עקב שאלות שמתעוררות לאחרונה בנושא תיבות חזן (גם אתם מוזמנים לשלוח שאלות) החלטתי הפעם להתמקד בנושא חשוב זה ולענות לשאלות השונות הן מההיבט האמנותי והן מההיבט החברתי:
 

 

מכיוון שעם ישראל מורכב מעדות שונות, ואנו חיים כאן בארץ ישראל, אך העם היהודי מורכב מיהודים אשר הגיעו מארצות שונות וסגנון שונה, עובדה זו השפיעה גם כן על תרבות חיינו לפי אופי, סגנון, מוצא המתפללים וארץ מוצאם.

 

בנוגע למיקום תיבת החזן בתוך בית הכנסת, נהוג למקם את התיבה על במה מוגבהת במרכז אולם התפילה של בית הכנסת. בתוך התיבה ישנו משטח, בדרך כלל אלכסוני במקצת, שעליו מונח ספר התורה אותו קורא חזן בית הכנסת או שליח הציבור. בבית המקדש היה ניצב המזבח בצורה שכזו.

 

בבתי הכנסת בסגנון ספרדי וגם בסגנון אשכנזי הבמה ניצבת במרכז אולם התפילה. אולם סדר המתפללים שונה בשני הסגנונות. בבתי הכנסת בהם המתפללים הם בסגנון ספרדי, מסדרים את ישיבתם כך, שכיסאותיהם מופנים כלפי ארבעת צידי הבמה ופני כולם מופנים אל החזן. בעוד שבבתי הכנסת ממוצא אשכנזי סדר הישיבה של המתפללים שונה, ופניהם מופנים הן כלפי החזן אך גם לכוון ארון הקודש.

 

היו בתי כנסת שנהגו לבנות את התיבה בסגנון צנוע מאד, כמעט ללא קישוטים מיוחדים, ובפשטות רבה, שדגלו בעקרון הצניעות. לעומתם היו בתי כנסת אחרים שדווקא השקיעו הן במשאבים כספיים, הן בקישוטים אמנותיים מיוחדים, הן בהשקעה רבה שהתבטאה גם בעיצוב, ברעיונות קישוטיים, על מנת להדר, לפאר ולשדרג את הבמה או את תיבת החזן. סגנון זה של רצון לפאר נבע מהתפיסה של בית הכנסת כ"מקדש מעט", בדיוק כפי שגם שלמה המלך בנה את בית המקדש בפאר ובהדר.

 

מנקודת ראות של עיצוב, אם ארון הקודש בנוי כבר, הרי שרצוי לבנות את התיבה בסגנון שיותאם לארון הקודש, אלא אם כן מתכוונים בעתיד להחליף  גת את ההיכל. בעבר נהגו לבנות גם את ארונות הקודש וגם את תיבת החזן בעיקר משייש, וזאת בעיקר בגלל עלות ההוצאה שהוזילה על ידי כך מאד את הבנייה. במשך הזמן, ככל  שהמתפללים היו מבוססים יותר או שמצאו תורם שאיפשר תכנון רציני יותר והשקעה בעיצוב ייחודי ובחומרים יקרים יותר. שימוש בעץ בעיני הוא החומר היוקרתי ביותר, היקר ביותר הוא גילוף בעץ, אך אפשר להשיג תוצאות מדהימות מעץ רגיל משולב בזכוכיות מצוירות, זכוכיות פיוזינג או ויטראז אמיתי, הכל לפי התקציב הנתון. ישנן תיבות חזן, אשר בונים את קירותיו מבטון, מאפשרים  2 פתחים ליציאה וכניסה, וממשיכים את עיצוב התיבה על ידי מסגרות עץ ומשטחי זכוכית מצויירים וממוסגרים. בשיטה זו ניתן להכניס גם לדים המוחבאים בין הקיר לבין הזכוכית והיא מאירה את הויטראז באור מופלא.

 

בהחלט כן. לעיתים אני מעצבת בקצוות ארבעת פינות הבמה (או תיבת החזן) 4 עמודים דקורטיביים, ואז אפשר להניח חופה זמנית ולקשרה בפינותיה על ידי העמודים (עץ או שייש או עמודי זכוכית מצויירים). במצב שכזה ניתן לערוך חופות ולערוך טקסי נישואין לאושרם של זוגות אשר נישאים.

 

תיבת חזן, בימה, או במה הם ריהוט קדוש ויקר ערך. הוא רהיט שאסור להשתמש בו למטרה אחרת, ונשאר לעד. בדרך כלל מנציחים את שם ההורים של התורם על הבימה. התורם זוכה לכבוד גדול על בניית התיבה והוספתו לבית הכנסת.

 

שמחתי לשתף מעט מהידע שצברתי במשך שנות עבודתי האמנותית.

לתמונות נוספות וחומר נוסף בנושא זה אפשר לראות כאן תיבת חזן, בימה בסגנון מרוקאי.

 

 

המדור נכתב ע"י שרה קונפורטי.