דבר העורך, ניסן תשע"א

האביב בפתח
שוב חשים בריח
לא צריך שבשבת כדי לדעת
שיהיה שמח
(אהוד בנאי)
 
האביב וחג הפסח הם אולי החג השני המשמעותי ביותר לנו אנשי 'בתי הכנסת' אחרי חגי תשרי והימים הנוראים. מלבד הניקיון הפיסי הנערך מן הסתם, בכל בית כנסת ובתי המדרש, עולה גם הצורך ב'ניקיון  תקופתי' ובהיערכות לקראת הקיץ הן ברמה הרוחנית והן ברמה הגשמית, כמו זמני תפילות חדשים, מועדי שיעורים שונים, תוכניות לילדים, שיפוצים והרחבות, ריהוט, מערכות מיזוג ועוד.
חג הפסח הוא גם חג שהמוני בית ישראל פוקדים את בתי הכנסת. גם אם לא מדובר בתופעה המזכירה במימדיה את חג ראש השנה ואת צום יום הכיפורים, אי אפשר להתעלם מן הנתונים שפורסמו בכלי התקשורת לפיהם רוב ככל אזרחי המדינה חוגגים את ליל הסדר, כך שסביר להניח כי גם בתי הכנסת מקבלים אוכלוסיות חדשות ונרחבות יותר.
וכשיש יהודים הפוקדים את בית הכנסת יש גם תרומות והנצחות לזכר יקירים שהלכו לעולמם, וכשיש תרומות יש לעתים גם דילמות ואי נעימויות כיצד לנהוג כשהאינטרסים של התורמים ושל הנהלת בית הכנסת לא עולים בקנה אחד. באחת מן הסוגיות הללו מטפל היועץ אלון חאמי בטורו הקבוע 'יש עצה'. היוצרת 'שלנו', האמנית בעלת המוניטין שרה קונפורטי תספר החודש על פרוייקט 'תיבת החזן' בבית הכנסת של 'מורשת יהדות טוניס העולמית'. 
את סיור החודש בחרנו הפעם לערוך בבית הכנסת הגדול בחדרה המכיל אלפי מקומות, והטעון בסיפור היסטורי מרתק. דוד הגבאי מ'בלוגבאי' יתאר את חוויות קהילתו משנים בהם חל ערב פסח בשבת, והמדורים הפינה ההלכתית, המדור המשפטי, וחדשות בתי הכנסת יופיעו כסדרם.
 
פסח כשר ושמח
אליעזר היון. עורך