יום כ"ה בכסלו נקבע לדורות ליום של הלל והודאה זכר לנס החנוכה. אולם תמוה הדבר, מדוע אנו חוגגים נס זה לדורות עולם? הלוא אם היינו חוגגים חג על כל נס ונס שעשה עמנו הקב"ה- היו כל ימי השנה חגים וימים טובים, שהרי מי כעם ישראל מלומד בניסים, וכל קיומו הוא למעלה מן הטבע?!

 

אלא חז"ל מלמדים אותנו כי ימי החנוכה נקבעו לדורות לא רק בזכר לנס, אלא יש בהם מהות מיוחדת.

המלחמה שהיתה בין היוונים ליהודים לא היתה מלחמה רגילה. היוונים לא רצו להרוג את עם ישראל בגופם, אלא רצו "רק" להשפיע עליהם את תרבותם(תרבות אנשים חטאים).

 

יהודים אשר הסכימו לקבל עליהם את תרבות יוון- לא רק שלא התנכלו להם להורגם, אלא שאף זכו ליחס של כבוד מצד היוונים, חלקם אף קבלו משרות חשובות. תרבות יוון באותה תקופה היתה סמל לתרבות נאורה, שהלכה והתפשטה בעולם כולו. צר היה ליוונים לראות עם אחד שאינו מושפע מתרבותם ודבק בתרבות העתיקה.

 

הדבר פגע בציפור נפשם, ובנקודת שיא גאוותם. בדרכים רבות ניסו להעביר את היהודים על דתם ואמנותם, וכך היתה התורה נתונה בסכנת קיום ח"ו.

 

אז קמה לה קבוצה של יהודים אדוקים, הנאמנים לשמירת התורה והמצוות. הם שמו נפשם בכפם להילחם ביוון האימפריה הענקית למרות שלפי כל התחזיות אין סיכוי. ובכל זאת רוח ה' פעמה בקרבם, ואכן הנס היה עצום ניצחון מעטים מול רבים.

 

אמנם הגמרא (שבת כא ע"ב) מספרת לנו על נס נוסף מאי חנוכה? שכשנכנסו היונים להיכל בית המקדש טמאו את כל השמנים. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, רצו להדליק את המנורה, ובדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן היה חתום בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק ליום אחד, ונעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל לבהודאה.

 

אם כן, שני ניסים התרחשו אז. האחד- נס הניצחון במלחמה של רבים וחזקים מול מעטים וחלשים. והשני נס פך השמן.

איזה נס גדול יותר? כמובן שנס המלחמה עשה רעש עולמי (כפי שהיינו עדים במלחמת ששת הימים).

אולם מעניין מאוד שהגמרא אומרת כי חג החנוכה נקבע דווקא כזכר לנס פך השמן ולא כזכר לנס הנצחון במלחמה, וע"ז באה החנוכייה להזכיר. 

ואכן רבים טעו וסרו מן הדרך הישרה, והתפתו אחר תרבות יון הקלוקלת. השמנים נטמאו, הדעות השתבשו.

 

 

שמש, גבאי בית כנסת, חבר ועד, רב קהילה, ציבור היקר, יש ביכולתו ובכוחו להיות המכב"י שמול התרבות הרעה המשתוללת ברחובותינו. (תרבות יון).

 

לדעתי, בעשורים האחרונים אנו עדים למציאות בה בתי הכנסת נהפכו להיות של הדתיים בלבד ולא של כלל העם (מלבד חגי תשרי). ולמה אני מתכוון? בית כנסת הוא המקום האידיאלי ביותר למרכז והתכנסות של העם, לדוגמא כלל העם נהנים מעצם חגי ישראל מעצם חופשות מתוקף החוק וקבלת שכר בגינם, ובעצם הציבור נמצא במצב של חיפוש וחיטוט אחרי מרכזי בילוי והתכנסות כדי למלא את החלל היומי שלהם עם הילדים, אז לאן הולכים? למרכזי תרבות תיאטראות, מתנסים וכד'.. ושם הם מוצאים סדנאות יצירה ועשייה פעילה עם הילדים סביב החג.

ואני שואל את עצמי האם לא היה יותר נכון לעשות פעילות לציבור הרחב בכל בית כנסת סביב נושאי החג? הרי ברור שכל אחד יסכים איתי   שאנשים רבים יתרמו יותר את ממונם למקומות אלו. (וכך גם תיווצר הכנסה לביהכ"נ).

 

א. לדוגמא בחג חנוכה: ניתן להביא חכמי לב יצירתיים שיפעילו הורים וילדים, יסבירו להם על עצם החג, יראו להם את ההיכל ששם נמצא ספר התורה ויסבירו להם שהיום אין לנו בית מקדש ואנו מצפים שיבנה ובימינו יחודש. יסבירו כיצד והיכן היו מדליקים בבית המקדש, איך הייתה המנורה בבית המקדש נראית ומדוע אנו לא עושים את מספר הקנים שבחנוכיה כמו בבית המקדש, ועוד מעין אלו הדברים.

 

ידליקו איתם חנוכייה יצרו איתם צורות של חנוכיות כשרות, סביבונים, פך שמן, כתישת זיתים, יסבירו להם את הטעם של כל דבר לדוגמא: למה דווקא סביבון ולמה בחוץ לארץ כתוב נס גדול היה שם.

 

ב. מומלץ שמעל כל גג בית כנסת תהיה מנורה חשמלית גדולה ומוארת (ואין מברכים על הדלקתה). להבדיל, אצל הגויים, בבית תפלם גם יש את הסמל שלהם.

ג. עצה טובה לבעלי יכולת להציב רמקולים מעל גג בית הכנסת ולברך ולזכות את הרבים בעניית אמן (יתכן ויהיה ניתן להשתמש בזה בשאר מועדים כגון קריאת המגילה, הכרזה על כניסת השבת.. וכד') כמובן שהכל במסגרת חוק עזר עירוני.

ד. חלוקת סביבונים עם מילוי ממתקים לילדים בוודאי תשמח את ליבם ותמשוך את לבבם לבית ה', כפי שכתב הרמב"ם שמותר לחנווני לחלק ממתקים לילדים כדי למשוך את ליבם אליו שיקנו ממנו.

ה. ניתן לארגן את כל ילדי השכונה או הסביבה להדלקת מנורה גדולה מבלאי בגדים או בדי שק (מעין מדורה) כפי שהיה נהוג בזמן בית המקדש שהיו מדליקים מנורות בחצרות ירושלים מבלאי הבגדים של הכהנים. (ילדים אוהבים ומתלהבים ממדורות ואש) והעיקר שהכל יהיה בטיחותי עם מטפי אש זמינים או עזרים אחרים בתיאום כוחות הביטחון.

ו. אם יש לביהכ"נ מטבח ואפשרות טיגון ניתן לבקש מנשות הקהל לעשות סופגניות או לביבות.. וכד' (זה זול טעים ואיכותי ויותר בריא).

ז. חז"ל למדונו גדולה לגימה שמקרבת את הלבבות כל פעילות שהנהלת ביהכ"נ תעשה ישא פרי ויצבור קהל חזק ואיתן סביב.

 

ויהי רצון יתרבה האור בחצרותינו

בברכת חג אורים שמח

המדור נערך על ידי אלון חאמי

יו"ר ארגון בזמן

טלפון: 5047924 03 

דוא"ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.