הגורמים העומדים בבסיס היצירה

פרטים: קטגוריה: מהניוזלטר; פורסם בשלישי, 22 מאי 2012 01:29; נכתב על ידי מערכת מעט בית מקדש

ספר תורה בתקרה? על הגורמים העומדים בבסיס היצירה, וחשיבותו של המחקר המקדים.

לפני מספר חודשים קיבלה שרה קונפורטי, אמנית מפורסמת ומוכרת בתחומה, שגם כותבת כאן באתר, פנייה מהקרן למורשת הכותל המערבי להגשת יצירת אמנות לכותל המערבי בנישה סמוכה ביותר לקודש הקודשים. בין השאר נכתב בפנייה כי מטרתה של הקרן היא "להפוך את הכותל המערבי שריד בית מקדשנו, לאבן שואבת להמוני בית ישראל, מתוך רצון להעמיק ולהעצים את הקשר אליו, ולבססו כמנוף אשר יחזיר עטרה ליושה תוך כדי גיבוש צביונו הרוחני, המוסרי, והלאומי של עם ישראל".

לאחר שבועות של חשיבה ותכנון, מתוך רשימה ארוכה של סמלים, החליטה שרה לבחור את דימוי ספר התורה כסמל מייצג וכקשר בין שורשי העם היהודי, ירושלים ומדינת ישראל.

ההחלטה התבססה על הצורניות והסמליות של ספר התורה, מתוך מחשבה שאנו עם הספר, אשר מתאחד ומוצא את הרצף שלו בזכות התורה במשך אלפי שנים. צורניות זו צמחה ועלתה מתוך הרעיון שלכל יהודי אות בספר התורה. אנו אומרים בתפילה: "ותן חלקנו בתורתך". חלקו של כל יהודי בתורה מתבטא גם בראשי התיבות של המילה 'ישראל', הטומנים בחובם את המסר 'יש שישים ריבוא אותיות לתורה'. כלומר, מספרן של אותיות התורה זהה עם מספר בני ישראל – שישים ריבוא.

לאחר שהקרן למורשת הכותל המערבי חזרה בה מהצעתה לבקשת יצירה במקום המוצע מחשש של התחרות בתשומת לב במקום הקדוש ביותר, קיבלה שרה פנייה מבית הכנסת התימני בגילה, והיא החליטה לייצר וליישם שם את הרעיון אותו גלגלה בראשה. אלא שהיצירה התעתדה להימצא על תקרת בית הכנסת ומאחר שהייתה גדולה או אפילו ענקית [מעל 20 מטר], חייבה העבודה היערכות מיוחדת.

שרה: מכיוון שיצירה זו היא ענקית גם בממדים שלה, החלטתי לעבוד במקום זכוכית עם חומר דמוי זכוכית, עם פוליקרבונט, קל פי כמה, אינו שביר, עמיד, מעביר תאורה ונראה כמו זכוכית חלבית. היצירה צבעונית מאד, והשתמשתי במוטיבים מעולם מורשת תימן מתוך תחום האריגה התימנית, הצורפות התימנית, הרקמה התימנית. העבודה מלווה במוטיבים יהודיים גם כן עם הסמלים שאי אפשר בלעדיהם, מוטיב המגן דוד, המנורה, לוחות הברית.

מהו המבנה המיוחד אתו השתמשת לצורך יציגות מכסימלית?

משטח הזכוכית שיוצר את ספר התורה בנוי כטרפז, כדי ליצור מראה פרספקטיבי שמזכיר במידת מה גם את התבליט על שער הניצחון של טיטוס. בתבליט נראית בזיזת בית המקדש ומעבר החיילים הרומיים דרך שער ניצחון. עבודתי מהווה תשובה לכך ורומזת על התקומה היהודית בירושלים כאשר ספר התורה מקבל את משמעותו כשער ניצחון.

כאשר באים לעבוד על יצירת אמנות, במיוחד כשמדובר בבתי כנסת, יש לבדוק את שורשיו ההיסטוריים, התרבותיים, והעכשוויים של מזמין העבודה, אומרת שרה. כך שבמקרה של בית הכנסת התימני חקרה קונפורטי את היסטוריית ספרי התורה בתימן וגילתה כי מעולם לא הוקם בית דפוס עברי בתימן (מלבד עדן). בנוסף העלה מחקרה שמאחר שנוסח התפילה של יהודי תימן שונים משל קהילות ישראל האחרות, נאלץ כמעט כל יהודי תימני לרכוש או להעתיק בעצמו את נוסח סידור התפילה, תורה והפטרות, ואת קובץ השירים, וזאת כמעט עד סוף המאה ה-19 היו ספרי התורה התימניים בכתב יד בלבד. בשל כוח העבודה הזול בתימן, ובשל מצבם הקשה והעוני ששלט שם, היו תלמידי החכמים מתפרנסים מהעתקת ספרים. לבסוף התברר כי כתבי היד המרובים שהגיעו מתימן היו גם בשל חיבתם של יהודי תימן לספר.

גילויים אלו היו הגורמים המרכזיים בבחירת אופי היצירה שכן ויטראז ספר התורה המפואר שחקוק כעת בתקרת בית הכנסת מסמל את הקשר ההדוק והרציף בין שורשיו של העם היהודי, ירושלים ומדינת ישראל ושל העדה התימנית בפרט. זוהי דוגמא מצויינת למחקר שטח שחייב להקדים כל יצירת אומנות אם היא שואפת לסמל ולייצג את המקום בו היא ממוקמת.