המדור ההיסטורי: הגשר אל העוגב? חלק ד' על מקהלה בבתי הכנסת האורטודוקסים באירופה

בפרקים הקודמים תיארנו את היחס האמביוולנטי והדו-ערכי של רבני מערב אירופה אל תופעת 'המקהלה' בבית הכנסת, כפי שחקר אותה הרב בנימין שלמה המבורגר [ירושתינו, ה]. פרק זה מהווה נדבך נוסף בסדרה ויכלול את דעתם של שני רבנים מפורסמים בגרמניה – הרב מאיר להמן והרב עזריאל הילדסהיימר ז"ל.

הרב להמן: הגשר אל העוגב

הרב מאיר להמן (29 בדצמבר 1831, הנובר - 14 באפריל 1890, מיינץ), היה תלמיד חכם עצום, וגם סופר ופובלציסט מפורסם. כיהן כרבה של מיינץ וייסד את העיתון החשוב "דער איזראעליט".

בשנת 1865 פירסם הרב להמן ב'דער יזרעליט' את הדברים הבאים:

"שירת המקהלה אינה 'תנאי בל יעבור' בעבודת ה'. להיפך הנסיון הוכיח ששירת המקהלה מהוה לעיתים קרובות מאוד את גשר המעבר אל העוגב... עוד יבוא הזמן בו נחרים כל זמורת זר בבתי כנסיותינו. מאידך סדר נימוס וכוונה הם אבני יסוד מהותיים של עבודת ה' היהודית ומוכתבים על ידי ההלכה. ראה או"ח סי' צ"א קנ"א ובמקומות רבים אחרים".

במילים אחרות, הרב להמן לא שולל את קיומה של המקהלה אך רואה בה תופעה זרה [זמורת זר] שתחלוף מן העולם כשתוכשר העת. זו הסיבה שהוא אפשר בעיתונו פרסום של מאמר על 'קהל עדת ישורון' שבמגנצא שם מופיעים המשפטים הבאים: "עם החזן פועלת מקהלה של מתנדבים וילדי בית ספר בניצוחו של מורה מעולה לשירה שהישגיה אינם נופלים משל המקהלות בערים הגדולות... יש לציין שאופיין של הנעימות היהודיות נשמר בביצועי המקהלה בלא קירבה לנעימות כנסייה וללחנים חילוניים".

כשהרב ליהמן נשאל על ההרשאה שנתן לקיומה של המקהלה השיב כי כל עוד המקהלה אינה מחקה את הסגנון האסתטי הרווח בכנסיות אלא משפרת את השירה היהודית המקובלת בבתי הכנסיות שבוצעה בעבר על ידי החזן והמשוררים' אין בכך חשש 'ובחקתיהם לא תלכו'. כל זאת אם קיימת הימנעות מוחלטת מכל לחני הכנסייה והאופרה שיש בהם איסור רינון בשירי נכרים עם זאת יש איסור גמור להנהיג מקהלה שהיא חיקוי של המקהלה הנוצרית השרה שירים נוצריים ומשתפת נשים ונערות. עוד אמר הרב כי יש למנוע מן המקהלה לשיר קטעי תפילה המיועדים לציבור [כמו קדושה, אמן יהא שמיה רבה וכדו'], אין לכפול קטעי תפילה, המקהלה תוגבל לפיוטים כמו 'לכה דודי' ו'יגדל' ולבסוף יש לזכור מסכם הרב, כי ההחלטה העקרונית האם להנהיג מקהלה בבית הכנסת תלויה במצב העניינים הייחודי שבכל קהילה.

הרב הילדסהיימר: לא אפיקורסות

הרב עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי יהדות מערב אירופה רבה של ברלין ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.

הרב הילדסהיימר הסתייג מתופעת המקהלה, ואף העיד על עצמו בשנת תרי"ט כי כל ימיו נמנע מלהתפלל בבית הכנסת בו נשמעת זמרת מקהלה. מצד שני הוא לא ראה בה איסור הלכתי. כך הוא כותב:

"חלילה לתוארו אפיקורסות... ואף ש'החדש אסור מן התורה' בכל מקום, ולא לבד שנכון שלא להנהיג גם המין האחרון של המקהלה הכשרה, רק יש למנוע את קיומה עד מקום שידינו מגעת - אם אכן לא נגרום הפסד יותר מרובה משכרו על ידי אש המחלוקת".

