דבר העורך, לחודש שבט

לידי הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל הגיע שאלה מעניינת: גופים רפורמיים מבקשים לרתום לבית הכנסת בישראל, האם א. ניתן לקבל מהם תרומה? ב. במידה והתשובה חיובית, האם מותר להיענות לדרישתם להנציח את שמו של התורם בבית הכנסת.

התשובה לשאלות הללו מופיעה בגליון זה, והיא הופכת לרלוונטית במיוחד על רקע הידיעה מן הימים האחרונים כי ראשי המפלגות הדתיות והחרדיות נפגשו עם הרבנים הראשיים לישראל והתחייבו בפניהםכי ידרשו מראש הממשלה בנימין נתניהו לבטל את "מתווה הכותל" משום שאינו תואם לעמדת מועצת הרבנות הראשית לישראל.

מטרת הרפורמים, כפי שהעיר בצדק אחד מהנוכחים, והקונסרבטיבים היא לקבל הכרה, ועל רקע זה מקבל תשובתו של הרב זצ"ל גוון אקטואלי במיוחד. בגליון זה סקרנו גם פרשייה היסטורית מן העבר השייכת במישרין לסוגיה זו: הקמת בית הכנסת הרפורמי הראשון. היה זה בתחילת המאה ה-19, והפולמוס שהתעורר בעקבותיו רלוונטי כך נדמה גם לימינו אנו.

חבר הכנסת יואב בן צור [ש"ס], יזם חוק הפוטר את בתי המדרש מארנונה כמו את בתי הכנסת. 'איגוד בתי הכנסת' פעל בעבר בסוגיות אלו, וסייע לבתי כנסת שהתמודדו מול עיריית תל-אביב על רקע דיון משפטי זה. בגליון זה שוחחנו עם חבר הכנסת שהסביר את מטרת החוק ואת עתידו.

הרב חיים נבון, המוכר לרבים מכתיבתו הברוכה ומפעילויותיו הציבוריות התראיין לגליון זה, והגבאי דווק עם סיפור מרתק על בית כנסת אחד בפולין של טרום ימי מלחמת העולם השנייה.

בתי כנסת רבים פועלים בישראל כשהמשותף לכולם הוא כמובן העובדה כי מדובר בבית כנסת בית מקדש מעט, וככזה יש לו כללים ותקנות המיוחדות לו. בבתי כנסת רבים ישנם תקנונים המכונים 'תקנון בית הכנסת' אולם האם יש 'תקנון על לכולם'? בספרייה הלאומית של האוניברסיטה העברית בגבעת רם, מופיע תקנון עתיק, משנת תשכ"ט [לפני כ-50 שנים], של 'איחוד בתי הכנסת בישראל'.

ארגון איילת השחר הפועל רבות ביישובים ובקיבוצים הצליח להפתיע כך נדמה אפילו את עצמו כשהקם מוסד חדש בשם 'בית מדרש ערב' הפועל כבר בחמישה עשר יישובים בתוך שלשה חדשים. על היוזמה החדשה שוחחנו עם אחד המייסדים – הרב רפי פרלשטיין.

פינת החדשות והכלכלה מופיעים כסדרם כשבפרק זה מופיע החלק השני של סוגית התרומות לבתי הכנסת. רבי אלון חאמי בטור על 'חצר בית הכנסת' ועל טפוח סביבתו.

חודש טוב, אליעזר היון, עורך.