פינת היועץ: מה לבחירות ולבית הכנסת?

שלהי חנוכה וחיבורו לחודש טבת ולבחירות שבפתח
חג החנוכה משתרע על שני חודשים - חודש כסלו בחלקו הראשון, בחלקו השני על חודש טבת.
 
אפשר להסביר כי לחג החנוכה שני צדי מטבע - האחד חג של שמחה וניצחון המסומן בחודש כסלו ואילו החלק השני הנמצא בחודש טבת מסמל את האובדן והשיברון.
 
כידוע בחודש טבת אירעו לעם ישראל צרות רבות ולשם כך נקבע צום ותענית לדורות - י' בטבת. ישנם יחידים שמתענים שלושה ימים ח'- על תרגום התורה ליוונית שקשה היום כיום שנעשה בו העגל. ט'- שבו מתו עזרא הסופר ונחמיה בן חכליה שמיתת צדיקים כשריפת בית אלוקינו. י'- שבו סמך נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים ושם עליה מצור שלוש שנים.
 
אם נחבר בין המצב של אז ולמאורעות לזמנינו אנו האקטואלי יתכן שהמשכיל יועיל יצא מרווח.
 
אנחנו נמצאים בפתח הבחירות לכנסת ולרשויות מקומיות. כידוע ימי בחירות אלו ימים לא קלים וגם כאן יש שני צדדים למטבע. מחד מורגשת השאיפה של הנבחרים. המערכות מקבלות רענון, ואולי גם שדרוג, כולם באים עם חזון ולכולנו יש תקווה ורצון.
 
מאידך בדרך ישנם דברים שלא טוב קורים, לשון הרע, הוצאת דיבה,נקמה ונטירה, חמדה, ולפעמים גם טובת הנאה... ועוד.
 
זה לא סוד שגם למחננו הקדוש בבתי הכנסת ובבתי המדרש באות ונושבות הרוחות משני הצדדים. דיבורים ללא תועלת כאילו אנחנו נשנה את העולם.
 
הבעיה היא שאנחנו שוכחים שבבית הכנסת אסור לדבר ולא רק בשעת התפילה וקריאת התורה. לא! בכלל אסור לדבר ובפרט לא על פוליטיקה!
 
נאמר "והיה מחנך קדוש" ולא כתוב טהור ולא נקי אלא קדוש, שרק דברים שבקדושה מותרים והשאר זה חול.
 
אין לי ספק שאם אנחנו הגבאים והרבנים נשמש דוגמא אישית להתרחק מהכיעור והדומה לו אזי גם הקהל ילך בעקבותינו. את הדעות האישיות שלנו והמוסכמות בציבור נשאיר מחוץ לביהכ"נ כי ביהכ"נ הוא לא כלי חול עבורנו לדבר לציבור אלא כלי קודש שהרושם נחקק ונחתם לאלתר ולדורות.
 
לצערנו אנו עדים שהרבה מחלוקות נגרמות עקב תקופת הבחירות ולכן באתי לעורר ולהתעורר יחד איתכם ושלא תצא תקלה תחת ידינו אמן.
 
באשר ליומו האחרון של חג החנוכה: יום האחרון של חנוכה הוא היום החזק והמושפע ביותר באורות רוחניים וגשמיים כאחד- יום זה שאנו זוכים ומקבלים את כל האורות מעוצמת המנורה המאירה לנו בשמונת נרותיה ומסמלת לנו על שמונים שנות חיינו שצריכים להיות מוארים ברוחניות – וזו הזדמנות פז לעשות מסיבה לצעירים והמבוגרים כאחד לסמל את המוסיף והולך שהם הדור הצעיר אל מול המבוגרים שבתוכנו שמאירים בחכמת החיים והשופעים בתבונה ובידע רב. לעשות את החיבור היפה שהגדול למד מהקטן והקטן מהגדול חינוך לכבוד הדדי מבלי הבדלים.
 
חודש טבת וצומו
חז"ל תקנו הכרזה על ארבע צומות וביניהם צום העשירי (י' בטבת) שהוא עשירי למניין החודשים ולא לחינם חז"ל קבעו הכרזה בציבור- וזאת על מנת שלא נקל בהם ח"ו אלא ננהג בהם כראוי. ולכן שומה על גבאי בתי הכנסת לפרסם את שעות התפילה ויקצרו בשיעורים, או שיערכו הפסקות. ויש לדאוג לכיבוד קל בסיום הצום עד שיגיעו לבתיהם, שישנם אנשים חלשים וזקנים שטורח להם להגיע בצום עד הבית ומי שיוכל להסיע אותם לביתו הנה מה טוב ומה נעים. והעיקר שאחד ידאג לשני בסימן 'איש את רעהו יעזורו'.
 
צומות בבתי כנסת
בתי כנסת שיש שיעור קבוע בין מנחה לערבית ביום צום אין לעכב את המתפללים עד שיסתיים השיעור אלא יתפללו וידחו את השיעור לאחר תפילת ערבית, ואם יודע המגיד שיעור שלא ישארו לשיעור אחרי ערבית מומלץ לדבר עם הקהל ולשאול את דעתו כי לפעמים מדובר באנשים חלשים כאמור. והשיקול הנכון והאמיתי הוא החשוב ביותר ולפעמים אף יותר מן התורה שהרי נאמר וחי בהם.
 
עולים לתורה ותורמים לרב
נשאלתי אודות המנהג אצל יחידי הקהל שעולים לתורה או סתם כך תוורמים בבית הכנסת לגבאי או לרב ביהכ"נ האם נכון הדבר?
האמת שהתשובה יכולה להשתנות לפי מספר נתונים בשטח. צריך להבין שלפעמים הגבאי או הרב משקיעים מזמנם הפרטי הרבה מאוד זמן ואף על חשבון עבודתם ולכן מי שמרגיש שהוא מעוניין לתרום להם זה נחשב כמו 'טיפ' וזה יפה מעודד ומוכיח הערכה לשמשים בקודש ואשרי חלקם של הנותנים האלו וחלקי עמם. ועוד בפרט כשקופת בית הכנסת בלי עין הרע עשירה מאוד במקום שהבנק יהנה מזה או שכל יום יחפשו מה לקנות, ויש שמשים שזקוקים לזה ודאי שטוב לתרום להם אפילו בעין יפה, ואין כאן בעיה של שכר [כפי שכתב הרמב"ם], אלא כאן מדובר באופן חד פעמי כמין טיפ כאמור.
 
 
המדור נערך על ידי
אלון חאמי
יו"ר ארגון בזמן
טלפון: 5047924 03

דוא"ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.