הגמרא במסכת ברכות אומרת: "היה עומד בחוץ לארץ, יכוון את ליבו כנגד ארץ ישראל, היה עומד בארץ ישראל יכוון את ליבו כנגד ירושלים, היה עומד בירושלים יכוון את לבו כנגד בית המקדש... נמצא עומד במזרח מחזיר פניו למערב, במערב מחזיר פניו למזרח, בדרום מחזיר פניו לצפון, בצפון מחזיר פניו לדרום, נמצאו כל ישראל מכוונין לבם למקום אחד.

 

כיוונו של בית הכנסת, הינו שאלה הלכתית מובהקת. במסגרת סדרת 'בית הכנסת – הסיפור' מובאת בגליון הנוכחי סקירה סביב נושא זה, אולם מלבד הפן ההלכתי שבסוגיא, קיים גם מוטיב לאומי ותרבותי נוסף: כאשר כל עם ישראל מכוון את ליבו לארץ ישראל ולמקום המקדש, נמצא כי בשעת תפילה, צרה וזעקה, כלל האומה היהודית מתאחד, וכגוף אחד נושא את ליבו אל מקום ירושלים, עיר הקודש והמקדש. 

 

ליבו הקולקטיבי של עם ישראל מקבל ביטוי נוסף, מרגש ומפעים, דרך סיפורה של רחלי פריקר, יוזמת וגבאית בית הכנסת היחיד שבקיבוץ בארי שבדרום המתפרסם בגליון זה. הקיבוץ שגם סמוך לעזה, מצא את עצמו מוצף בחיילים ערב קרב בימי מבצע עופרת יצוקה ששעה קלה קודם יציאתם  לשדה הקרב ביקרו בבית הכנסת של רחלי. סיור בית הכנסת נערך בקהלת נחלת יצחק של יוצאי צפון אפריקה בעיר פסגת זאב. סיפורה של קהלה מגובשת זו על מנהגיה הייחודיים משקף את יופיה של היהדות, שעל אף גווניה וזרמיה הססגוניים, מכוונים בניה כולם את לבם 'למקום אחד'.

 

מאמריהם של האמנית שרה קונפורטי, רואה החשבון מנחם אקרמן, היועץ ארגוני אלון חאמי, והגבאי דוד דואק מופיעים כסדרם. הפינה הלכתית משפטית נערכה באדיבות עורך דין הבית והדיין הרב שלמה בארי ממכון שמרו משפט. 

 

ברכת מזל טוב שלוחה בזאת לידידינו הטובים הרב ישראל יוד ראש מכון פאר לרגל נישואי בנו, וליועץ ר' אלון חאמי, בהגיע בנו ובתו לעול המצוות.

 

חודש טוב וחנוכה שמח

אליעזר היון. עורך