אמנות יהודית וחנוכה

חנוכיות, או מנורות, בשמם היהודי והמקורי, מקשטות את חלונות בתי העם היהודי בחג הקרב. מה סודה של החנוכיה מהאספקט האמנותי? לשם כך בדיוק מוצגת רשימתה של האמנית שרה קונפורטי

 

חג האור או חג האורים הוא שם נרדף לחג החנוכה , אשר נמשך במסורת היהודית 8 ימים, והחנוכיות מקשטות את חלונות כל בית  יהודי בארץ ובחו"ל.
 
שורש השם חנוכה הוא משורש חנוכת המזבח, לאחר ניצחון המכבים את היוונים וטיהור בית המקדש השני ומאז נקבע כי מידי שנה בחודש כסלו יחגגו היהודים את חג החנוכה "בהלל ובתודה".
 
חג החנוכה מסמל עבורנו דברים רבים ומלווה באמונת הניסים והנפלאות:
סמל ניצחון המעטים והחלשים על החזקים מהם,
נס פך השמן שהספיק ל-8 ימים והיה אמור להספיק ליום אחד בלבד – סמל האמונה בכל אחד ואחד מאיתנו, סמל התקווה והדבקות במטרה
סמל האור על החושך- המסמל את חירותנו ואת החופש לחיות לפי אמונתנו אנו רואים את האור כמקור לכוח ואמת.
יצירת החנוכייה עם 8 הקנים משמשת בעצם עבורנו סמל לתקווה, במקום סמל המנורה ששימש כסמל לבית המקדש שחרב, החנוכייה מסמלת עבורנו את התקווה והשאיפה להקמת בית המקדש מחדש.
 
לכל אומה האמת שלה והתרבות שלה. בתרבויות רבות חוגגים את חג האור האישי שלהם:
בארה"ב – פסטיבל האיש הבוער- סמל לחולשתו של האדם, לקוצר ימיו
הודו – ניצחון הטוב על הרע, והאור מסמל את האור והכוח הפנימי הקיימים בכל אחד ואחד ואת נצחון ההשכלה על חוסר הידע.
בתאילנד חוגגים מדי שנה את חג האור על ידי השטת סירות קטנות, כשבתוכן נרות ופרחים. בהודו האור מסמל את כוחו האישי של כל אדם להתגבר על חולשותיו, כאביו וצרותיו על ידי משלוח הנרות לנהר והתקווה לשנות הרגלים לחיוביים יותר.
גם ביפן והוואי משיטים  מנורות בנהר, עשויות מנייר לבן והם מסמלים את הנשמה שחוזרת לעולם הבא אשר מקורה הוא מהמים.
 
המצווה המאפיינת את חג החנוכה היא הדלקת הנרות, בדרך כלל בפתח הבית או על אדם חלון הפונה אל הרחוב.
 
 
החנוכייה עשויה מ-8 קנים בשורה ישרה ושמש אחד בולט יותר.
להבדיל מהמנורה שעשויה מ-7 קנים בלבד ומזהב טהור. המנורה נחשבת כדבר שאסור לייצרו, נחשבת לחפץ קדוש. מסיבה זו יצרו חנוכיות בעלות 8 קנים ושמש  כדי שצורת החנוכייה לא תהיה דומה למנורת בית המקדש.חנוכיות וסביבונים אפשר לייצר ממגוון חומרים שונים, מתכת, פלסטיק, חימר, זכוכית, קרמיקה, פסיפס, ברזל, עץ.
 
על הסביבונים נהוג היה לחרוט נגה"פ (נס גדול היה פה) ובחול נהגו לחרוט נגה"ש (נס גדול היה שם).
 
בעדות שונות מייצרים ומקשטים את החנוכיות  לפי סגנון ארץ המוצא. החנוכייה נחשבת לתשמיש מצווה ולאחד החפצים הפופולאריים ביותר בתחום היודאיקה:
יהודי העדה התימנית היו חוצבים באבן כדי ליצור חנוכייה.
צפון אפריקה והולנד, היו מייצרים חנוכיות מפליז הנראות כמו זהב.
בעירק יצרו חנוכיות העשויות זכוכית וגם מתכת.
ספרד, מרוקו וסיציליה, ייצרו חנוכיות על ידי ריקוע מתכת.
צפון אפריקה השתמשו בחרס צבוע.
מזרח אירופה חרסינה מצוירת.
 
 
נוהגים לקשט חנוכייה במוטיבים כמו הכותל, עץ החיים, לוחות הברית, מגן דוד, נבל כינור וחצוצרה, מוטיבים  של כלי נגינה. במוטיבים מתחום האדריכלות , כמו  עמודי יכין ובועז, חלונות ורוזטות., מוטיבים מעולם הצומח והחי כמו הגפן, תמר, רימון, ברוש, שושן ופרחים.
 
אני נוהגת לייצר חנוכיות מקרמיקה  ומזכוכית בלבד, בשילוב זכוכיות מצוירות, זכוכיות פיוזינג. לעיתים רחוקות לפי הזמנה מיוחדת אני מקשטת את החנוכיות בפרפרים (סמל לחופש), צפרים, פרחים, גפן ועלי גפן, זלזלים, שושנת ועוד.
 
לעתים החנוכייה היא בעלת רגל בסיס ו-9 קנים מעליה (כולל השמש)  . חנוכייה זו דומה לצורת המנורה בעלת 7 הקנים, עם קנים מעוגלים. לעיתים אני מייצרת חנוכייה שוכבת עם גב מסוגנן מאחור בגבהים שונים. בתי הנרות נמצאים בבסיס החנוכייה.
 
עלי לציין שמתוך ניסיוני במשך כ-20 שנה, מוטיב החנוכייה אהוב מאד על עם ישראל, ונוהגים לרכוש ממני חנוכיות כמעט כל השנה הן כמתנות לאירועים ושמחות, והן לשימוש  אישי.
 
תמונות נוספות ניתן לראות באתר שלי: שרה קונפורטי
 
מוזמנים לבקר אותי גם ב:
 
חג חנוכה שמח, קסום ומואר
באהבה
שרה קונפורטי