יציאת מצרים: יהודיה, בתי הכנסת, וארץ ישראל

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: מדור היסטורי

פורסם בשלישי, 24 פברואר 2015 01:39

נכתב על ידי אלון חאמי, יוצא מצרים

מה היא השפעתם של יהודי מצרים על בתי הכנסת וחיי הרוח בארץ ישראל? ואיזה סופר מפורסם המכהן גם כראש ישיבה הוא יליד מצרים?

בשנת 1956 גורשו יהודים רבים ממצרים בעקבות 'מצבע קדש' אליו יצאה ישראל באותה עת. באותם ימים החלה גם קריסתה הכלכלית של מצרים, קריסה ממנה לא התאוששה גם לאחר שובם של הצרפתים והבריטים, שגורשו גם הם באותה עת.

הסיבה לשבר הכלכלי היא תום 'עידן היהודים', כפי שמתאר פרופסור שמעון שמיר בספרו 'יהודי מצרים – חברה ים תיכונית בעת החדשה'.

יהדות מצרים המפוארת חיה את חייה בתקופות שונות בהיסטוריה היהודית כאשר הם מרוכזים בעיקר באלכסנדריה וקהיר. לשכונת היהודים קראו בשפה הערבית 'חארת אל יהוד'.

בתי הכנסת בקהיר

בשכונה היהודית בקהיר היו עשרה בתי כנסת. המוכרים בהם הם: בית הכנסת על שם הרמב"ם, ובית הכנסת על שם רבי חיים כפוסי.

בקהיר כולה היו למעלה מ-40 בתי כנסת, אלא שרבים מהם נחרבו, ושנים אף הפכו למסגדים. בית הכנסת היחידי שפתוח היום בקהיר הוא בית הכנסת 'שער השמים' שנקרא גם 'כניסת אסימעלייה' בשל מיקומו באזור עיסמעלייה של קהיר.

בית הכנסת העתיק ביותר במצרים הוא בית כנסת 'בן עזרא' הנמצא בפוסטאט, הממוקמת כ-20 ק"מ דרומה לקהיר. בבית כנסת זה נמצאה הגניזה הקהירית.

בקהיר פעלו גם תלמודי תורה רבים וישיבות. המוכרת ביותר היא ישיבת 'אהבה ואחווה' שבאזור דאהר שבקהיר, שהיתה שוקקת תפילה ולימודי תורה בכל שעות היום. בכל שעה ניתן היה להגיע למקום ולמצא בו מניין.

אגב, אחד הרבנים הקבועים שהיו פוקדים את הישיבה מידי יום היה מרן הגר"ע יוסף זצ"ל שבאותה עת כיהן כראב"ד במצרים. שם גם נולד בנו הרב אברהם יוסף – רב העיר חולון.

אגב חולון, רוב רבני העיר הם ממוצא מצרי ביניהם הרב יצחק דיין, הרב יוסף מוגרבי, הרב יוסף ורון, הרב יצחק בן משה דיין, הרב דניאל סיטון. גם כותב השורות הינו ממוצא מצרי.

לפני כשנתיים פורסם באתר ynetכי בפעם הראשונה מזה שנים רבות מסתמן כי לא ייערכו תפילות ראש השנה ויום כיפור בבית הכנסת העתיק "אליהו הנביא" שבאלכסנדריה. בית הכנסת המפואר, שנבנה במאה ה-19, נחשב לאחרון שפעיל במצרים.

על פי דיווחים, בניגוד לשנים הקודמות, לקראת הימים הנוראים השנה החליטו המצרים למנוע את התפילה מסיבות ביטחוניות. ההחלטה, שצפויה מחר (יום ב') לקבל גושפנקא סופית, נמסרה לרב אברהם דיין - ישראלי ממוצא מצרי, שבעברו היה הרב של אלכסנדריה, ובשנים האחרונות דואג לארגן מדי שנה מניין של מתנדבים מישראל ומחוץ לארץ שיתפללו בית הכנסת העתיק בחגי תשרי, ובייחוד בראש השנה וביום כיפור.

