שלמה גליק [40], מגדולי החזנים בישראל. הוכתר כחזן הצעיר המוביל בישראל בפסטיבל החזנות בהיכל התרבות בתל-אביב.
מהו בית הכנסת בשבילך?
מבחינתי זהו מקום של התחברות לבורא עולם, ברוב עם. הרמב"ן בפרשת בא אומר שהטעם של ההתכנסות של בתי כנסיות בתפילה זה לצעוק אל ה' ולומר לו: 'עבדיך אנחנו'. הגמרא במסכת סנהדרין מספרת כי חזקיה, ראוי היה להיות המשיח, אולם בגלל שלא אמר שירה לא זכה לכך.
את התפילה בכל יום אנו פותחים ב'שירי זימרה' ובהמשך אנו מזכירים כי 'כולם פותחים את פיהם בשירה ובזימרה'. יש חשיבות גדולה כשעושים את זה יחד במקום קדוש, עם ההכרה שאנו חלק מן העם היהודי ושמחים בכך כי זכינו להיות משרתי קל עליון.
בית הכנסת שעשה עליך רושם מיוחד?
ברוך ה' זכיתי להיות במקומות רבים בעולם, והייתי רוצה לציין שנים, שהם אולי נתפסים כקוטביים זה לזה, אך למעשה הם שני קצוות של אותו גוף יהודי פועם. המקום הראשון הוא בית הכנסת שבו עשיתי שבת עם בחורי ישיבה, עם שירה וחזנות, והרבה שמח. מן הצד השני הוזמנתי לבית הכנסת באיים הקאריביים שם פגשתי בקבוצה של יהודים מנותקים מהיהדות, אין להם מושג מה זה יהדות.
מן הצד האחד הבחורים, הקהל ששר אתך ואתה שומע את השאגה מן הקהל המסונכרנת אתך, ואת חש התרוממות, מעין עולם הבא, מן הצד השני אתה פוגש באנשים רחוקים מתורה ומצוות, אבל אתה רואה לפתע שהם בועים במהלך התפילה.
כשאתה שר את 'וניקיתי דמם לא ניקיתי', את 'אב הרחמים', ואנשים מתחברים לנקודה היהודית שלהם, ליקירם שהם איבדו במלחמה, בפיגוע או למבוגרים יותר בשואה, אתה חש חיבור למקום, וכפי שציינתי אלו ואלו דברי אלוקים חיים.
אתה מודע לביקורת שחזנות ומקהלה עוקרים מן התפילה את הנשמה?
אני מציע לאנשים שנושאים ביקורת מן הסוג הזה, שיבחנו היטיב את עצמם, מה מפריע להם בחזנות. האם זו השירה או חוסר הסבלנות שלהם למשל? אולי הם מחכים שהתפילה תסתיים והם יהיו כבר בבית? מדוע אנשים באים לתפילה, כדי לפגוש חברים? לקרא עיתונים? התפילה היא כדי לחבר את האדם לבורא עולם, ואם החזנות והמקהלה עושים את זה אין דבר טוב בזה. כבר בגמרא אנו מוצאים על אדם שנענש מאחר שלא שימח את עם ישראל בגרונו, במתנה שנתן לו ה'.
בשנים האחרונות צמחו עשרות מנייני קרליבך ברחבי ישראל ובעולם, ואני שומע שגם על כך כבר יש ביקורת. צריך לזכור, בשמחת בית השואבה היו רוקדים עם 8 אבוקות כדי לשמח את הקהל, הלויים היו שרים זמירות ותשבחות, המטרה שלי, של החזן היא למשוך את הקהל ולייצר סיטואציה בה אדם מתחבר לקב"ה, לא להעמיס, לקרב, לא לחינם נקרא חזן בלשון המשנה בשם שמש.
הביקורת הזו מפתיעה במיוחד כשחושבים על האלטרנטיבה כמו חזן צרוד למשל, זה יותר טוב?
בית הכנסת של ילדותך?
בית הכנסת שלי היה אוהל יונתן, ששילב אברכים ובעלי בתים ירושלמים אותנטיים שורשיים. רב בית הכנסת היה הרב שלמה וולבה זצ"ל – זקן המשגיחים. אני זוכר שהוא היה דואג שבית הכנסת לא יהפוך לתחליף ביביסיטר, שלא יבואו ילדים סתם להפריע או להשתעמם. עליהם להבין את חשיבות בית הכנסת. מאידך, כאשר היו ילדים דאג הרב שיכובדו בממתקים, ויענו אמן ליד בת בית הכנסת.
אישיות או דמות ייחודית שהשאירה בך רושם
זכיתי להיות חזן אצל הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל. אגב, היה לו קול נעים מאד, יש הקלטות בהם הוא נשמע לומד בנעימה ומנגן את לימודו. אספר לכם מעשה מעניין בהקשר זה. כאשר הגיע יוסלה רוזנבלט, גדול החזנים היהודים לירושלים, ונודע כי יתפלל בבית הכנסת 'החורבה' שבעיר העתיקה, נהרה כל ירושלים כדי לשמוע אותו. הרב אלישיב שאהב מאד חזנות, רצה גם כן ללכת, קם ממקומו שבבית המדרש, ואז נעצר ואמר לעצמו: ביטול תורה. הוא התיישב וחזר ללמוד. לימים סיפר שהיה זה אחד הנסיונות הקשים בחייו. כל ירושלים הכלה אך הוא נותר ללמוד.
