- אתם כאן:
- עמוד הבית
- אודות
- חדשות והודעות
- בית הכנסת בכפר מנחם: מתפללים בינתיים במרתף כמו אנוסים
בית הכנסת בכפר מנחם: מתפללים בינתיים במרתף כמו אנוסים
- פרטים
- קטגוריה: ידיעות האיגוד
- פורסם בשני, 21 ספטמבר 2015 15:15
- נכתב על ידי ישראל מנחם
כפר מנחם הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר בשפלת יהודה, כ-9 ק"מ מגדרה.כפר מנחם הוקם לראשונה כמושב בשנת 1935 על ידי קבוצת פועלים בשם "ארגון מנחם" (על שם מנחם אוסישקין) שנתארגנה ברחובות. עם פרוץ מאורעות 1936 המקום נעזב ונהרס בידי הערבים. ב-28 ביולי 1937 הוקם המושב מחדש במסגרת יישובי חומה ומגדל אך לא החזיק מעמד.בשנת 1939 החליפו המוסדות המיישבים את חברי "ארגון מנחם" בגרעין "אמריקה-כרית", חברי השומר הצעיר, שהיה בהכשרה במושבה כפר הדר, ליד רמתיים (אנשי "ארגון מנחם" שעזבו הקימו את מושב כפר ורבורג ביום 31 באוקטובר 1939 , ויקיפדיה).
בקיבוץ של השומר הצעיר מן הסתם אין צורך אף לומר, לא היה בית כנסת, כמו בשאר הקיבוצים של התנועה. אבל לפני 5 שנים חל שינוי.
"היה זה כאשר הוקמה כאן 'ההרחבה' בקיבוץ, ועם ההרחבה, הגיעו משפחות חדשות שעבורם בית כנסת היה צורך אלמנטרי" אומר שמעון, מחברי הקיבוץ.
"אני אדם מסורתי לא דתי, אשתי יותר חזקה, וכשהגעתי לפה חגגתי בדיוק בר מצווה לבני. אז גילינו שאין כאן בית כנסת, ואין כל אפשרות לעלות לתורה וכדומה.
שמעון וחבריו החליטו להקים בית כנסת, וכשבדקו האם תהיה לכך היענות למשל ביום כיפור גילו כי התשובה לגמרי חיובית. התפילות המרוממות וההתלהבות של האנשים הניעה אותם להקים בית כנסת קבוע אלא שאז גילו חברי בקיבוץ התנגדות עזה.
למה? "על זה הם גדלו, על חיים ללא בית כנסת, הקמת מוסד כזה 'משבשת' להם את כל הקונספציה. הם בפשטות חששו לצביון החילוני של המקום", מסבירים לנו מתפללים בבית הכנסת.
החברים לא התייאשו והחלו במסע בין החברים בקיבוץ במהלכו הגיעו גם לזקנים בני 80 ו 90 בבית האבות שהפגינו התלהבות מפתיעה: "זקן בן 90 מספר לנו שהוא היה מניח תפילין במשך שנים. ישיש אחר שח בפנינו שאשתו היתה שומרת במשך שנים בקיבוץ על כשרות בסתר... הסיפורים היו מאד מרגשים".
למרות המסע המוצלח נותרה ההתנגדות בעינה, והמתפללים נאלצו להגיש תביעה משפטית. במהלך התביעה סייעה בידם רבות עמותת 'איילת השחר' בראשות הרב שלמה רענן, וליוותה אותם לכל אורך הדרך.
ואמנם בתום ההליך המשפטי הגיעו המתפללים ובני הקיבוץ לפשרה כי הם יקבלו מבנה בשטח בית הכספר תיכון צפית: "המדהים היה" אומר שמעון, "כי בבית הספר כלל לא היו מזוזות. היינו צריכים להביא מזוזות, וכך אנחנו הולכים להקים בלב בית הספר של השומר הצעיר בית כנסת".
עד שבית הכנסת יהיה מוכן בבית הספר, ובעתיד כך מקווים המתפללים יהיה גם מבנה קבע עצמאי, נערכים התפילות במרתף של אחד החברים. "יש לזה קונוטציה של אנוסים", אני מעיר לשמעון, והוא משיב בחיוך, כי אכן מה שחסר היה הם רק שקי החול כדי לחזור לתקופות האנוסים בספרד...
התפילות נערכות מידי יום שישי בערב, ובראש השנה האחרון תקע בשופר אחד מילדי הקיבוץ. ביום כיפור מחכים המתפללים לאנשי 'איילת השחר' שבמשך שנים ארוכות סייעו בידם בתפילות: "הם היו שולחים לנו סידורים, חזנים, ולמעשה קיימו לנו את המניין. הלכנו כברת דרך, ואנחנו מקווים רק להמשיך הלאה".
