הסליחות הספרדיות המפורסמות אותם מתחילים לומר בימים, או ביתר דיוק בלילות, אלה, הם אחד מהמאפיינים הבולטים של החודש הכל כך מיוחד הזה – חודש אלול. בכל בתי הכנסת נאספים יהודים מכל העדות ומכל הסוגים ושופכים את שיחם לפני רבונם כשהם מבקשים ומשוועים לשנה חדשה טובה ומתוקה. מלבד העובדה הטריוויאלית לפיה הסליחות נערכות כמובן בהיכלי בתי הכנסת, מייצרת האינטגרציה בין בתי הכנסת ובין תפילת הסליחות טרנד ישראלי חדש שהולך וצובר תאוצה משנה לשנה: 'סיורי סליחות' למיניהם. קבוצות קבוצות של תיירים שלא נוהגים לפקוד את בתי הכנסת בימים כתיקונם קמים באשמורת הבוקר ובלווית מדריך מנוסה סובבים בבתי כנסת מיוחדים בהם נאמרת תפילת הסליחות ברוב עם ובקול נרגש. אחד מהמדריכים המוכרים בתחום הוא אלי לינקר, ובראיון מיוחד לגליון 'מעט בית מקדש' הוא מספר על הסיורים אותם הוא מדריך, על החוויה המיוחדת, ועל סוג האנשים המשתתפים בטיולים אלו. 

 

הסליחות עומדות גם במרכזן של כמה מדורים קבועים שלנו כמו רשימתו של הגבאי החביב והמשעשע שלנו דוד דואק, פינת הייעוץ של היועץ אלון חאמי, והשאלה ההלכתית שתעסוק בסוגיית מאכל ומשתה לפני תפילת שחרית.

 

על רקע החסר העצום בתודעה הקולקטיבית בכל מה שנוגע לבדיקת תפילין ומזוזות, אותם כידוע, לבדוק נהגו ישראל לבדוק בחודש אלול, מספר ובעיקר מעדכן ראש מכון פאר, הרב ישראל יוד, מה כוללת הבדיקה ועל מה יש לשים דגש. רו"ח מנחם אקרמן ממשיך להעניק את הדרכתו המעולה בכל מה שנוגע לניהול וארגון נכון של עמותות בתי הכנסת, והאמנית שרה קונפורטי בטורה המיוחד, והפעם, על אמנות יהודית. 

 

בברכת 'תעלה שועתינו לשמי מרומים' 

אליעזר היון. עורך