מסמך היסטורי מרתק: איך נבנו חלונות בית הכנסת באשכנז?

בעיונינו ההיסטורי נשים פעמינו לסוגיא היסטורית-הלכתית מרתקת המתייחסת לנושא 'חלונות בית הכנסת' בקהילות אירופה, ובעיקר באשכנז, כאשר מסתבר, כי לא מעט נכתב סביב עניין חשוב זה.

הגמרא במסכת ברכות כותבת "אמר רבי יוחנן אל יתפלל אדם אלא בבית שיש שם חלונות, שנאמר 'וכיון פתיחן ליה בעליתיה נגד ירושלם', וכך נפסק ברמב"ם ובשולחן ערוך. דין זה לא נאמר לכאורה ביחס לבית הכנסת, אלא ביחס לתפילה של היחיד, אולם בשולחן ערוך כתב 'טוב שיהיה בבית הכנסת י"ב חלונות".

מאחר שאין זו [רק] מסה הלכתית נכוון את אלומת הזרקור ההיסטורית לבתי הכנסת באשכנז. אחד מהדיונים ההלכתיים סביב החלונות בבית הכנסת נסוב אודות השאלה האם זגוגית החלונות נדרשת להיות שקופה או אטומה? צריך לזכור, כותב הרב מרדכי דרפר [ירושתנו ב], כי עד לשנת 1688 לא הייתה אפשרות לייצר זכוכית שטוחה גדולה ושקופה. גם עד לפחות מאה שנים מאוחר יותר הייתה הזכוכית השקופה יקרה ויחסית שבירה. החלונות עד אז, היו סגורים עם עור או בד פשתן שלא איפשר להביט החוצה וכמובן לא נכנס אור רב.

אמנם לפי שיטות הראשונים שהחלונות בית הכנסת נועדו כדי שניתן יהיה להתבונן דרכם [רש"י מסביר שדרך החלונות הוא מסתכל כלפי השמים ולבו נכנע, וכן בפירושי ריבב"ן – 'מתוך שרואה הרקיע שהוא מקום השכינה יכון ליבו בתפילה'], יש להתקין חלונות שקופים בבית הכנסת.

אמנם לפי הרמב"ם וסיעתו [הסבורים שהחלונות נדרשים להיות ממוקמים כנגד ירושלים כדי שיוכל המתפלל להתפלל כנגדן] אין צורך בחלונות שקופים, ואדרבה נכון יותר שתהיה הזכוכית אטומה כדי שלא ירימו את העיניים בשעת התפילה ויפגמו בכוונה. ואמנם בחת"ם סופר כתב שלא טוב שיהיו החלונות מול עיני המתפללים כדי שלא יביטו החוצה לרשות הרבים ויתבלבלו ועל כן ראוי לבנותם גבוה למעלה מקומת אדם.

בתי הכנסת באשכנז

ואמנם, מציין הרב דרפר, מצאנו שכמעט כל בתי הכנסת הישנים שבאשכנז, ואפילו הקטנים שבהם, בנו את חלונות בית הכנסת למעלה בגובה הקיר – כנראה בשל החשש לבלבול המתפללים.

בקהילת אנסבך [קהילה בצפון בואריה שם כיהנו רבי אליהו מונק ורבי פנחס כהן כרבנים] למשל, הציבו את החלון במזרח בשפועו של הגג.

גם בתי הכנסת הישנים באשכנז משנת 1489, נבנו בצורה כזו שחלון עגול הוצב בגובה הקיר מעל ארון הקודש.

אגב, גם הכיתוב 'דע לפני מי אתה עומד' היה בבתי הכנסת הישנים בגובה שניתן לראותו מכל המקומות בבית הכנסת, ולא כמו שנהוג היום בחלק מבתי הכנסת בהם מופיע פסוק זה על עמוד החזן כאילו הדבר שייך רק לשליח ציבור...

דוגמאות מייצגות של תמונות וציורי בתי כנסת שנשארו לנו עם האור שבוקע מן המזרח הם למשל בית הכנסת בלויטרזהאוזען שנבנה בשנת 1755, ובית הכנסת פנחס שול שבפראג.

גם בבית הכנסת 'עדת ישורון' של הרש"ר הירש בשיצנשטראסה, ובבית הכנסת 'עדת ישורון' שבפרידברגר אנלאגה שבפרנקפורט דמיין ניתן לראות צורה ייחודית זו.

12 חלונות ואור גדול

כפי שנכתב בשולחן ערוך וכן בזוהר יש עניין שיהיו 12 חלונות בבית הכנסת, והאר"י הקדוש המסביר שיש ברקיע 12 חלונות כנגד 12 שבטים וכל שבט ושבט עולה תפילתו דרך שער אחד המיוחד לו.

אמנם בדורות הקודמים אומר הרב דרפר, לא היה מצוי שהקפידו בזה לא באשכנז ולא בארצות אחרות – כולל מקומות שהיתה ליהודים אפשרות לבנות בתי כנסת כרצונם בלא הגבלות מטעם השלטונות.

בית הכנסת היחיד כנראה באשכנז שנבנה  עם 12 חלונות הוא בית הכנסת של וערליץ. בבית הכנסת באיכהויזען יש גם כן 12 חלונות אולם קונסטרוקציה זו היא בסך הכל בת כמה שנים לאחר שהמקום שופץ, בתמונות ישנות רואים שבית כנסת זה כלל 11 חלונות.

חשוב לציין כי בעניין חלונות בית הכנסת יש חשיבות שהמקום יהיה מואר וכמו שנאצר באגודה במסכת בבא בתרא ש'בית הכנסת צריך אורה גדולה'.

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן