מקהלה כן כפילת מילים בשום פנים ואופן לא/ מסמך היסטורי

בפרקים הקודמים סקרנו את דעותיהם של גדולי יהדות אשכנז בעד ונגד המקהלה, ביניהם רבו של הרש"ר הירש רבי יעקב עטלינגער, מחבר הספר ערוך לנר. בחלק זה נסקור את דעתו של הרש"ר הירש עצמו, ביחס לסוגיית המקהלה כשאנו נעזרים במחקרו של הרב בנימין שלמה המבורגר.

רבי שמשון רפאל הירש [1808-1888] היה אחד מן הדמויות המשמעותיות בעיצובה של האורתודוקסיה החרדית במאה ה-19, והשפעותיו ניכרות עד לימים אלה. באופן סכמתי, הרש"ר ידוע כמנהיג יהדות מערב אירופה, ולוחם נמרץ שחולל מפנה במאבק בין היהדות האורתודוקסית לרפורמה ולהשכלה. 

להבדיל מרבנים אחרים שהשלימו עם המקהלה שלא ברצונם כאמור בפרקים הקודמים, לא הפגין הרש"ר כל היסוסים ביחס אליה. כך ניתן לראות במכתב בו הוא מוכיח על אי התגייסותם של יהודים להפצת התורה מקדים ואומר: "בכל עת שמדובר בסיוע לאנשים סובלים ומוכי גורל, כמו כן כשמדובר בהענקת יופי והדר לתפילה בציבור, בבניית בתי כנסת, בשיקומם, בארגון מקהלה ובתשלום שכרה, וכיוצא בהם, ניתן גם היום למצוא לבבות וידיים פתוחים... עבודה וגמילות חסדים... בקהילותינו אין להן סיבה להתאונן"....

ניתן להסיק באופן ברור ממכתב זה כי דעתו של הרש"ר הייתה נוחה מן המקהלה, והוא אפילו מונה אותה כחלק מ'העבודה' עליה העולם עומד.

ציטוט נוסף ממנו מאשש את רוח דברים זו. היה זה כשנשאל מדוע ישנה מקהלה בבית הכנסת שלו והוא השיב בתקיפות:

"הנח לי עם המשוררים' שלך שיראת השמים שלהם תכופות מוטלת בספק. המקהלה שלי מורכבת מחברי קהילתי ונעריה, זהו חלק בלתי נפרד של הקהילה ונעימותיה מרוממות את כבוד עבודת ה' שלנו וקדושתה".

מקהלה כן, חזרה על מילים לא

למרות שדעתו של הרש"ר הייתה נוחה ביחס למקהלה הוא התנגד בתוקף על חזרה של מילים וכפילותן לא מצד החזן ולא מצד המקהלה. הקפדה זו אומר החוקר, נשארה בצביונה עד לחורבנה של הקהילה בימי הזעם של השואה האיומה. וכך כותב הרש"ר בתשובה שנדפסה בספר 'שמש ומרפא':

מע"כ פנה אלי בשאלה אם מותר לש"ץ לכפול את שם ה' או תיבות אחרות אם תוי הנגינה מצריכים זאת? אתכבד להשיב כדהלן:

הדין שלא לכפול את שם ה' או שאר תיבות בתפלה מבואר בש"ע או"ח סי' ס"א ס"ט והוא מיוסד על גמרא ברכות ל"ג ע"ב ול"ד ע"א וסוכה נ"ג ע"ב שמשמעותה היא ברורה באין ספק כלל.

החזרה על תיבות מסוימות [בק"ש ותפלה] בגלל תוי הנגינה, נראתה במקרים רבים כדמיון המגונה ביותר של כפירה באחדות ה', ובכל המקרים יש לגנות נוהג זה כהתלוצצות בדברים העומדים ברומו של עולם.

כל קהלה הרוצה להיקרא בשם קהלה יהודית והיא מחשיבה את התפילה לדבר מעולה יותר ממשחק קל הדעת, בהכרח צריכה לא להרשות לבעל תפלה שלה לכפול תיבות בתפילתו. ואם איננו חוזר ממנהגו זה חייבים לגרש אותו.

פראנקפורט א"מ הרב הירש.

כפי שכבר סיפרנו בפרק הראשון בסדרה זו שנה לאחר בואו של הרש"ר לפרנקפורט מונה רבי ישראל מאיר יפת יפה למנצח המקהלה. הרב יפה הגיע כדי לסייע לרש"ר בבניית בית הספר החרדי אך יכולותיו המוזיקליות הפכו אותו לשם דבר והן התקבלו באהדה רבה בקהילה ואף עוררו את תשומת ליבם של מלחינים יידועי שם.

בשנת תרט"ו הוציא הרב יפה את המהדורה הראשונה של 'שירי ישורון' בו מופיעים לחניו בתווים. לחנים אלו הקבילו בקהילות רבות אחרות.

לספר מצורפת הסכמתו של הרש"ר שכתב בין היתר, "הלחנים הבאים ראויים לכל שבח בפשטותם המלבבת, ובשל יכולתם להביע את משמעות מילות הנוסח שעליהם לבטא באופן שקהילות שחשות בצורך לחזק את שירת בתי הכנסת שלהן בעזרת פעילותה של מקהלה ימצאו בהן אותה מידה של סיפוק שהן מעניקות לבאי בית הכנסת שלנו"...

בפרק הבא שכפי הנראה יחתום סדרה מרתקת זו אודות תופעת המקהלה בבתי הכנסת באירופה, נסקור עוד את המקהלה הייחודית שבפרנקפורט.

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן