מיוחד למעט בית מקדש: שיחה עם חושף בית הכנסת והמקוואות בווילנא

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: סיור בבתי כנסת

פורסם בשני, 28 אוגוסט 2017 10:03

נכתב על ידי אליעזר היון

בית הכנסת של הגאון מוילנא נחשף: צוות של ארכיאולוגים ישראלים, ליטאים ואמריקאים חשף בחודש יולי האחרון את שרידיהם של שני מקוואות אשר שימשו את באי בית הכנסת הגדול בוילנה, היום בירת ליטא.

בית כנסת זה, שהיה ליבה הפועם של קהילת וילנה במשך מאות שנים, נחרב כליל בשואה. לאחר תום מלחמת העולם השניה, כשהסובייטים נתקלו במבנה השרוף הם בחרו שלא לשפצו אלא להרוס אותו כליל ולבנות בשטחו בית ספר.

במהלך החפירות התגלו עדויות לקיומם של חללים תת קרקעיים במקום. המחקר שבוצע בשנה שעברה, הוביל את החוקרים בחודש יולי האחרון כאמור, לחשיפת שני המקוואות. את החפירה הובילו ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות; מנטס דאובאראס מארגון המורשת התרבותית הליטאית ופרופ' ריצ'רד פרוינד מאוניברסיטת הרטפורד.

המתקנים שנמצאו מתוארכים לראשית המאה ה-20, ולהם קירות ורצפות מרוצפים, מדרגות המובילות אל הבריכה המקווה, ואוצר (בריכת עזר) המשמש לאיסוף מים עבור המקווה, כדי להפוך אותו כשר לטהרה.

'מעט בית מקדש' נפגש לשיחה עם הארכיאולוג ד"ר זליגמן על משמעות התגלית.

איך הגעתם לשם מלכתחילה?

"לפני מספר שנים ערכתי טיול שרשים בליטא, וכשהגעתי לעיר וילנא נתקלתי בעבודות חפירה. ידעתי שבמקום שכן בעבר בית כנסת יהודי, וסקרנותי הארכיאולוגית התעוררה. פניתי לארכיאולוג מקומי והצעתי לו שנעשה פרוייקט משותף. התחלנו את העבודה לפני 3 שנים, ובחודש האחרון, לאחר עבודה מאומצת של שנתיים חשפנו את המקוואות שאותם חיפשנו. את בית הכנסת חשפנו שנה קודם לכן".

מה מאפיין את בית הכנסת המסוים הזה?

"בית כנסת זה פעל במקום כארבע מאות שנים, מאה שנים קודם הולדתו של הגאון מוילנא שחי במאה ה-18. בית הכנסת נבנה בסגנון הרנסנס – בארוק, שכן במרכז גדול של לימוד תורה וקהילה – זה היה הלב הפועם של התנועה היהודית הליטאית, והוא כלל את בנין מועצת הקהילה, 12 בתי כנסת ובתי מדרש, מקוואות, דוכני בשר כשר, את בית המדרש של הרב אליהו - הגאון מווילנה, ועוד".

החוקר מודה כי הוא אינו יודע בוודאות האם האדריכל של בית הכנסת היה יהודי או גוי, אך הוא מניח שהוא לא היה יהודי: "אינני יודע את שמו, אך בית הכנסת הזה כל כך ייחודי, ושונה מבתי הכנסת אחרים טיפוסיים לתקופה, ועל כן אני סבור שהוא הושפע מהקונסטרוקציה של הכנסיות באותם ימים".

ביחס למקוואות, האם הן אכן שונות מן המוכר לנו?

"אין לנו כמעט מחקר על מקוואות עתיקות במזרח אירופה. כך שאיננו יודעים מה טיפוסי ומה לא, באופן כללי אוכל לומר שהמקוואות בסך הכל דומות לאלו המוכרים לנו כיום".

כמה מקומות הכיל בית הכנסת?

"זו שאלה טובה, שכן מדריכי הסיורים הפועלים במקום מספרים כי בית הכנסת הכיל 4000 מקומות. זה המיתוס השולט סביב סיפור בית הכנסת. בפועל, על פי המחקרים שלנו ספרנו 400-500 מושבים, זה כאמור בית כנסת עצום, אך רחוק מהמספר שבסיפורים.

החוקר סבור שאין להפריז בחשיבותו של האתר: "זו היא ה'קתדרלה' היהודית. צריך לזכור שבית הכנסת הזה היה אחד מתוך 160 שפעלו בוילנא. בית כנסת זה היווה מרכז יהודי, דתי, אידישאי וציוני. היום יש בית כנסת אחד או שנים במקום, ועל כן מן הראוי שהמקום יקבל את תשומת הלב הראויה לו".

דבריו של זליגמן לא מגיעים בחלל ריק. לפני השואה התגוררו בוילנא 60 אלף יהודים שהיוו 35 אחוזים מכלל האוכלוסייה, היום יש פחות מאלפיים יהודים המהווים 0.1 אחוז מכלל התושבים.

האם יש לכם תכניות עתידיות לגבי האתר, אולי לבנות מחדש את בית הכנסת?

"בספטמבר הקרוב ייערך כנס בו נפתח בדיונים מה נעשה במקום. בין שלל האופציות בניית בית הכנסת, בניית אתר שימור, מוזיאון וכו'. בינתיים אנחנו צריכים לגבש ולהשיג את המשאבים כדי להמשיך בעבודה.