המטרה העיקרית בהגהה היא למצא [אותיות] חסרות, מיותרות, ומוחלפות. צריך לזכור שבספר תורה יש למעלה מ 300000 אותיות ומגיה ידני לא יכול, גם אם הוא מאד רוצה, למצא את זה. הדבר מצוי מאד בספרי תורה ישנים בהם יש הרבה טעויות של 'חסר יתר'. כעת עבדתי על ספר תורה ישן, מצאתי בו 6 טעויות כאלו. יש כאלו שלעולם לא תמצא אותם כמו ותלדנה האם כותבים את זה בצורה הזו 'ותלדן' או 'ותלדנה'. כך גם המילה 'חלות', לעתים היא נכתבת כך 'חלות' ולפעמים כך 'חלת'.

 

נקודה נוספת: הגהה ממוחשבת עשויה לזהות הגהה ידנית טובה או רשלנית. ההגהה הממוחשבת מעניקה יכולת ניבוי סטטיסטית כיצד פעל המגיה הידני. אם נמצאו אותיות שבורות רבות, דבוקות וכן הלאה איכות הבדיקה ברורה לגמרי.

 

עצה פרקטית: הגהה ידנית טובה עשויה לעלות בין 2500 -3000 ₪. יש מגיהים המציעים הגהה ב 300 ₪. אינני בא להכליל, אך באופן עקרוני הדבר לא כדאי. לאחר בדיקה אצלי במכון אני יכול כמעט תמיד לנבא מהו הסכום ששולם עבור ההגהה הידנית, ולצערי אינני טועה.

 

יש כמה תכנות של הגהות מחשב בשוק ההגהה. א. משמרת סת"ם.  ב. בית יוסף.  ג. תור. למשמרת סתם יש שלשה מרכזים בארץ. מגיה החפץ להשתמש בשרותיהם צריך להגיע אל המכון ולערוך הגהה. לבית יוסף יש שירות השכרה והמגיה שוכר את התכנה ומשלם להם אחוזים. בחברת תור ניתן לרכוש את התוכנה והתשלום הוא רק על עדכונים שנתיים.

עצה פרקטית: התכנה הטובה ביותר היא של חברת תור.  

 

המחיר עשוי לנוע בין 250 – 800 ₪. יש לא מעט מגיהי מחשב המציעים בדיקה בסכום נמוך. לא מעט אנשים ששילמו סכומים כאלו הגיעו למכון שלנו לבדיקה נוספת שם נמצאו טעויות משמעותיות הפוסלות את ספר התורה.

עצה פרקטית: מה שעולה זול שווה זול.

 

ספר תורה הינו חפץ קדוש בפני עצמו ויקר מאד לבעליו. המגיה צריך להיות ירא שמים ואמין באופן מיוחד. כשהוא מחזיר לאחד הגהת המחשב את הספר לבעליו הלה סבור כי הכל מושלם. כדאי מאד לשכור אדם הנחשב לאמין וירא שמים.

 

בעיר בה אני מתגורר פועלים מספר מכונים. ועם זאת כאשר הדבר נוגע לבדיקת ספרי תורה כולם שולחים בסופו של דבר למכון שלנו. הסיבה לכך היא שהסורק אתו נהוג היה לעבוד הינו מכשיר מדגם לוגיטק שיוצר לפני כ 15 שנים. בשנים האחרונות כאשר המחשבים כולם עובדים במודל ה- xp נוצרה בעייה שלסורק לא היה תוכנה [דרייבר] תואמת. צריך לדעת לעשות את ההתאמה בין המכשיר לתוכנה. בעקבות הבעייה הזו החלו רבים להשתמש במצלמות דיגיטליות ועל כך בפיסקה הבאה.

 

בעקבות חוסר היכולת של מכונים שונים להתאים את הסורק לתכונות החדישות החלו רבים מהם לעשות שימוש במצלמה דיגטלית שממלאה את הפונקציות של הסורק. המצלמות הדיגיטליות הראשונות היו בעלות 5-10 מיליון פיקסלים. בעלי המכונים היו משוכנעים שבמהלך השנים ישודרגו המצלמות והם יכילו בתוכם 20 או 30 מיליון פיקסלים, וכך איכות הצילום והסריקה ישופרו. בפועל חברות המצלמות הבינו כי לצרכנים אין צורך ברמת פיקסלים כה גבוהה והמצלמות 'נעצרו' על 12 מיליון פיקסלים, מה שמותיר את הצילום באיכות ירודה משהו.

