במאמר קודם דברנו על חשיבות המיגון לארון הקודש בכדי לשמור על ספרי התורה ולמנוע מאינשי דלא מעלי להגיע אליהם, בתגובות שקבלנו על אמירתנו בחשיבות המיגון, היו מי שהבינו כי המיגון על ארון הקודש הינו תחליף לעשיית ביטוח לערכו הכספי של ספר התורה, אך דעו נא רבותי, כי לא כך הם פני הדברים, אלא צריך לומר ולחזור ולומר, כי יש הבדל עצום בין רכישת כל מוצר שהוא, לבין רכישת ספר תורה.

 

אם ניקח לדוגמא רכישת רכב, שיהיה יקר ככל שיהיה, לא נעלה על דעתנו כי הקונה נקשר באופן רגשי אל הרכב, ורכישת הרכב נעשתה אך ורק לצורך אישי בהקלת חיי היום יום, מה שאין כן ברכישת ספר תורה, קודמת לרכישה ההתחברות לנושא רגשי הקרוב ביותר לאדם, אם זה לזכות ברפואה ובכל סייעתא דשמיא שהוא, ואם זה לעילוי נשמת אדם קרוב ביותר, כמו הורים, ילדים, חיילים שנפלו, קדושי שואה שנרצחו הי''ד וכן הלאה. לכן רכישת ספר התורה נעשתה כתוצאה של רגשות עמוקים וסוערים אשר מתוכם מגיע ההחלטה לכתיבת או רכישת ספר תורה, וכל חכם יודע מרגיש ומבין כי ספר תורה שנכתב או נרכש לעילוי נשמת נפש צרורה בצרור החיים ואיננה עוד עמנו פה, ספר התורה מהווה תחליף לקשר רגשי עמוק עם הנפטר.

 

לדוגמא, כאשר אם שכולה עומדת בעזרת נשים בזמן שהחזן פותח בתפילת ויהי בנסוע הארון, עומדת האם ודמעות זולגות מעיניה, כאשר היקר באדם לה נמצא כביכול בתוך ספר התורה, עוד לא מצאנו את האם שתצטרף עם בנה לנסיעה ברכב החדש שרכש ודמעות בעיניה.

 

יתרה מזאת, בזמן שכל אחד, כפי יכולתו רוכש לעצמו ולביתו מוצרי צריכה על פי צרכו, לא מצאנו כי מישהו רוכש ספר תורה כמוצר צריכה, אלא אם כן מדובר באנשים אמידים מאוד שהפרוטה מצויה בכיסם מעבר לצורכם, וניתן לרכוש בכסף גם מצוה וגם כבוד, אבל אין ספר תורה נכתב או נרכש כמוצר צריכה, אלא כתשובה לצורך רגשי עמוק ביותר.

 

ולכן אנו קובעים כי הביטוח אינו יכול לפצות ולו באחוז אחד, יהיה סכום הביטוח אשר יתקבל גבוה ככל שיהיה איננו מפצה את האובדן הרגשי, כאשר נעלם מעיני העדה ספר תורה. הדבר אינו בר השוואה לכל מוצר אחר ויהיה חשוב ככל שיהיה.

 

ברור כשמש כי ההשקעה הכספית ברכישת ספר תורה שדמיו יקרים ביותר, אין דינם להיות נמנעים מבעל הספר, מבלי כל קשר לחלק הרגשי, הכרוך באובדן ספר התורה.

 

בכאב ובקול זעקה נשמע לא מזמן הסיפור העצוב ביותר על גניבת ששה ספרי תורה מבית כנסת בצפת, ולאחר מספר ימים מצאה קבוצת נערים את ספרי התורה מוסתרים בתוך מערה.

 

ברור כי לא היתה כוונתם של הגנבים לארגן ששה מנינים במערה, ושיהיה לכל מנין ספר תורה משלו, אם כך מה רצו הגנבים?

 

לשאלה זו מספר תשובות, ברור כי מטרתם היא כספית, אבל הדרך להגיע ע''י ספר תורה לבצע כסף, שונה מגנב לגנב. זכור לנו היטב מקרה שקרה לפני מספר שנים, כאשר עובדים ערבים עבדו בשכונת עזרת תורה בירושלים, ושמו לב לארון מתכת קטן היושב על רגלי ברזל בתוך בית הכנסת, היה זה ארון קודש זמני לספר תורה אחד, בטרם נגשו לבניית ארון קודש גדול וקבוע. להבנתם חשבו כי מדובר בכספת בו מפקידים אנשים את כספם לשמירה במקום קדוש, ואז הגיעו בליל שבת חורפי, פרצו לבית הכנסת, ולקחו עמם את ארון הקודש עם ספר התורה.

 

מאחר שהם התקשו לפתוח את ארון המתכת באמצעות הדלת/ הם ניסרו חור קטן בגב הארון שגדלו לא עלה על עשרים ס''מ מרובע, והחלו למשוך את יריעות ספר התורה. מכיוון שהם ביצעו את עבודתם בשדה פתוח, הם השליכו את כל יריעות הספר כדומן על פני האדמה, נתון לפגעי הטבע כגון גשמים, ועיזים הרועות באיזור שכרסמו ואכלו את יריעות ספר התורה, עד שהזוועה נתגלתה ע''י עוברי אורח יהודים, ובמשך מספר ימים יצאו צוותות של חיפושים ליקטו ואספו כל יריעה וחלקי יריעות, שהובאו לקבורה.

 

אך לא זו כוונתם של הגנבים "הקלאסיים" אשר מתחלקים לשניים: החלק האחד הם גנבים מקצועיים, המכירים ויודעים את מלאכתם, ושנשלחו ע''י מי שמתעסק במכירת ספרי תורה. אז הסיכון גדול שכן כאשר 'אנשי מקצוע' מתכוונים למכור ספר תורה גנוב, הם יודעים כיצד לטשטש סימנים, וכיצד להתרחק מהיתפסות. החלק השני של הגנבים הם אלו המניחים ידם על כל דבר שניתן לגנוב. כאשר הם רואים דבר ערך הם לא משאירים אותו בשטח... אלה נתפסים יותר מהר, מכיוון ואינם יודעים להיזהר מזיהוי הגניבה כאשר הם באים למכור את ספר התורה.

 

 

לאור כל האמור לעיל, הדבר החשוב ביותר הוא מיגון ארון הקודש, רצוי לבטח את ספר התורה, בכדי שלא לשאת שבר על שבר, כלומר, נזק נפשי קשה בהעלם ספר תורה, וגם נזק כספי.

 

אבל יתרה מזאת, על גבאי בתי הכנסת יש לשים לב ולפקוח עין, בבואם לקבל ספר תורה לבית הכנסת, עליהם לוודא באופן ברור מה מקורו של ספר התורה, ולהווי ידוע כי הדבר המחשיד ביותר הוא כאשר התורם אומר קניתי 'מציאה', ולכן מוטלת חובה על כל גבאי לוודא היכן נרכש ספר התורה, ואם המוכר אינו מוכר כאדם אמין, יש לברר על אמינותו של המוכר, גם אם הוא, אדם בעל חזות דתית וכו'.

 

המדור נכתב על ידי הרב ישראל יוד ראש מכון פאר

ייעוץ חינם ניתן לקבל ב"מכון פאר" בני ברק, בראשות הרב ישראל יוד 0527-616166