דבר העורך, לחודש סיון

בן ציון רוטנברג, יהודי הדור צורה בשנות השבעים לחייו חושף בשיחה עם 'מעט בית מקדש' את פגישתו של אביו ז"ל, עם החזון איש רבי אברהם ידעהיו קרליץ, לפני כשבעים שנה, סביב בית הכנסת בשכונת בית הכרם שבירושלים. בשכונה זו, כך קבעו אנשי הוועד שהקימו את המקום, לא יקום מוסד דתי, אבל בית כנסת קם, וכך גם ישיבה בדיוק כפי שחזה החזון איש.

 

סיפור מרתק ועצוב נוסף הוא המהפכה של הרב חסאן, אברך צעיר שהגיע לקיבוץ חילוני 'למהדרין' בשליחותה של עמותת 'איילת השחר' והרב שלמה רענן, והצליח לייצר מהפכה: ממקום שבו לא התפללו מעולם, מוקם בימים אלו בית כנסת מפואר בהסכמתם של בני הקיבוץ שהסירו כל התנגדות בשל אישיותו הכובשת של הרב הצעיר.

לפני שלשה ימים טבע הרב המופלא למוות לאחר שביקש לטבול קודם תפילת שחרית בחוף אכזי. המהפכה של הרב המיוחד הזה נגדעה באחת.

 

את סיור בית הכנסת עשינו החודש בבית הכנסת של חסידות קוסוב בצפת. בית כנסת זה הוקם במחצית הראשונה של המראה ה-19 כלומר לפני כמאה וחמישים שנים. גבאי בית הכנסת מספר לנו על תולדות המקום, ועל פעילותו בימים אלה.

עם ד"ר ראובן גפני השלמנו את הסקירה ההיסטורית על ארבעת בתי הכנסת שבעיר העתיקה – בית הכנסת על שם רבן יוחנן בן זכאי, בית הכנסת אליהו הנביא, בית הכנסת האינסטנבולי, ובית כנסת האמצעי – קאל ציון.

 

רואה החשבון מנחם אקרמן במכתב התראה לקראת ביקורו של רשם העמותות 'המפציע' בעת האחרונה, ועצות מועילות לקראת הביקור, ור' אלון חאמי על החשיבות בעריכת חופה וקידושין בבית הכנסת.

 

הגבאי דוד דוואק מעלה לקראת הקייץ סוגייה חשובה – ילדים ובית כנסת. בית הכנסת לדבריו הופך לברזייה הציבורית המשמש את הילדים בעת ההפסקות ממשחקי הכדור, דבר שנוגד כמובן את המושג הבסיסי 'כבוד בית הכנסת'.

 

בשבתות האחרונות מופץ גליון מרתק אודות התנהגויות לא נכונות בבית כנסת המוכרות לכולנו מחד, אך ממשיכות להתרחש ללא הרף מאידך. בגליון זה מובאת דוגמה [מי לא מכיר] על הנער שמתבלבל בברכות וכולם, אבל כולם משום מה טורחים 'לעזור' לו ולסייע לו בהגיית הברכה הנכונה.

 

בפינת ההלכה הוצגה שאלה מעשית אודות רופא המטפל בחולים ונכוח כי אם ימששיך בטיפול [במקום שאין בו סכנה כמובן], יפסיד הוא את זמן התפילה. ההלכה, כך מתברר מאפשרת לו ברמת העיקרון להמשיך לטפל בחולה, גם אם יפסיד הוא את התפילה.

בברכת חודש טוב. אליעזר היון, עורך.