בית כנסת ירוק

האביב שבפתח מביא עמו גם את הפריחה המופלאה, את הטבע, את הצמחייה ואת הירוק. איך נשמור על אוצרות טבע אלו, ואיך כל זה קשור לבית הכנסת? מאמר מיוחד מאגודת 'טבע עברי'

 
לכבוד הפסח – בית כנסת יפה
חודש ניסן הינו זמן מועד להתחדשות - החורף מסתיים לו בחטף, האביב מתדפק על דלתנו בפריחה מופלאה וגם אנחנו חשים כי הגיע הזמן לנער מעלינו את אבק החורף ולחזור ולפעול בשיא כוחנו בעולם. ברכת האילנות, הנאמרת בחודש זה, מזכירה לנו שוב את הקשר שבין העולם היהודי ובין עולם הטבע וכמו שולחת אותנו, בכוחותינו המחודשים, לבחון את מידת המחויבות שלנו לשמירה על עולמו של הקב"ה.

 

מה זה בית כנסת ירוק ?
בית כנסת ירוק הינו בית כנסת המעביר, בעצם מראהו ודרך התנהלותו את תפיסת העולם לפיה על האדם לקחת  אחריות על שימור עולמו של הקב"ה.בית כנסת ירוק הינו בית כנסת החוסך באנרגיה, הן בשגרת פעילותו והן בשל תחזוקת המבנה שלו.
בית כנסת "ירוק" הוא בית כנסת המתהדר בחצר מזמינה המאפשרת לילדים לשחק בה בבטחה, ולתלמידי חכמים לשוח בה לצורך לימוד משותף.
בית כנסת ירוק הוא בית כנסת נגיש לבעלי מוגבלויות. 
בית כנסת ירוק הוא בית כנסת העוסק בלימוד קבוע סביב סוגיות חברתיות וסביבתיות- הלכה למעשה .
טבע עברי מציעה, לנצל את הימים הללו של "בדק הבית" מבחינת חמץ ולמקד את המבט בבית הכנסת- מקום כינוס הקהילה לתפילות, שמחות ותלמוד תורה. אנו מזמינים אתכם לקחת את הנר של בדיקת החמץ ולבדוק היכן יש לנו את האפשרות , כקהילה, להאיר נקודות 'ירוקות' בבית הכנסת, ולוודא כי הוא מתנהל על פי עולם הערכים היהודי של "תיקון עולם".
 
להלן כמה נקודות למחשבה לעניין זה:
 
חצר בית הכנסת:
חצר בית הכנסת הינה מרכז קהילתי בפני עצמו, המשמש חלקים גדולים מן הציבור לאורך השבוע כולו. חצר בית כנסת מטופחת, המותאמת לאקלים ולצרכי הקהל, מעבירה מסר של קיימות מקומית וחיבור אל עולמו של הקב"ה: הקמת פינות מוצלות בחצר בית הכנסת (למן סוכות גפנים ועד פינות בנויות) יאפשרו לתלמידי החכמים ללמוד באוויר הפתוח ולחברי הקהילה ליהנות ממקום לשבת ולנפוש. נטיעת עצי פרי בחצר בית הכנסת תורמת לסביבה, מעבירה מסר של המשכיות, ומזמנת אפשרויות של קיום מצוות האילן. גינת צמחי תבלין וריח תשמש אותנו להבדלות, תזמן ברכות נהנין ותרחיב את הנפש.
 
חסכון באנרגיה ומשאבים:
חסכון במשאבים הינו דוגמה מובהקת בה הסביבה מתחברת אל הכיס:
שימוש בנורות חסכוניות חוסך כסף , זיהום, ולא דורש שינוי התנהגות של ממש. הקפדה על ניהול נכון של כיבוי והדלקת האור בבית הכנסתועל שימוש מושכל במיזוג האוויר (ניתן לגבות מזגנים במאווררים, ולהפעיל אותם תוך שיקול דעת). חסכון במים בכלל התנהלות בית הכנסת הוא צורך השעה -חסכמים, הדחה כפולה בשירותים, ושימוש חוזר במי נטילת הידיים יובילו לחסכון משמעותי במשאב חשוב זה.
 