הבדל חשוב נוסף בין סורק למצלמה הוא שבמצלמה הממוקמת באוויר מעל לקלף השטח הנקלט הוא רק האזור בו ממוקדת המצלמה ולמשל אם המצלמה במרכז, האזור שמתחתיה מקבל את המיקוד הגבוה ביותר. שאר שטחי הקלף מקבלים מטבע הדברים צילום מטושטש יותר. בסורק לעומת זאת, הצג צמוד לכל שטחי הקלף בצורה שווה. עובדה זו יוצרת בעייה נוספת: הקלף שהוא חומר אלסטי עשוי להתקפל, המצלמה לא יכולה לקלוט שמדובר בקיפול מאחר שהיא כאמור ממוקמת גבוה מעל לשטח הקלף. הסורק שמונח על הקלף לא מאפשר לו להתקפל ושטחי הקלף מקבלים טיפול שווה.

עצה פרקטית: כדאי לבצע את בדיקת המחשב במכונים שברשותם סורק ולא מצלמה דיגיטלית.

 

אצלנו במכון משתמשים בסורק מסוג A3. הוא הסורק הטוב ביותר לטעמי. לא כולם מסוגלים לעבוד בסורק מסוג כזה מאחר שהשימוש בתכנה מורכב מאד. אגב, ככל שהסריקה יותר איכותית כך ההערות שיתקבלו במחשב יהיו מדוייקות ונכונות יותר. חשוב להבהיר. לתכנה יש הגדרות הפועלות לפי האותיות. אם מדובר בספר תורה ישן או בתכנה לא מוצלחת יתקבלו עשרות ומאות הערות שחלקם אינן באמת פוסלות והן 'קפצו' רק בגלל חוסר הלימה בין האות שבספר לאות שבהגדרת התכנה. 

 

באופן עקרוני, אם קיימים ספרי תורה שלא נסרקו כדאי מאד לסרקם. ב- 90 אחוז מספרי התורה הספרדים הישנים יש בעיות [מהם פשוט יש הרבה יותר בשוק].

מצד שני פעמים רבות מלאכת הסריקה ההגהה והתיקון לא כדאיים. לעתים מתגלות כל כך הרבה טעויות שמחיר התיקון שלהם לא פרופורציונאלי למחיר הספר כולו. הדבר מצוי מאד בספרי תורה ישנים. אותיות הדיו קופצות מן הקלף והחזרתם [יש שעושים זאת על ידי לכה] לא תמיד מתאפשרת. כאשר מגיעים אלינו ספרי תורה ישנים מסוג זה אנו מחזירים אותם לבעליהם וממליצים להם לגנוז אותם.

עצה פרקטית: לא תמיד כדאי להגיה ולתקן ספרי תורה ישנים. ענין האמינות קריטי כאן. ישנם נוכלים שיבטיחו לכם כי הדבר אפשרי וכדאי. כדאי לבדוק היטיב את הענין במכון מוכר ואמין.

 

במכונים רבים קיימות תכנות סריקה שונות. אלא שחלק מהם לא מעודכנות. בתכנת תור למשל אתה אני עובד, מצאתי במהלך השנים שגיאות רבות אותם לא זיהתה התכנה. באופן מיידי שלחתי את הערותי למפתח התכנה והוא עדכן ותיקן. היו שבועות בהם הייתי שולח למפתח שלש הערות בשבוע. לצערי לא כולם נוהגים כך. זו הסיבה שספרי תורה המגיעים אלינו ממכונים שונים מתגלים כמלאי טעויות משום שפשוט עדיין לא עודכנו.

עצה פרקטית: הגהת ספרי תורה כדאי שתיעשה במכון בעל תכנת סריקה מעודכנת.

 

בסיכומו של דבר. כדאי מאד להיזהר בתחום הזה מנוכלים ומשרלטנים. לא מזמן נתקלתי באשה מן העיר מודיעין שרכשה ספר תורה מסופר המתגורר באזור ירושלים. בהגהת מחשב גיליתי כי עשר יריעות מן הספר תורה נכתבו בכלל בכתב שונה משאר הספר. דיווחתי על כך לאשה והיא פנתה לסופר. תגובתו היתה כי עשר היריעות הללו התחלפו לו בטעות עם סופר אחר וכי הוא כבר למעלה משנה מחפש אותם...

 

המאמר נכתב בשיחה עם הרב אהוד מנדלוביץ

ראש מכון תפארת הסת"ם

רחוב משך חכמה 80 מודיעין עילית