היום נדון בנושא הנוגע לכולנו – אמנות יהודית. כאמנית המבקרת בבתי כנסת רבים ונפגשת עם קהל המתפללים של בתי הכנסת בסגנונות שונים וממוצא שונה, אני נתקלת לעיתים קרובות מאד בשאלות הקשורות ליצירת האמנות היהודית.
 

כשמזמינים אותי לעצב או לתכנן קישוטים מיוחדים לחלל בית הכנסת, תמיד עולה השאלה:

מה יהיה הנושא? 

מהי יצירת אמנות יהודית?

מה יהיו המוטיבים היהודיים?

אלו מוטיבים אסורים או מותרים?

 

אנסה לרכז היום את התשובות לשאלות אלו ולהרחיב מעט למען הקהל הרחב. שאלות ותשובות אלו מתייחסות לכל סוגי עבודות האמנות השייכות לחלל בית הכנסת. 
 

השיקולים האמנותיים הבסיסיים קיימים וזהים לרוב, אם כי ישנם הבדלים המקובלים בעדות מסוימות אך אסורות בעדות אחרות, גם אם מזמינים אותי לעצב ארון קודש, תיבת חזן, עזרת נשים, פרוכת, ויטראז'ים, ציורי קיר, לוחות תפילה, קירות אמנותיים.
 

מאפיין חשוב של יצירה אמנותית יהודית היא קומפוזיציה סימטרית. 
 

האלמנטים המרכיבים את העיטור בעבודה האמנותית, סידור המוטיבים השונים, או סידור הטקסט, סידור המשפטים, המילים, מאורגנים בסדר מסויים ואיזון. חלוקה סימטרית אנו רואים בדרך כלל בפרוכות, שהמוטיב החשוב והעיקרי הוא מרכזי, ובדרך כלל יופיעו משני צידיו מוטיבים נוספים או מילים מאורגנות בסימטריה משני צידי המוטיב המרכזי או מעליו או מתחתיו.
 

דוגמאות לפרוכות אמנותיות שעיצבתי ויצרתי, בהן החלוקה סימטרית:
 

       

 

דוגמה מהותית ניתן לראות בחלון רוזטה של בית הכנסת שמש ומגן בסגנון מרוקו, שכל המוטיבים מאורגנים בסדר מסויים וחוזרים על עצמם שוב ושוב. בדוגמה זו הסימטריה היא סיבובית. יצירת חלון רוזטה- ויטראז' בסגנון מרוקאי עבור בית הכנסת ליהדות מרוקו, ציור על זכוכית.

 

 

מאפיין חשוב נוסף הוא שילוב מבנה ארכיטקטוני לתוך היצירה האמנותית. בדרך כלל אוהבים מאד לבחור את מבנה בית המקדש, או את העמודים יכין ובועז. נוהגים להוסיף את העמודים בדרך כלל ובעיקר בפרוכות, כאשר הם מעוטרים גם בקנוקנות, עלי גפן, ואשכולות גפן. הנה קישור לדוגמת פרוכת שעיצבתי בשילוב עמודים סימטריים - שילוב ארכיטקטוני – בית כנסת ממוצא אשכנזי בכפר הרואה:

 

 

מאפיינים חשוב נוסף הוא שילוב מילים, משפטים בסימטריה. בדרך כלל משלבים מילים או אותיות בתוך הציור עצמו ולפי צורת הציור, מסביב לקשת, לגבעול, בקווים ישרים בתוך מבנים, או מסביב לעיגולים ממש כפי שניתן לראות בדוגמאות הקודמות. מיקרוגרפיה היא כתב זעיר, שימוש במילים זעירות הנועדות לקישוט. כותבים את המילים בסדר מסויים כך שמייצרים מוטיבים שונים הנוצרים מהמילים עצמם.
 

הערבסקות, הן מוטיב חשוב, זהו מוטיב החוזר על עצמו שוב ושוב. דווקא אלמנט זה שאבנו מהמסורת האסלאמית כאשר חיו היהודים והמוסלמים יחד וכל אחד הושפע מהשני ואימץ את הקישוטיות המיוחדת שאהבו אותה מאד. ביהדות נוהגים להשתמש בערבסקות הן על ידי שימוש בעיטורים צמחיים, בעיקר פרחים, גבעולי פרחים, קנוקנות, עלי גפן, מתוך שבעת המינים, ועוד. 
 

מוטיבים אסורים לציור בעיקר ביהדות מרוקו: בעלי חיים, בני אדם, שמש וכוכבים.
 

ישנם עדות אחרות אשר כן נוהגים לצייר מוטיבים אסורים אלו, אלא שאני חייבת לציין, שלעיתים זה נעשה בתום לב, מתוך אי ידיעה. 
 

מוטיבים עיקריים  וחשובים כמו מנורה, לוחות הברית מופיעים בדרך כלל במרכז

 

מוטיבים חשובים נוספים ועיקריים הם כתר מלכות, כתר כהונה וכתר תורה.
 

במגזין הבא יופיע חלקה השני של סדרה זו.

 

אשמח לענות לשאלותיכם ולשמוע את תגובותיכם.

 

הנחה מובטחת לפונים דרך 'איגוד בתי הכנסת.'

052-3676472 או This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. 

 

שרה קונפורטי

אמנית