שלום לכולם. שמחתי לשמוע כי פינתנו הצנועה זכתה לביקורים רבים באתר "איגוד בתי הכנסת העולמי" וכמובן לעיין בתגובות שהתקבלו.

נפתח בהסבר מושגים חשובים. מי יודע מה פירושם של המונחים הבאים?

 

 

נסדר לעצמנו את המושגים ונתחיל.

החלטנו לארגן ולסדר שוב את התנהלות בית הכנסת לרבות הפעילות הקהילתית קופות הגמ"ח וכיוצ"ב.

 

 

צורת ההתאגדות הקלאסית הינה עמותה. אך זו איננה אפשרות ההתאגדות היחידה. אפשר לפעול גם כחברה, כחברה לתועלת הציבור (= חל"צ), כהקדש או אפילו כנאמנות (אפשר להתדיין בהיותה של "נאמנות" אישיות משפטית).

 

בכך אנו כבר מודעים לאפשרויות השונות בצורת ההתאגדות המשפטית, בה ניתן לקיים פעילות ציבורית בכלל לרבות הפעלת בית כנסת, פעילות קהילתית ואפילו את ניהול קופת הגמ"ח להלוואות או תמיכות לנצרכים.

 

כמובן ישנם אלו שבחרו שלא להתאגד, וכך באמצעות גבאי בית הכנסת שנבחרו ע"י הקהילה הם מנהלים את בית הכנסת אפילו מס' שנים רב באמצעות חשבון בנק, אבל ללא קיומה של "ישות משפטית" המהווה את ה-"בעלות" הרשמית של הפעילות דנן, כאמור.

 

מה המשמעות של היישות המשפטית?

המעניין הוא שללא שום קשר לצורת ההתאגדות (עמותה, חברה לתועלת הציבור, הקדש וכו'), סיווגה של הישות הנ"ל ברשויות מס הכנסה ובמע"מ ייקבעו בהתאם לאופי פעילותה. נבהיר: לפישוט העניין נניח שבחרנו להתאגד כעמותה. עמותה פועלת מתוקף חוק העמותות. לאחר שקמה ונוסדה העמותה.

לאור העובדה כי בכוונתנו לנהל פעילות כספית נדרש לפתוח לעמותה תיק במס הכנסה אך קודם לכן ייפתח תיק במע"מ – ושם במע"מ ככל שמדובר בפעילות ללא כוונות רווח תסווג העמותה במע"מ – כמלכ"ר. מלכ"ר = מוסד ללא כוונות רווח. סיווג זה הנו מחוק המע"מ המבחין בין פעילות של עוסק פטור – עסק שמחזור עסקיו השנתי אינו עולה על 100,000 ₪ בשנה - לבין: "עוסק מורשה". במלכ"ר, לא ייגבה מע"מ על השירותים שהוא מספק וכן הוא לא יוכל להתקזז על תשומותיו - המע"מ שהוא שילם על המוצרים ו/או שירותים שהוא צרך ושימשו בהפקת הכנסותיו. בעסק מורשה לעומת זאת רשאי בעל העסק להנפיק חשבוניות מס, וככזה, הוא גובה מע"מ על השירותים ו/או המוצרים שהנו מוכר ומאידך מקזז מע"מ על התשומות, כדלעיל.

 

יוצא איפוא כי את התואר 'מלכ"ר' מקבלת העמותה או כל צורת התאגדות אחרת שנבחרה מרשות המע"מ.

 

אחרי שהעמותה שנרשמה ברשם העמותות סווגה כמלכ"ר במשרדי מע"מ אפשר ונדרש להמשיך את רישומה במס הכנסה.

 

ככל שמדובר בפעילות של מוסד ציבורי ומכהנים במוסד לפחות 7 חברים שרובם אינם קרובי משפחה כמפורט בפקודת מס הכנסה. ייפתח לעמותה במס הכנסה תיק : של "מוסד ציבורי", וזאת במובחן ממעמד של "עסק" הניתן לפעילות עסקית. בין של יחיד או חברה ואפילו עמותה באם יתברר שהינה בעלת פעילות עסקית במהותה (פעילות שחוק העמותות אוסר על העמותה).

