דברי פתיחה אלו נכתבים בימי הזיכרון הממלכתיים של מדינת ישראל – יום הזיכרון לשואה ולגבורה החל בשלהי חודש ניסן, ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל החל ביום ד' באייר.

 

הרמב"ם במורה נבוכים הסביר שהתורה משתמשת במונחים מוכרים – גשמיים, כדי לבטא ולהבהיר ענינים מסויימים. כזה הוא ענין הזיכרון. מהו זיכרון? המחקר הקוגנטיבי [המאד ענף], סבור כי הזיכרון נחלק לכמה סוגים: זיכרון לטווח ארוך וזיכרון לטווח קצר. בזיכרון לטווח ארוך מאוחסנים כל הארועים והאפיזודות אותם חווה האדם במהלך חייו, הם טבועים בתוכו,ואינם נמחקים. כאשר מבקש אדם להעלות את אחת החוויות אל פני השטח הוא עושה מאמצים לחלץ את אותה פיסת מידע שקבורה לה אי שם בקרקעית המגירה של הזיכרון לטוח ארוך, כשלא פעם הוא נעזר באמצעים שונים העשויים לסייע בחילוץ כמו, ניסיון להיזכר בארוע דומה, בתאריך, במיקום וכן הלאה.

 

חכמי המוסר הסבירו כי הזיכרון ביהדות אינו שונה מן הבחינה הזו מהזיכרון במחקר הקוגניטיבי. הזיכרון הוא גילוי הנעלם הקיים כבר, והוצאתו לאור. כאשר הקדוש ברוך הוא 'זוכר' אותנו, וכמו שאנו מציינים בראש השנה כי ה' הוא 'זוכר הברית' וגם 'זוכר כל הנשכחות אתה', הרי שהוא מגלה את נשמתינו הנעלמת והחבויה תחת כל הקליפה והזוהמה שדבקה בנו במהלך הזמן, והוא מעלה אותה אליו לחסות תחת כנפיו. הנשמה, האור הפנימי, קיים, המטרה היא רק לגלות אותו, לזהות אותו, ולהעלות אותו אל על.

 

גם הזיכרון הקולקטיבי שלנו מגלה את כל אותם נשמות, בני משפחה, חברים וקרובים, שהלכו מאיתנו, ובימים אלו אנו מעלים אותם ממגירת הזיכרון ומתקרבים אליהם שוב.

 

בתי הכנסת, כפי שנוכח בוודאי כל מי שאי פעם ביקר בהם, הם אתר הנצחה יומיומי, המגלה את האובדים והחושף את הנשכחים במשך השנה כולה. כמעט כל בתי הכנסת נוסדו לזכרו של אדם, קהילה, או שבט אבוד, והתפילה, הלימוד, והפעילות הרוחנית במקום מעלים את זכרונם של ההולכים ומייצר שוב את אותה קירבה שחדלה לרגע, עם לכתם של היקרים לנו.

 

בגליון בית הכנסת נעסוק לא מעט בל"ג בעומר, שמהווה גם הוא בעצם ציונו, ובמנהגיו הכוללים הדלקת רות ומדורות זיכרון, יום של הנצחה המוני לזכרו של רבי שמעון בר יוחאי, ושל גדולים נוספים. בענין זה יעסוק טורו של היועץ ר' אלון חאמי, ושתי רשימות המנהגים הססגוניים המיוחדים בכל חודש. לסיור בית הכנסת בחרנו את מערת אליהו הנביא בהר הכרמל, מערה, שגם אותה נוהגים רבים  לפקוד בל"ג בעומר, והגבאי המסור דוואק, כמו גם רואה החשבון מר סנדרוביץ מופיעים עם טוריהם הקבועים.

 

בגליון זה מופיע ההזמנה השנתית של ארגון 'דפי שופר' לכנס הגבאים המסורתי הנערך בכל שנה – הציבור מוזמן להשתתף. כמו כן יוצג פרוייקט של העירייה המקומית בעיר ראש העין המתעד את כל בתי הכנסת [הרבים יש לומר] הפועלים בעיר ראש העין.

 

בברכת ואמרתם 'כה לחי'

אליעזר היון. עורך.