שירת הבקשות מחלב ועד נחלאות לילה אקום להודות
- פרטים
- קטגוריה: מהניוזלטר
- פורסם בראשון, 07 מאי 2017 11:07
- נכתב על ידי אליעזר היון
אחת הסגולות אשר הורישה קהילת ארם צובה חלב לעולם היהדות היא שירת הבקשות. במאמר זה, נסקור מעט את תולדותיו של מנהג מיוחד זה, ונשוחח עם החזן והפייטן הדגול ר' יוסף ישראל, ה' ישמרהו ויחייהו.
את המנהג הנפלא הזה הביאו אתם לחלב היהודים אשר גורשו מספרד, שכבר אז היה מנהגם לקום עם שחר להתאסף בבתי כנסיות ולשורר בקול נעים.
במאות הראשונות של האלף הקודמת היו אלו גדולי התורה שחיברו שירים ופיוטים כמו רבי אברהם אבן עזרא, רבי שלמה אבן גבירול, רבי יוסף קארו ועוד.
בחלב היה חכם מרדכי עבאדי זה שהוסיף פיוטים רבים לאחר שראה שפשוטי העם בימי החורף, בלילות שבת הארוכים היו הולכים לבתי הקפה של הגויים, כשהם נזהרים מחילול שבת, אבל מבקשים 'רק לשמוע' זמרים גויים בליווי עוד או כינור.
עוון זה שיש בו גם מראית העין, וגורר היה למעשים של קלות ראש הוביל את חכם מרדכי לחבר פיוטים ולהכניס אותם לספר הבקשות. הוא עודד את בני הקהילה מגדלם ועד קטנם, סוחרים גדולים ופשוטי עם לבא ב-3 לפנות בוקר לתפוס מקום ליד הפייטנים והמזמרים כדי ליהנות מסלסולים ערבים וקול ערב.
בני הקהילה שחפצו ליהנות מהזירה המיוחדת היו עולים על יצועם בשעה מוקדמת וכך נסתמה פירצת חילול השבת.
כדי לשמור על הרמוניה בשירה דרוש מומחה בתורת 'המקאמים' כלומר הסולמות השונים, פתיחת הפיוטים וסיומם בטון מתאים. מלאכה זו אינה קלה, וגם כיום לא רבים הם הבקיאים בתורת המקאמים באופן מלא. אחד מגדולי הרבנים שהתפרסם בשליטתו הרחבה במקאמים הרב הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
מאות שנים השתמרה תפילת הבקשות בחלב ובקהילות נוספות, וגם כיום בארץ נוהגים רבים להתאסף בלילות השבת הארוכים, בשעות הקטנות שלפנות בוקר, או זמן קצר לאחר הסעודה ולזמר את שירת הבקשות בליווי פייטנים מיוחדים [סידור תפילה לשבת קודש לרבי ניסים נפתלי הלוי].
הבקשות בתקופת האר"י
בספר 'דבש וחלב תחת לשונך' מצויין כי שירת הבקשות החלה בצפת לפני כ-400 שנים כפי שמשתמע משבחי האר"י ז"ל:
"בכל חצות ליל שבת היה קם רבי אברהם הלוי ומסבב כל הרחובות ונתן קולו והיה צועק צעקה גדולה בקול מר ויללה, ולכל תלמיד חכם היה קורא בשמו ולא זז ממנו עד שראהו קם מן המיטה. ובשעה זו נתמלאו כל הקהילה כולה קולי קולות משניות וגמרות זהר ומדרשי רז"ל ושל תהילים ונביאים פזמונים תחינות ובקשות".
העקבות התפשטות תורת הקבלה הצפתית ברחבי העולם היהודי במאות ה-16, וה-17 התפשטו גם מנהגי השירה באשמורת. הם קיבלו מנהגים ותצורות שונות בכל הקהילה וקהילה מתורכיה ועד יוגוסלביה מיוון ועד תוניסיה, אך יותר מכולם לקחה סוריה.
אם עשרה קבין של שירה ירדו לעולם, עשה נטלה חלב, וגם ממנו נטלה קהילת ארם צובא שבחלב.
השירה נמשכת כארבע שעות, כאשר ישנם שתי קבוצות אחת מול השניה, ובראש כל חבורה עומד הפייטן הראשי המדריך ומכוון את המשתתפים ברמיזות דקות.
החבורה מורכבת מחובבי שירה המשתתפת בארוע באופן פעיל בהנחיית הפייטן ועוזריו, ובבססי הפירמידה נמצא הקהל הסביל שאינו משתתף באורח פעיל אבל מצטרף מעת לעת לעניות קצרות ולשירת הבקשה.
הקבוצות מתחרות ביניהם בכמה מרכיבים: באיכות השירה ובדומיננטיות שמשרה כל קבוצה. גולת הכותרת של הבקשות היא שירת הילדים – ילדי הפלא – המנעימים ומרגשים את קהל השומעים.
