דבר העורך, תמוז תשעד

בית הכנסת אינו רק מקום תפילה כידוע. הוא מהווה מקום של התכנסות חברתית רוחנית, ושימש כביתה של הקהילה היהודית בכל אלפיים השנים האחרונות.

לא פלא, שבתי כנסת רבים התאפיינו ביופי פנימי וחיצוני, ובפאר פנטסטי כיאה למקום קדוש. אנשי הקהילה כמו גם גורמים פרטיים ביקשו ליפות את ביתו של האלוקים, המהווה גם את ביתה של הקהילה [מה הוא מקומו של היחיד מול הציבור בבית הכנסת – על כך ברשימת הגבאי דווק]. ועם זאת, קיימים גם בתי כנסת לא מפוארים במיוחד, אך בעלי עושר פנימי, הניזון מאיכות האנשים ומההיסטוריה של המקום המעניקים לו את עוצמתו הייחודית.

כזה הוא בית הכנסת ברחוב העבודה 12 בתל אביב או בשמו 'בית הכנסת סקרנביץ'. בסיורינו במקום פגשנו בקהילה לא גדולה אך מופלאה במיוחד. מנגד, בימים אלו מוקם לו בית הכנסת המפואר בנתניה של קהילת תימן, המורכבת גם כן מאנשים נפלאים, ותכנון בנייתו על שלל האלמנטים המרהיבים שלו מתוארים ביד מרתקת בכתבתה של האמנית שרה קונפורטי.

עמותת איילת השחר מסייעת לבתי כנסת בקיבוצים ובמושבים, ועושה מאמצים אמיתיים לעזור לכל קבוצה של יהודים שרק מבקשים להקים לעצמם בית בו יוכלו להתפלל ולשפוך את שיחם בפני בוראם. מי שעומד מאחורי כל העמותה הזו, הוא אדם צנוע הבורח מן הפרסום- הרב שלמה רענן שניאות להתראיין לגליון 'מעט בית מקדש' במסגרת 'ראיון החודש'.

עמותת איילת השחר היתה מעורבת גם בהקמתו והפעלתו של בית הכנסת החדש במושב רועי, ומר משה קירשנר שיתף אותנו במיזם הלא שגרתי בקיבוץ בו מעולם לא פעל בית כנסת.

על אתר המערה בה התחבר אליהו הנביא בברחו מפני איזבל ואחאב, הוקם לפני אלפי שנים בית כנסת הנקרא 'בית הכסנת בכפר ג'ובר'. ר' אלון חאמי הביא את סיפורו המיוחד של בית כנסת כפי שנכתב על ידי מאיר עטר והוא גם מופיע בפינת היועץ הקבועה.

חדשות בתי הכנסת, רואה החשבון, ופינת ההלכה מתפרסמים כסדרם.

חודש טוב

אליעזר היון. עורך.