חג השבועות הוא החג המיוחד שבחגים. כידוע שהוא אחד משלושת הרגלים, בהבדל אחד. לחג השבועות אין חול המועד.

 

השנה חג השבועות חל במוצש"ק מה שמצריך כמה הכנות מוקדמות לגבאי ורבני בית הכנסת די בכל אתר.

 

מומלץ להכין את השעון שבת מבעוד מועד, לפי השעות המתאימות לשבת ולילה הקדוש של חג שבועות. היות ושעות הנוכחות בבית הכנסת משתנות מובן שיש קושי מסוים לכיוון את שעון השבת לכמה מצבים (כאשר בערב שבת כבה האור ובמוצ"ש כל הלילה דלוק) ולכן המלצתי להביא גוי שבת לחג שבועות. ניתן להשתמש בו גם לצרכים אחרים כגון ניקיון השירותים, שטיפת הרצפה, החלפת נייר מגבות וכו'. במידה ולא ניתן להשיג גוי למוצ"ש חשוב להכין מלאי מגבות,כלים חד פעמיים, מיחם מים דולק, נייר טואלט, סידורים של החג וכו'.

 

אין משנים מתקנת חז"ל לעולם, לכן על הציבור לקרוא את התיקון ליל שבועות שיסודו בהררי קודש.

אולם אם מדובר בציבור בעלי בתים או צעירים המתקרבים לתורה, ויותר מושך את ליבם דברי אגדה גם ברוך יהיה...

 

והעיקר לא להפוך את העיקר לטפל ואת הטפל לעיקר. הלילה הזה קדוש ואסור לאבד זמן יקר בדיבורי סרק או במושב ליצים ח"ו ועדיף לאדם שישן מאשר יהיה ער ויכשיל את הרבים והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כנהר.

החכם עינו בראשו שיכין עצמו טוב לקראת הלילה וישן בשבת קודש כמה שעות כדי שיהיה לו כח להיות נעור כל הלילה.

 

מעניין שבזמן שבית המקדש היה קיים היה הכהן הגדול ניעור כל ליל יום הכיפורים. המשנה מספרת שאם היה הכהן הגדול גם ת"ח היה דורש לפני הקהל כל הלילה ואם לא היה חכם היה ת"ח אחר שבציבור דורש לפניו כל הלילה כדי שהכהן הגדול לא יירדם. אם היה נרדם או מתנמנם היו פרחי כהונה (הכהנים הקטנים) מעירים אותו ומסמנים לו באצבע צרדה (מחכך אמה על אגודל) ואומרים אישי כהן גדול...

 

לדעתי כדי לעורר את הקהל צריך מרצה עם פה מפיק מרגליות המשולב במתק שפתיים בסיפורים וכד' - כדי שלא יירדמו הקהל (כידוע המעשה שהיו תלמידיו של רבי עקיבא יושבים לפניו ונרדמים עד שדרש להם מה הקשר בין אסתר המלכה לשרה אמנו? ואמר תבוא אסתר שמלכה על מאה עשרים מדינות לשרה שחיה מאה ועשרים שנה- לכאורה אין קשר לא בזמנים ולא באופן הדברים אלא בכוונה עשה זאת ר' עקיבא כדי לעוררם, והבן).

 

מנהג ישראל תורה הוא. עדות שנהגו לקשת את בית הכנסת יפה עושים בפרט שזה מפאר את בית ה', וכבוד הבית חשוב מאוד וכבר נאמר כבוד הבית האחרון יותר מהראשון. על פי ההלכה מצווה להדליק הרבה מנורות בבית הכנסת כפי שנא' בחז"ל: כבדוהו באורים.

 

סוגיית החשמל בבתי הכנסת היא סוגיה לא פשוטה בכלל – אם היו שואלים את דעתי הייתי ממליץ לגבאי בית הכנסת לצאת למאבק נגד חברת חשמל והרשות המקומית.

 

מהנתונים שיש בידנו חלק ניכר מההוצאות של בית הכנסת הולך לחשמל והדבר הוא לא מוצדק. בפרט לאור העובדה שמתנסים קהילתיים ומקומות בילוי של העירייה כלל לא משלמים חשמל. בעבר היו ראשי מועצות שטענו שלבית כנסת יש הכנסות ואילו למתנס"ים אין. אולם כיום המציאות השתנתה. יש חברות כלכליות ועמותות שמפעילות את המתנסים והרבה מהם עדין מקבלים חשמל בחינם על חשבון התושבים.. ודי למבינים.

 

מכל מקום חיסכון בחשמל רצוי ומומלץ גם לכיס – ניתן להחליף מנורות לחסכוניות, בימות הקיץ החמים לנקות את המסננים במיזוג אוויר, לבדוק את שעון החשמל בכל תקופה (ישנם בתי כנסת שיש להם שעונים ישנים ויתכן שגונבים חשמל, או שהתחברו אליהם בצורה פיראטית) ניתן לבדוק ע"י הורדת כל השקעים למטה ולראות האם השעון עדין מסתובב – במידה וכן יש להזמין את חברת החשמל.

 

חג שמח

 

המדור נערך על ידי אלון חאמי

יו"ר ארגון בזמן

טלפון: 5047924 03