דבר העורך, שבט תשע"ד
- פרטים
- קטגוריה: דבר העורך
- פורסם בשני, 06 ינואר 2014 14:33
- נכתב על ידי אליעזר היון
חודש שבט אינו משופע בחגים רבים במיוחד. למעשה אין בו ולו חג או מועד אחד. מלבד חודש חשוון בו לכל הפחות מתחילים לשאול 'טל ומטר' אין עוד חודש 'יבש' כל כך, חדגוני, ומונטוני כחודש שבט. האווירה המנומנמת והריטואלית של חודש שבט הולמת היטיב את עונת החורף, שבתקופה זו נמצאים אנו בעיצומו, ורק חודש אדר, פורים, ניסן, ופסח העומדים בפתח מבשרים על בא ימי האביב והחגים הגדולים.
למרות זאת אי אפשר להתעלם מארוע משמעותי אחד החל בחודש זה כשהכוונה היא כמובן לט"ו בשבט, חג האילנות. אין מדובר ב'חג' ממש, והוא אינו מצויין כמועד, אולם למרות זאת התגלו לנו למרבה הפתעתינו שפע מנהגים והלכות הקשורות ליום זה, כאשר חלקם פורסמנו אצלינו כאן בשנה שעברה, ורבים חדשים מפורסמים בגליון זה. כך למשל, האם ידע אין מי מן הקוראים כי בעבר היה מנהג נפוץ שלא לשחוט אווזים בחודש שבט? ומה היה הטעם לכך? כיצד היו נוהגים קהילות ישראל השונות בפזורה את יום זה? מה לבשו האדמורי"ם ביום ט"ו בשבט? בטור העוסק במנהגים ובהלכות נמצאות תשובות לשאלות אלו.
החודש סיירנו בבית הכנסת 'ממעל ממש' השייך לקהילת חב"ד בתל אביב. בית כנסת ייחודי זה, משמש גם מעין 'מתנ"ס' קהילתי לכל תושבי הסביבה, והמעבר מרחובות קינג ג'ורג' אלנבי, ובן יהודה הסואנים, אל הפינה השקטה 'הזולה' הנחבאת אי שם בין הבנינים שברחוב המך ג'ורג' מעוררת השתאות ותחושה של ניתוק מן העולם הרועש שנמצא אמנם פיסית, רק במרחק מטרים ספורים, אך מנטלית הוא מזכיר מאד את בתי חב"ד שבקטמנדו, תאילנד, והודו.
קשיי היגוי, גמגום, ודיבור הם תופעות העלולות להתפרץ יותר מכל בבית הכנסת. כאשר מבקש החזן לסלסל בגרונו, הרב לדרוש, והנער לעלות לתורה הוא עלול להיתקל בהפרעות אלו. בגליון זה מתפרסמת כתבה בנושא, וראיון מעמיק עם קלינאי התקשורת המומחה הרב מנחם גלינסקי.
הגליונות הקודמים עסקו לא מעט בתופעת פגועי הנפש והגוף בקונטקסט של בית הכנסת. גם בגליון זה לא הרפינו מהסוגיה, והיועץ ר' אלון חאמי, הקדיש לכך את טורו. הגבאי דוד דואק בסיפור סביב תופעה המוכרת לכל גבאי ופרנס – גיוס תרומות באמריקה. האמנית דרורית סן כיבדה אותנו במאמר אודות סמל המנורה, וטורו של רו"ח סנדרוביץ מתפרסם כהרגלו סביב שאלות כלכליות בבית הכנסת.
גם פינת ההלכה, וחדשות החודש מופיעים כסדרם.
בברכת חודש טוב
אליעזר היון. עורך.