הרב היה ניגש בכל שבת מברכים לבימה ומברך את החודש. זו היא תפילתו של רב. כאשר הוזמנתי להתפלל בבית הכנסת סימן לי הרב כי אגש אני ואברך. התרגשתי מאד שהוא נהנה מן התפילה שלי, ובמהלך התפילה בקטעים שונים שמתי לב שהוא נהנה ומחייך לעצמו. זו התרגשות גדולה לדעת ששימחת את גדול הדור.
סיפור נוסף בהקשר זה, היה לפני מספר שנים כאשר ראש ישיבת 'מרכז הרב' הרב שפירא ביקש שאגיע לאזכרה לזכר הנערים הי"ד שנרצחו על ידי מחבלים בישיבה, ואתן קטע חזנות. לאחר מחשבה החלטתי לשיר את היצירה של החזן יעקב מוצן 'הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום'. מוצן כתב זאת לזכר אחיו שנפל ונשרף בטנק במלחמת שלום הגליל. הקהל מאד התרגש, ושנה לאחר מכן כשהוזמנתי שוב וניגנתי שירי נשמה של קרליבך כמו 'גם כי אלך' הופתעתי לשמוע דרישה מן הקהל לשיר שוב את היצירה החזנית מן השנה הקודמת. הרגעים האלו, מביתו של הרב אלישיב ועד ישיבת 'מרכז הרב', נצורים בליבי.
האם היית משנה משהו בבית הכנסת?
יש מקום להכניס יותר שירה בתפילה. השירה מחברת את האדם לבית הכנסת, כפי שניתן לראות אצל בני עדות-המזרח. אם התפילה מורכבת רק מריטואלים יבישים האדם נותר מאחור. מוטלת עלינו החובה ליצור סיטואציה שהקהל יתחבר לבית הכנסת, לתפילה, לקב"ה.
העובדה שכל אדם, גם עם קול צרוד או ללא ידיעת הנוסח המינימלי – יכול לגשת לעמוד, זו תופעה שאינה ראוייה. אם אני רואה את עיניו הזורחות של הילד הקטן שלי בשירת לכה דודי, אני מבין את חשיבותה של השירה בבית הקדוש, ועלינו להשקיע יותר בכיוון זה.
ניגון או זמירה מיוחדת בבית הכנסת?
הזכרתי את 'אב הרחמים', את 'הרנינו גויים עמו'. במסגרת ההתנדבות שלי במילואים אני מטפל במשפחות שכולות. גם כמתנדב באיחוד הצלה ובמד"א, הגעתי ללא מעט זירות פיגועים כמו למשל הטבח ב'מרכז הרב' שהזכרתי, שם הגעתי דקות לאחר האירוע. כשאני שר את המילים 'וניקיתי דמם לא ניקיתי' ואני נזכר במשפחתה של אמי שנרצחה כולה בשואה, ובלוחמי ההגנה מצד אבי, אני יודע שאנחנו חיים פה בניסים, ולמרות ההתנכלויות האין סופיות של אויבינו מגנים רק אותנו.
בתפילה הזו אני מבקש ש'ירושלים לדור ודור', שהפיגועים וההרג יפסקו, והרגש הרב שאני 'שופך' למילים, אפילו בלא לשים לב, הם שגרמו כך אני מאמין ללא מעט אנשים לגשת אלי אחרי התפילה ולומר לי שהם חשים שזו הפעם הראשונה שהם התפללו את התפילה הזו.
שאלון קצר [תשובה במשפט]
ליד מי היית רוצה לשבת בבית הכנסת? ובקידוש?
בשנים האחרונות התפללתי בימים הנוראים ברמת גן בבית הכנסת 'דובר עוז'. והנה לידי יושב יהודי בן למעלה מ-90. לאחר שניגשתי לתפילת המוסף סיפר לי האיש העונה לשם חיים גולדשטיין את סיפור חייוץ מתברר כי הוא ניצול שואה, ובימי המלחמה עבד במחנה ריכוז שם נדרש לייצר פגזים. כשהגיע יום כיפור פנה חיים לצד והתפלל את תפילת היום הקדוש. באותה שעה הגיע השומר נאצי והכה אותו מכות רצח. הוא נותר בחיים, רק לאחר שהנאצי אמר לו: יש לך נס שאני משאיר אותך חי, זה היום כיפור שלך. אז הייתי שמח לשבת ליד גדולי עולם כמובן, אבל יש משהו מיוחד בהתכנסות הזו בצוותא על ספסל אחד, עם יהודי שבוכה ביום הקדוש בדמעות שליש ומספר לך את סיפור חייו. אתה חש זעיר מאד מול עוצמה יהודית כזו.
ארק או הערינג?
אינני אוהב הערינג, דווקא הילד שלי אוכל הערינג בבית הכנסת כי אצלינו בבית לא נכנס...
איזה עלון שבת לא תפספס?
מאחר שאני שואף לפחות, להגיע לבית הכנסת בשביל התפילה ולא בשביל הקריאה אני משתדל שלא לקרא עלוני שבת.
סליחות ספרדי או אשכנזי?
די ברור שסליחות אשכנזיות. כאשר ניגשים לסליחות הראשונות במוצאי שבת 'במוצאי מנוחה, קידמנוך תחילה' זו חוויה רוחנית מפעימה.