 

בשלב זה ההטבה היחידה שמוקנית לעמותה בהיותה מוסד ציבורי הינה פטור ממס על עודף הכנסותיה על הוצאותיה. זאת אומרת בשונה מ-"יחיד - עצמאי" המסווג במס הכנסה כ-"עסק" או חברה המסווגת במס הכנסה כ-"עסק" אשר הינם מחויבים לשלם מס הכנסה על הרווחים שהופקו בגין כל שנה ושנה. עמותה לעומתם, או כל צורת התאגדות אחרת ואפילו חברה! שתסווג במס הכנסה כמוסד ציבורי - תהנה מפטור מלא על הרווחים שהופקו במהלך השנה ובלבד שהינם מפעילותה כפי שהוגדרה במטרה הציבורית.

 

אחרי שלעמותה יופק אישור על ניהול תקין מרשם העמותות והיא השלימה את רישומה במע"מ ובמס הכנסה. תוכל העמותה לבקש במס הכנסה מעמד מיוחד של מוסד ציבורי לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. הכרה המחייבת אישור של וועדת הכספים של הכנסת זאת לאחר קבלת המלצת מחלקת מלכ"רים במס הכנסה. מעמד שיאפשר לה הטבה מיוחדת שהקבלות על תרומות שיופקו על ידה יזכו את בעליהן בזיכוי ממס בשיעור של 35% מגובה התרומה.

 

לעניין סעיף 46, מדינות החתומות עם ישראל על אמנת מס, כגון ארה"ב. יוכלו ליהנות מזיכוי ממס על תרומה שתינתן ישירות לעמותה בישראל!!!. אין צורך לעבור דרך גופים ציבוריים וכד' שלעיתים אף גובים על כך עמלה מכובדת. ככל הידוע לי, אף ניתן לבקש ממחלקת המלכ"רים אישור על סעיף 46 מתורגם לאנגלית.

 

לדעתי, בתי כנסת מתקשים יותר להתנהל תחת ישות משפטית הכפופה לכללי ניהול תקין ולהוראות ניהול ספרים והוראות מס הכנסה.

 

הנטייה הטבעית של גבאי בית הכנסת הינה לפעול בחסכון ויעילות במסגרת תקציב מצומצם. בדר"כ מקורות המימון השוטפים הינם מחברי בית הכנסת והקהילה. מה עוד שפעילותם הינה בהתנדבות מלאה בשונה מארגון מוסדי אחר כגון מוסדות חינוך רווחה וכיוצ"ב.

 

 אנו בתחילת חודש אלול ובכל בתי הכנסיות נערכים לימים הנוראים ולשאר חגי תשרי הבאים עלינו לטובה. בין ההכנות על סדר היום: שיבוץ בעלי תפילה, חזנים בעל קורא. מקובל בקהילות ישראל לתגמל כדבעי בעלי תפקידים חשובים אלו. גם במשך שאר ימות השנה לעיתים מחליטים חברי הקהילה למנות רב או מורה הוראה בשכר, ובל ייפקד מקומם החשוב של השמש, עובד הניקיון ועוד'. בהתאם לכך, נידרש לפתוח עוד תיק נוסף במס הכנסה. וייקרא שמו בישראל: "תיק ניכויים". עלינו לנהל תיק ניכויים ככל שמדובר בתשלומים לנושאי משרה מטעם העמותה או לנותני שירותים עבורה. ביצוע תשלומים שלא בהתאם להוראות ולכללים המקצועיים עלול להביא בין השאר לשלילת מעמדה כמוסד ציבורי, מעמדה כמלכ"ר ולשלילת אישור על ניהולה התקין.

 

 

בסדרה שלהלן, נשתדל לעמוד בס"ד, על העקרונות, על ההיבטים השונים: הניהוליים, המשפטיים והמיסויים. בכל הנוגע להתנהלות של גוף ציבורי בכלל ובתי כנסת בפרט.

 

נשמח ליצירת קשר/ ולתת ביטוי במסגרת המאמרים שיבואו בהמשך.

להערות תגובות ובכלל שיעלו לאור פניותיכם.

 

אין לראות באמור לעיל חוות דעת וכיוצ"ב. בכל נושא ועניין יש להיוועץ עם אנשי המקצוע הרלבנטיים.

 

בברכה,

מנחם מ. אקרמן, רו"ח

רח' ההסתדרות 16 פ"ת

טל' 03-9347618

דוא"ל This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it..