דבר העורך, שבט תשע"ה

כאשר נשאל ד"ר ניסים ליאון מומחה לסוציולוגיה של בתי תפילה בגליון זה,, "מה הוא היה משנה בבית הכנסת" השיב: "לכל בית כנסת יש את הסגנון שלו. הייתי רוצה לראות עקביות. זו הסיבה שלא הייתי משנה. אני חושב שכל היופי בבית הכנסת הוא שיש בו עקביות ויש בו מסורת. אנו חיים בעולם של שינויים ותמורות. לפחות שבמקום אחד תהיה לעקביות ערך. בית כנסת זו דוגמא של מסורת".

בית כנסת הוא מקום של מסורת, של ריחות, של הבשמים של ההבדלה, במילים אחרות, בבית הכנסת יש משהו שלא ניתן להגדירו במילים. משהו של פעם. "אווירה" יש שיאמרו. "מסורת" יטענו אחרים. שני אמנים – אלכס לוין, ומקס, הפועלים בין השאר סביב נושא בית הכנסת שיצירותיהם וסיפורם הובא בגליון החודש, אמרו לנו דברים דומים: הם מציירים ומצלמים את בית הכנסת מאחר שהוא שונה מכל מקום אחר: "אני מרגיש שאני חייב לצייר את בית הכנסת" אמר לנו אלכס לוין. במה הוא שונה, התשובה כפי הנראה לגמרי אינדוודואלית.

איילת השחר מלווה את אנשי קיבוץ שדות ים מזה עשר שנים ומסייעת לה בפן הרוחני ובארגון ארועי לוח השנה היהודי. לפני שבועות מספר הוכנס ספר תורה לבית הכנסת בקיבוץ, וסיפור הקהלה הייחודית הזו מופיע בגליון.

את סיור החודש ערכנו בבית הכנסת המרתק 'הליגמן' בבני ברק. בית כנסת זה, הנחשב לאחד מבתי הכנסת הוותיקים בעיר, עמד בחודשים האחרונים בלב פולמוס שהסעיר את הקהלה החרדית.

רואה החשבון מנחם אקרמן שהשתתף בעבר בגליון 'מעט בית מקדש', עוסק בטורו בפעילות עסקית בעמותה, וביקורות פתע בעמותות.

היועץ ר' אלון חאמי מבקש ברשימתו להזכיר כי חצר בית הכנסת חשובה לא פחות מחצר הבית הפרטי שלנו, ויש בה אף קדושה, והגבאי דוד דוואק בטור נוקב על עצרת הזיכרון שהתקיימה בבית הכנסת הגדול בפריז.

פינת ההלכה, וחדשות בית הכנסת מופיעים כסדרם.

חודש טוב

אליעזר היון. עורך.