הגירוש ממצרים

שלשה גלים של מאסרים המוניים וגירוש עברו היהודים במצרים. הגל הראשון ארע בתקופת המלך פרוק בשנת 1948. קצינים מצריים פרצו לבתי היהודים ועצרו כ- 1600 גברים, ו- 50 נשים. העצורים הושלכו לכלא למשך כשנה וחצי, ומשם גורשו לאנייה על טפם ונשותיהם.

הגלים הבאים ארעו בשנת 1956, ו- 1967 בתקופת שלטונו של הנשיא נאצר. אלפי יהודים הובאו למאסק בכלא המצרי, וכאשר בית הכלא התמלא, הכשירו המצרים את בית הספר היהודי ECOLE SYBILEשבאזור עבאסייה בקהיר – לכלא מאולתר, והאסירים הושלכו אל תוך הכיתות.

היהודים שגורשו מהארץ לא זכו לקבל את רכושם בחזרה, והמצרים משכירים את בתי היהודים עד לימים אלה, לתושבים מצריים שמשלמים עליהם לירות בודדות. החוקרת לבנה זמיר שגם עומדת בראש 'התאחדות עולי מצרים בישראל' מספרת כי במסגרת הסכם השלום שנחתם עם מצרים בשנת 1977 הוסכם כי יש לשקול את השבת הרכוש ליהודים יוצאי מצרים, אלא שהכל נעצר בעקבות טענות שונות של המצרים.

תרומת יהודי מצרים בישראל בתחום הרוחני

מקובליה וחכמיה של יהדות מצרים לא היו יוצאים דופן בהתנהגותם או בלבושם. הם היו כאחד האדם והתפרנסו מעמל כפיים בנוסף לפעילותם ההתנדבותית בלימוד התורה.

שלשת הרבנים שהקימו את ישיבת אהבה ואחווה בקהיר – הרב יעקב דוואק, הרב אהרן שוויקה, וחכם יצחק ענתבי, המשיכו גם בישראל בפעילותם החשובה כשהם משלבים בחיי היום יום תורה ועבודה.

כל פעיליה של ישיבת תורה ואחווה הקימו בארץ בתי כנסת וישיבות באותה מתכונת שפעלה במצרים. כך למשל באשדוד [משם גם מופץ גליון פרשת השבוע בשם 'המאיר' באלפי עותקים], כך בהדר יוסף שבתל אביב, כך בבת ים ששם בית הכנסת 'אהבה ואחווה' הוקם על שמו של כפוסי. בתי כנסת אהבה ואחווה פועלים במקומות נוספים בארץ.

בתי כנסת נוספים מצריים פועלים בירושלים. הרב אהרן שוויקה הקים בשכונת קרית יובל את ישיבת אמרי נועם, ואת בית הכנסת דוד משען. הרב שוויקה אגב, נודע בדרשותיו המאלפות, והמונים נהרו לשמען. הרב שוויקה שימש גם כחבר בית הדין לגיור של הרבנות הראשית בתל אביב.

רב נוסף מוכר הוא הרב חיים סבתו – נכדו של הרב אהרן שוויקה המוזכר, שעלה ממצרים בהיותו ילד בשנת 1957.

בשנת 1977 הקים במעלה אדומים ישבת הסדר בשם 'ברכת משה' בה לומדים מאות תלמידים ואברכי כולל. הרב סבתו התפרסם גם בשל בספריו שהיו לרבי מכר. מהמוכרים בהם: אמת מאץ תצמח, תיאום כוונות, וכעפעפי שחר.

אחיו של הרב חיים הוא הרב שבתאי סבתו שהקים את ישיבת נתיבות יוסף במצפה יריחו. אח נוסף הוא ד"ר מרדכי סבתו המשמש כד"ר לתלמוד מבית אל.

נסיים באזכור שמו של הרב סעדיה מוניר, משכונת הקטמונים בירושלים שבישראל עסק בשיעורי תורה וכתב ספרי הלכה רבים ביניהם את הספר 'נאות דשא'. הרב מוניר כיהן כסגן הרב הראשי למצרים.

פורסם גם בגליון כנישתא.