הפרדת פסולת:
בית הכנסת כמרכז קהילתי "מייצר" פסולת רבה.
חשוב להציב מתקן למיחזור נייר בבית הכנסת ולהקפיד על חלוקת חומרים הניתנים למיחזור שם (בלי השמות הקדושים וכו'). הצבת קומפוסטרבחצר בית הכנסת יכולה להוות פתרון לקידושים – גם שם רצוי להפריד פסולת אורגנית מפסולת שאינה מתכלה (בה כדאי להמעיט בכל מקרה). דאגה לפחים למיחזור בקבוקים בכניסה לבית הכנסת, תאפשר למתפללים המגיעים למקום שלוש פעמים ביום להפריד את הפסולת בבית.
 
"הצנע לכת" באירועים :
צניעות הינה ערך יהודי חשוב - ולא רק בלבוש - ומסייעת מאוד בשמירה על הסביבה. ניתן לקבל החלטה בקהילה לגבי סכומי גג להוצאה על אירועים ולעמוד בה. הדבר יפחית את הפסולת במקור (לפני ייצורה בכלל) – שזו הדרך היעילה ביותר להגן על כדור הארץ.
 
רעיונות נוספים לקידושים : הגשה בכלים רב פעמיים, הקפדה על צריכה מקומית (גם קהילתי וגם סביבתי) והפרדת הפסולת עם סיום הקידוש ושימתו בפחים המתאימים (שכבר דאגנו שיוצבו בפתח בית הכנסת).
 
"צדק צדק תרדוף" :
כמה משתכר עובד הניקיון של בית הכנסת? מאיפה מגיע המזון המוגש בקידושים? האם בית הכנסת נגיש לבעלי מוגבלויות ? כל אלו הינן שאלות שעל בית הכנסת להתמודד איתם בהתנהלותו השוטפת. בית כנסת צריך לעמוד איתן בערכים שהוא מייצג, גם אם הדבר מורכב למימוש.

"גדול לימוד":
שיעורים ודברי תורה בבית הכנסת הינם במקום בו חברי הקהילה יכולים להוביל שינוי תודעה.
רעיון יפה הוא להחליט כי בארבעת הפרשות ה"סביבתיות המובהקות" - בראשית, נח, בהר, כי תצא, יתקיימו באופן מסורתי בבית הכנסת שיעורים או דברי תורה הנוגעים בנושא הסביבתי (הדבר יכול להיות קבלה של אחד מחברי הקהילה על עצמו, או להיות מובל על ידי רב בית הכנסת).
 
יציאה אל מחוץ למבנה בית הכנסת –בין אם למלווה מלכה במוצ"ש , לתפילת שחרית ותיקין או לקבלת שבת בטבע (גם אם מדובר בחצר בית כנסת) מעניקה לנו חוויית תפילה אחרת המקרינה על שאר התפילות.
 
"בתוך עמי"- שיתוף הקהילה הכללית :
מצאו דרך להתחבר לקהילה שמסביב בית הכנסת. הצטרפו למאבקים סביבתיים באזור, תימכו בחלשי החברה בסביבת בית הכנסת, אמצו עסקים מקומיים בכלל האירועים הקהילתיים וצרו הזדמנויות לפתיחת שערי בית הכנסת לקהל הרחב לעתים מזומנות.
 
רעיונות נוספים ליירוק בית הכנסת ניתן למצוא באתר "טבע עברי" – www.tevaivri.org.il
  
מי יהיה בית הכנסת הירוק של ישראל?
טבע עברי , בשיתוף המועצה לישראל יפה, וירוק עכשיו, מכריזים על תחרות בית הכנסת הנאה בישראל
במסגרת התחרות ייבחנו בתי הכנסת המשתתפים בה על פי קריטריונים של קיימות וביניהם – היותו של בית הכנסת נקי ומאיר עיניים, נגיש לנכים, עוסק במעשי חסד וחסכוני בניצול האנרגיה.
בראש צוות השופטים יעמדו הרב הראשי של תל אביב ולשעבר הרב הראשי לישראל, הרב ישראל לאו ובתפקיד השופט הראשי יהיה פרופ' זכריה מדר, המדען הראשי של משרד החינוך.   בית הכנסת הזוכה יוכתר בתואר בית הכנסת הירוק בישראל.
ארגון חבר המועצות הדתיות בראשות מר שלמה תנעמי, חבר המועצות הדתיות, ילווה את התחרות והוא אף קורא לראשי המועצות הדתיות לקחת חלק פעיל בתחרות, באמצעות צירוף בתי כנסת מקרב קהילותיהם.
אז – אם בית הכנסת שלכם נאה (דורש) ומקיים, או אם הייתם מעוניינים ללמוד איך להפוך אותו לכזה – פנו אלינו. 
פרטים – בעמוד הבית של טבע עברי  – www.tevaivri.org.il