פייטני חלב הגדולים
בסידור 'שירה חדשה' מוזכרים כמה מהפייטנים הגדולים ביותר שקמו בחלב.
הרב רפאל ענתבי טבוש שחיבר כאבע מאות שירים שחלקם מיוסדים על תורת הסוד ונחשב לגדול משוררי ארם צובא. נפטר בשנת תרע"ט.
הרב משה אשקר הכהן שגדל על ברכי הרב רפאל ענתבי טבוש והיה לבחיר תלמידיו בתחום זה. כמו כן היה תלמיד חכם דרשם ונואם מעולה מרביץ תורה ומזכה הרבים. חיבר שירים רבים. נפטר בשנת תש"א.
הרב חיים שאול עבוד למד אצל המורים הגדולים שהוזכרו, נסע לארגנטינה ושם עסק בחינוך ובהוראה. חיבר שירים רבים. נפטר בשנת תשל"ז.
בבית הכנסת 'עדס' שבשכונת נחלאות בירושלים מופיעים פייטנים גדולים וידועים, ולא ניתן להזכיר את כולם, אולם ראוי לציין את שמו של רבי שלמה ברסקה ז"ל שהיה 'נעים זמירות ישראל'. רבי שלמה הנחה והדריך והנעים וזימר את השירה הענוגה הזו עשרות שנים עד שנפח את נשמתו ביום ראש הנשה על גבי תיבת החזנים.
מכיר 2000 מנגינות שונות
הפייטן רבי יוסף ישראל, ממתי החלו לזמר את הבקשות בארץ ישראל בשעות המוקדמות של הליל, ולא כפי שהיה נהוג פעם בשעה 3 לפנות בוקר?
אני שמעתי מהרב מרדכי אליהו זצ"ל כי הוא פתח את המנהג שיהיה זה גם בתחילת הערב, ומאז התפשט הדבר לכל ישראל, ובבתי כנסת רבים שרים את שירת הבקשות כבר בתחילת הערב.
מה הוא המעוז של שירת הבקשות כיום?
כפי שיודעים רבים בית הכנסת 'עדס' שבשכונת נחלאות בירושלים נחשב למקדש של שירת הבקשות. המקום מלא על גדותיו בליל שבת, מאות אנשים מגיעים ואף צובאים על החלונות. מגיעים מכל שכבות הציבור, ילדים וזקנים מגיל 5 ועד גיל 99. ישנם ילדים רבים שהם סולנים מעולים.
האם אתה מכיר את כל המנגינות?
פייטן טוב צריך להכיר מנגינות רבות. אני מכיר בערך 2000 מנגינות שונות. צריך לזכור שהרבה פעמים הפייטן משנה את המנגינה, וגם אותה צריך להכיר.
אתן דוגמא: הפיוט הידוע 'יודוך רעיוני', הרבה מכם מכירים את המנגינה החדשה שמושרת בשירו של אביהו מדינה, אבל זו מגנינה יחסית מודרנית, יש לפיוט הזה מגנינה עתיקה שהפייטנים שרים אותה כשהם מנגנים את הפיוט הזה.
האם יש בשירת הבקשות עניין דתי?
בוודאי. במקור הרי היו קמים לפנות בוקר כדי לשיר, והדבר לקוח מדוד המלך שהיה קם לפנות בוקר ואומר זמירות: 'ואני אשיר עזך ארנן לבוקר חסדך'. בן אדם קם, מתגבר על יצרו ומעורר השחר בשירות ותשבחות.
אגב, הרב עובדיה יוסף זצ"ל היה מגיע לעדס, משתתף בבקשות ונותן דרשות ושיעורים.
האם אתה רואה בזה גם עניין של שימור המסורת?
אכן כך, חשוב לי שילדי ידעו ויכירו את המסורת שלנו. אנחנו החלבים שהבאנו את הבקשות לכלל הציבור הספרדי יש לנו מורשת, תרבות יהודית ודתית שלנו שאנחנו צריכים לשמר אותה ולדאוג לאותנטיות שלה.
מי הם הפייטנים הגדולים היום?
אינני יכול למנות את כולם, ובוודאי שיש גדולים שלא עולים בראשי כעת, וכמובן שאין הדבר אומר שהם פחות מהמוזכרים.
יש את הרבנים משה חבושה, יחיאל נהרי, ציון יחזקאל, דוד שירו, אליהו אוזן, דוד ריאחי, סימן טוב שי, מוני טבעוני, יוסף מוצרי. בעולם הפיוט והזימרה אנו מכירים פחות או יותר אחד את השני.
בבית הכנסת תפארת רפאל שבתל אביב היה את חכם יצחק טוויל, החזן ליאון נפתלי, המקובל רבי ליאון לוי, חכם משה דיב לניאדו.
כאמור אלו חלק מהשמות ויש עוד רבים שאינם פחותים מאלו.