מכון פאר, הינו מכון המתמחה בבדיקת ספרי תורה תפילין ומזוזות הממוקם בעיר בני ברק ולו סניף נוסף בירושלים. עם השנים צבר המכון מוניטין רבים והפך לאחד המזוהים ביותר עם תחום הסת"ם. זו הסיבה, שבמהלך השנים בחרו אנשים רבים להביא זוגות תפילין שנמצאו על ידם למכון פאר מתוך תקווה שהם ימצאו, או יתווכו בין האבידה לבין בעליה. כיום הכתובת בעלת הסבירות הגבוהה לאיתור תפילין הוא המכון שברחוב חזון איש שבבני ברק.

 

למעלה מ- 250 זוגות. הרב יוד מספר כי הוא לא עושה עמם דבר, הוא גם לא תורם אותם לגמ"ח למרות שהוא קיבל היתר רבני לכך. הוא מאמין בכל ליבו כי התפילין צריכים לחזור לידי בעליהם גם אם הדבר יארך זמן רב.

 

בעוד אנחנו מדברים נכנס בחור צעיר, הנוסע מידי יום לירושלים, ובידו שקית גדושה בבגדים וב..זוג תפילין. מתברר כי לפני זמן לא רב התקשר אדם למכון פאר, ודיווח על מציאת שקית תפילין כשלצידה תעודת זהות של נער. פרטים נוספים על הנער הוא לא הצליח להשיג. הרב יוד ערך בירור יסודי ולאחר מאמץ זיהה את משפחתו של הנער בגליל. הוא התקשר לבית הורי הנער ודיווח  להם כי אבידת התפילין נמצאה ואפשר לקבל אותה בסניף 'פאר' שברחוב ירמיה בירושלים. להפתעתו הרבה, אבי הנער שאתו שוחח לא ידע כלל כי בנו איבד את תפיליו. הנער שחשש (בצדק כנראה) מזעמו של אביו, הסתיר ממנו את מעשה האבידה ובמשך חדשים הניח תפילין של חברים או של מתפללים אחרים בבית הכנסת. כעת, הגיעה הפרשה לסיומה הטוב, והתפילין עשו את דרכם מירושלים לבני ברק שם ממוקם הסניף הראשי של מכון פאר ומשם תיטול משפחת הנער את התפילין.

 

את התפילין האבודות מקבל המכון מגורמים שונים: תחבורה ציבורית, בנקים, קופות חולים, משרדי ממשלה, וגם ממשטרת ישראל הסומכת בשתי ידיה על המכון ועל אמינותו. הרב יוד הפך את הענין לפרוייקט של חסד אליו הוא מקדיש חלק ניכר מזמנו. במהלך השיחה אתו הוא נשמע כועס מאד על גוף מסויים בבני ברק שהערים קשיים על אדם שאיבד את תפיליו במקום והוא בסך הכל ביקש אותם בחזרה.

 

באחת הפעמים מספר לנו הרב יוד, החזרנו תפילין לאדם לאחר למעלה מעשר שנים כאשר הוא כבר אב לילדים. היה זה לאחר ששקית תפילין שהגיעה למכון מצאה את דרכה לחלון הראווה של החנות. התפילין שהיו שייכות לנער שעדיין לא חגג את בר המצווה שלו נשאו כנהוג את ראשי התיבות של שמו על שקית הקטיפה. כעבור עשר שנים טיילה אשתו של הנער שהפך כבר לאב ברחובות בני ברק, והיא מזהה את ראשי התיבות של שמו של בעלה על השקית שבחלון הראווה. היא הפנתה את תשומת ליבו של בן זוגה לשקית המעניינת ושאלה אותו האם הוא איבד פעם תפילין. האיש ענה בהתרגשות שאכן כן ובשיחה עם הרב ישראל יוד התברר כי אלו התפילין שהיו שייכות לו ושאותם הספיק להניח מספר ימים קודם חגיגת בר המצווה שלו.

 

היו לא מעט אנשים שהציעו לי כסף עבור הטירחא. מהר מאד הם מצאו את עצמם מחוץ לדלת.