איך עושים את תיקון ליל חג השבועות בקיבוץ מצובה?

תיקון ליל שבועות במצובה: בקיבוץ שבגליל המערבי, יערכו השנה תיקון ליל שבועות מקורי במיוחד. החברים שישתתפו בשיעור, ימסרו שיעורים קצרים – דברי תורה שהכינו על המשניות הנצחיות של פרקי אבות.

"מזה תקופה ארוכה אנו עורכים שיעור בפרקי אבות בקיבוץ", מספר הרב אריאל חזקיה, רב המקום מטעם ארגון 'איילת השחר', "ובשבוע האחרון הסב את תשומת ליבי אחד ממשתתפי השיעור כי אנו לומדים במשך זמן רב את אחד המשניות שבפרק ה. אז שמתי לב שהמשנה האחרונה שבפרק יוצאת בדיוק בליל שבועות, יום שלישי בלילה – אז נמסר השיעור, והחלטנו להפוך את הלימוד במשנה לתיקון הלילה".

במהלך הלילה יגיעו משתתפי השיעור כמו עוד מתפללים רבים ויתנו כל אחד את תפיסת עולמו, את הפרשנות שלו על פרקי אבות. הרב, יישאר ללמוד עד הבוקר ותפילת שחרית תתקיים בשעה 8:30. "יש ביקוש רב לשיעור הזה, אנשים משנים את הסטטוס שלהם בטלפון לפי אחד האלמנטים שנלמדו השבוע במשנה". מספר הרב חזקיה בחיוך.

אל קיבוץ מצובה שבגליל המערבי, הגיע הרב חזקיה עם רעייתו לפני כשנה וחצי. הקיבוץ הוקם בשנת 1940 על ידי עולים שהגיעו מגרמניה אוסטריה, וצ'כוסלובקיה. אפיו של הקיבוץ – חילוני, ללא כל קשר ליהדות. הרב נזכר, שאחת התושבות הוותיקות סיפרה לו, כי לא רחוק מבית הכנסת שכן דיר חזירים אותם גידלו בקיבוץ.

בואו להשלים מנין ביקשו הקונסרבטיביים

במקום פעל בית כנסת, אלא שהוא היה קונסרבטיבי. בראשית שנות האלפיים, כמו עוד קיבוצים נקלע מצובה לקשיים פיננסיים משמעותיים, ואושרה בו תכנית הרחבה.

התושבים החדשים, חלקם דתיים, חיפשו מניין בו יוכלו להתפלל ושמחו לגלות כי במקום פועל בית כנסת. הם נכנסו להיכל התפילה והופתעו לגלות ישיבה מעורבת – גברים ונשים. הם 'נמלטו' מן המקום ופנו להתפלל ביישוב שלומי הסמוך.

מכאן הם החליטו להקים בית אורתודוקסי משלהם, וכמו בעוד לא מעט מקומות [ראה כתבה בגיליון זה אודות קיבוץ אילון] נוצר חיכוך בין חלק מן התושבים הוותיקים לחדשים. אנשי ההרחבה נהגו בתבונה ולא נגררו למריבות ולהכפשת האחר, אלא הציגו רק את המעלות והיתרונות של בית הכנסת שלהם עבורם הם. בסופו של יום, בתום לא מעט מריבות וכתבות בתקשורת, הוקם בית כנסת, והתושבים החלו לבקר בו. ברבות הימים, בית הכנסת הקונסרבטיבי 'פשט את הרגל' והם מצאו עצמם מבקשים מהמתפללים האורתודוקסים להשלים להם מניין.

מחזנות לרבנות

הרב חזקיה החל את דרכו בארגון איילת השחר, לאחר שנשלח על ידי גיסו, פעיל הארגון הרב שלום ג'רבי לשמש כשליח ציבור בכפר מנחם. הוא הוביל את התפילות בימים הנוראים במקום במשך שלש שנים והפך לאהובם של התושבים. באחד מאירועי הכנסת ספר התורה הרבים שמקיימת 'איילת השחר' פגש במנכ"ל הארגון, הרב אריה סירוקה, שהודיע לו כי הוא מבקש לשלוח אותו כרב לקיבוץ 'מצובה'.

הרב אריאל הגיע כאמור עם רעייתו לפני פורים תשע"ו, והחל בפעילות בדרך אותה התווה הראי"ה קוק: "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק". אני לא מנסה להחזיר בתשובה, או להסביר מה לא טוב בצד השני, הוא אומר, אני מציג את האור שבתורה, ומי שמעוניין מוזמן לבא ולטעום.

והאנשים מסתבר הגיעו לטעום. השיעור שהתחיל בשני אנשים, ריבע את עצמו והוא אוחז היום בתשעה, כשלושים אנשים מגיעים מידי שבת להתפלל בבית הכנסת, והמקום הפך לקהילה, למעגל חברתי. "אנחנו עובדים קשה, 'יורים' לכיוונים רבים, כאשר אנחנו לא יודעים האם זה יפגע ואנשים יגיעו, אבל אנו עושים את מה שאנחנו מאמינים בו בלי לחכות לתוצאות", הוא אומר.

הקלטת השיעור

לצדו של הרב אריאל ניצבת רעייתו שמוסרת במקביל לשיעור הגברים שלו – שיעור נשים. השיעור החל לאחר שאחד מהתושבים שהשתתף בשיעורו של הרב, נוהג היה להקליט את הדרשה, ואותה היה מעביר לאשתו. בשלב מסוים הועלתה ההצעה כי הרעייה עצמה תחל במסירת שיעורים כדי השנים יוכלו לשמוע אותה באופן בלתי אמצעי.

מלבד השיעורים היא מקיימת ערבי הפרשות חלה, ובני הזוג עורכים פעילות סביב לוח השנה. כך הודלקה חנוכייה במסיבת החנוכה של הקיבוץ, בפורים, בליל הסדר, ובהילולת רבי שמעון בר יוחאי התקיימה פעילות משותפת, וכאשר ניגש אחד מחברי הקיבוץ לאשתו של הרב ואמר לה: "ימות המשיח הגיעו לקיבוץ מצובה – הילולת רשב"י אצלינו", ידעו בני הזוג כי הם בדרך הנכונה.

אנחנו לא הגענו כי שבאים לנסות ולהחזיר בתשובה, מדגיש שוב הרב חזקיה, אנו פותחים את בית הכנסת 'וכל הרוצה לבא וליטול – מוזמן ליטול'. הגישה הרגועה של הרב מוכיחה את עצמה. אחד התושבים, שהיה מקשיב לדרשה שלי, 'עיקם' את אפו וניכר היה שהוא לא מרוצה, נזכר הרב. לפני מספר שבועות, בליל שבת, הציע האיש כי נדלג על 'שיר השירים' וניגש הישר לתפילה. הסברתי לו כי שיר השירים הוא בעל סגולות מופלאות וגם נעים לזמרה ולאמירה, אך אני מציע לוותר על הדרשה שלי, ולהתחיל את התפילה מיד בתום הקריאה. להפתעתי האיש נזעק ואמר: לא, אי אפשר לוותר על הדרשה, בשום אופן. גם אנשים אחרים הודיעו: ללא הדרשה לא יהיה לנו מה להגיד בסעודת השבת"