היסטוריה ותפקידים בבית הכנסת

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: מדור היסטורי

פורסם בשני, 16 מרס 2009 18:07

נכתב על ידי אליהו ברקוביץ

בית הכנסת קשור בקשר בל ינתק מאורח החיים היהודי.

במשך 2000 שנה, אולי אפילו יותר, היווה בית הכנסת את טבור החיים והמרכז לחיי קהילה יהודיים.

העדויות הראשונות שיש בידינו על קיום בתי כנסת הם מן המאה השלישית לפני הספירה במצרים, בעוד שבא"י העדויות המוקדמות ביותר הם מהמאה הראשונה לסה"נ.

אפשר להניח, קרוב לוודאי, כי בא"י התרכז הפולחן סביב ביהמ"ק שהיווה המרכז הדתי פולחני ומשם יצאה תורה - שם ישבה הסנהדרין, ושם אף באו להתפלל ללא קשר להקרבת הקורבן. דוגמא קלאסית לכך היא תפילת חנה במשכן בשילה המוזכרת בתחילת ספר שמואל.
 

נושאי תפקידים בבית הכנסת -

בראש בית הכנסת עמד -כמה מפתיע- ראש בית הכנסת או ביוונית הארכיסינאגוגוס (ארכי = ראשי סינאגוג = בית התכנסות)ופיקח על הפולחן הדתי התפקיד היה התנדבותי.

החזן היה במעמד שני לראש בית הכנסת ובניגוד לו קיבל שכר על עבודתו. הוא למעשה ניהל את בית הכנסת, הוא זה שהסדיר את התפילה ואת הקריאה בתורה, ופעמים רבות אף עבר לפני התיבה וקרא בתורה בהיעדר אדם אחר המסוגל לעשות זאת

.

ואכן לפי זה כותב התלמוד במסכת גיטין, ש"עבד שהיה רבו שליח ציבור וקראו לעלות לתורה שחררו" [כלומר הזמנת העבד לקריאה על יד האדון היא בעצם אקט של שחרור]. ועל כל פנים אנו למדים מכאן שהחזן היה מנהל את התפילה וקובע מי יעלה לתורה.

בעת העתיקה היה אף תואר 'אב' או 'אם בית הכנסת'. תואר זה לא היה מנהלי אלא תואר של כבוד גרידא.

בתקופת התלמוד הבבלי היה בסמוך לבית הכנסת חדרים שבהם היו האורחים מתארחים אוכלים ושותים. מכאן גם המנהג העתיק לקדש בבית הכנסת (המקדש אגב היה החזן ע"פ פירוש הרשב"ם במסכת פסחים). אגב, יש לציין שהטור בסימן רסט מציין שבזמנו אין אורחים אוכלים בבית הכנסת ולפיכך אין לקדש שם.

בתקופות מאוחרות יותר היה לרב בית דירה סמוך ולעיתים מעל בית הכנסת. ועל כך ראו בדברי הט"ז בסימן קנא בשו"ע: "אני בילדותי הייתי גר בק"ק קרקא עם בני ביתי בבית מדרשי שהיה למעלה מבית הכנסת ונענשתי הרבה במיתת בני ותליתי בזה"

ככלל בית הכנסת לאורך הדורות היווה יותר ממקום פולחן הוא היה המרכז של הקהילה ומה שאפשר את התקיימותה בגלות הקשה.

הכותב הוא בוגר החוג להיסטוריה יהודית של האו"פ

ובעל תואר ראשון במדעי הרוח