בית כנסת ובית מדרש. חלק שני

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: מדור היסטורי

פורסם בחמישי, 16 יולי 2009 19:00

נכתב על ידי אלי ארדיקוביץ

בגליון הקודם נגענו בסוגיא הבלתי פתורה סביב מוסד בית הכנסת, ובית המדרש, בראייה היסטורית: האם שימשו המוסדות הללו כמוסדות אקויווילנטיים, או שתפקיד שונה היה לכל אחד מהם. הזכרנו את הצעתו של היטנמייסטר שראה בהם מוסד אחד, ששימש להוראה ותפילה, תפיסה שתואמת אמנם את הממצאים הארכיאולוגים שאינם מוצאים עדויות למוסד 'בית מדרש' נפרד מבית הכנסת, אך מנוגדת לגישת התלמוד המגדירה את בית הכנסת ובית המדרש כשני ישויות נפרדות. הצעות נוספות שהועלו הוזכרו במאמר הקודם.

בחלקו השני של המאמר אעלה את שיטותיהם של ההיסטוריונים, אופנהיימר ואורמן, לשאלה המוצגת.

תפיסתו של אופנהיימר מחלקת בין בית הכנסת  שתפקידו הוא קהילתי עממי, לבין בית המדרש שהיווה מוסד אקדמאי ושימש כבית הנהגה מקומי (המקור להשערה זו היא ההתייחסות הרווחת לבית המדרש כ'בית הוועד'- בית ועד ההנהגה).

לפי אופנהיימר גם הדרשות בשני המוסדות נשאו אופי שונה: הדרשה בבית הכנסת הייתה עממית וככזו מיועדת לציבור רחב, ואילו בבית המדרש, הדרשה או המתודה בבית המדרש היתה  שונה לגמרי.

גישה זו שתומכת בתפיסה התלמודית, לפיה בית המדרש ובית הכנסת היו שני מוסדות נפרדים, נדרשת לחוסר העדויות או הממצאים הארכיאולוגים לקיומו של 'בית מדרש'. לדבריה בעוד שלבתי כנסת יש מאפיינים מיוחדים שמאפשרים לזהותם ככאלה, לבתי המדרש כפי הנראה לא היה.כך שהקושי במציאת שרידים או עדויות ל'בית' כזה, לגמרי מובנות.

לסיכום: לפי אופנהיימר, בית הכנסת היה מקום בעל אופי עממי המיועד לקהילה ואף שהתקיימה בו דרשה היא הייתה בעלת אופי עממי, לעומת בית המדרש שהיווה מוסד לעצמו – אליטיסטי, שממנו יצאה תורה ועל פיו הייתה ההנהגה.

גישה שונה ואולי אפילו הפוכה, היא התיאוריה של דן אורמן: בית הכנסת ביסודו לא היווה בית תפילה אלא היה רק מרכז חברתי ורק בדורות האמוראים הוא התייחד לתפילה. באשר לשאר הפעילויות [שצוינו במאמר הקודם, כמו עיסוק בעניני ציבור, בתי אירוח, מקום הכרזת אבידות], הוא מסכים עם התיאוריה של היטנמייסטר שבית הכנסת אכן שימש לצרכים כמו אלה.

בית המדרש מאידך, היה מוסד ומבנה נפרד (כמו הצעת אופנהיימר ), בית המדרש היווה מוסד אליטיסטי  ושימש את תלמידי החכמים ללימוד ולהוראה, לדרשה ולהתכנסויות חברתיות ודתיות.

אם נסכם את מאמרנו על שני חלקיו עולים מספר נקודות מרתקות, שעדיין לא קיבלו תמיכה קונצנזואלית בין החוקרים השונים:

1] האם בית הכנסת ובית המדרש שימשו כשני מוסדות נפרדים, או שהם פעלו אקויווילנטית וכמוסד בתוך מוסד?

2] האם בית הכנסת שימש רק למקום תפילה, או שהוא היה מקום שיועד להתכנסות חברתית?

3] כיצד יש לפתור את הסתירות הבולטות בין התפיסה התלמודית ובין חוסר העדויות או הממצאים הארכיאולוגים לתפיסה זו?

שאלות אלו, מסתבר, יפרנסו עוד שנים רבות היסטוריונים, חוקרים, והיסטוריוגרפיים מכל גוני הקשת.


הכותב הוא בוגר החוג להיסטוריה כללית של האוניברסיטה הפתוחה
ובעל תואר ראשון במדעי הרוח