רבי עזריאל התנגד להנהגת מקהלה בקהילת עדת ישראל בברלין כפי שכותב תלמידו רבי פנחס כהן אב בית דין אנסבאך:

"רבי עזריאל התנגד לקיומה של מקהלה בבית הכנסת. גבאי בית הכנסת הציע חזור ושנה הנהגת מקהלה אבל נתקל בהתנגדותו של ר' עזריאל ונאלץ לוותר. פעם בשמחת תורה ניצל את מצב רוחו המרומם של ר' עזריאל וחזר על הצעתו בציינו שעשרים צעירים מוכנים להשתתף במקהלה בחינם. הגיב ר' עזריאל, זאת באמת ידיעה טובה לא אוכל לומר לך עד כמה שמח אני עליה. הגבאי שמח על תשובה זו נוכח ההתנגדות שגילה ר' עזריאל עד כה הגיב על כך ר' עזריאל בחיוך: בנוגע למקהלה של הקהילה בבית הכנסת לא שיניתי את דעתי, אלא שמח אני על שקיימים בברלין עשרים צעירים שיש להם 'דאגה' בדבר יסוד מקהלה בבית הכנסת".

עם זאת גם בקהילה זו נוסדה בסוף מקהלה אם כי לא בימי חייו של רבי עזריאל אלא בבית הכנסת החדש 'ארטילרישטראסה' שהקימו ממשיכי דרכו. החוקר המבורגר מסביר כי הדבר נבע אולי מתוך הכרה שאין מנוס מהקמתה במאבק להחזרת מתפללים לבית הכנסת החרדי או למניעת נשירתם.

הרב עטלינגר: בין אירוע חד פעמי למקהלה קבועה?

הרב יעקב עטלינגר (כ"ט באדר תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ד בכסלו תרל"ב, 7 בדצמבר 1871), היה ממנהיגי היהדות האורטודוסית במערב אירופה רב הקהילת אלטונא מחבר הספר ערוך לנר, רבם של הרש"ר הירש ורבי עזריאל הילדסהיירמר.

בקהילתו באלטונא הופיעה מקהלה מקהלה במעמדים שאינם קשורים למהלך התפילה, כך היה בשנת תרכ"א כאשר חגגו בני הקהילה לרבם 25 שנות כהונה, והחזן והמקהלה [כך צוטט בעיתון 'המגיד'] שרו את מזמורי התהילים ', קיא, קיב, קיט וק"ן.

החוקר המבורגר מסביר כי זו הייתה חגיגה לכבודו של בעל 'הערוך לנר' ולא פרי יזמתו והתכנית הזו מסתבר באה לו בהפתעה. כך שלא ניתן להוכיח מכאן תמיכה של הרב עטלינגר במקהלה אם כי קשה להניח שבחגיגה לכבודו נעשו דברים שהם בניגוד גמור לעמדותיו והשקפת עולמו. יש כנראה למתוח קו המבדיל בין אירוע חד פעמי שאינו שייך כלל לסדרי התפילה לשירה קבועה במהלך התפילות.

מצד שני בשנת תרכ"ז נערכה בחינה פומבי בלימודי קודש לבנות, וה'ערוך לנר' השמיע דרשה לבני הקהילה. לאחר דברי הפתיחה שלו התקיימה הבחינה ובסיומה כך מובא בספר 'בנין ציון' שרה מקהלת הנערים של בית הכנסת את ששה עשר הפסוקים הראשונים של תהלים פרק קיט – ולאחריה המשיך הרב את דרשתו. כלומר מקהלת בית כנסת התקיימה באלטונא ואמנם העיד הרב להמן שהמקהלה באלטונא הקפידה על כל כללי 'הכשרות' שהיו מקובלים בקהילות החרדיות הנפרדות של פרנקפורט ומגנצא להבדיל ממקומות אחרים. עמדתו של הרב עטלינגר, כותב המבורגר, ביחס לעניין נותרה חידה.

 

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן