איחוד בתי הכנסת בישראל

תקנון איחוד בתי הכנסת בישראל משנות ה-60

כ-15 אלף בתי כנסת מצויים בישראל, מתוכם קרוב לעשרת אלפים פעילים. בתי הכנסת מקיפים את כלל העדות בישראל ומייצגים קשת רחבה של יחסי התרבות והקבוצות במדינת ישראל. ובכל זאת, משהו משותף לכולם הוא כמובן העובדה כי מדובר בבית כנסת בית מקדש מעט, וככזה יש לו כללים ותקנות המיוחדות לו.

בבתי כנסת רבים ישנם תקנונים המכונים 'תקנון בית הכנסת' אולם האם יש 'תקנון על לכולם'? ושאלה נוספת, האם ניתן לאחד את כולם לכדי ישות אחת, ארגון אחד?

באחד הימים שוטטתי בספרייה הלאומית וחיפשתי ספרים או מאמרים אודות כנסת ישראל. זקוק הייתי להם ללצורך כתבה על תפקידו של חבר הכנסת וכדומה. אלא שאז צדה את עיני חוברת קטנה, ישנה מכורכת בקרטון בשם 'איחוד בתי הכנסת בישראל' משנת תשכ"ט [לפני כ-50 שנים].

עיינתי בחוברת, צילמתי אותה, והרהורים שונים עלו בי בעקבות הקריאה בה. לצד המעלות הרבות המתבקשות מארגון גג שידאג לבתי הכנסת, ייצג אותם מול הרשויות וגורמי הממשלה, יסייע להם בתקציבים, וישמור על כבודו של המוסד הקדוש הזה אבקש לשתף אתכם בכמה הרהורים, לאו דווקא על הארגון ההיסטורי הזה אלא על כל גוף או ישות כללית שתאגד תחתיה את בתי הכנסת בישראל.

א. האם ראוי שיהיה גוף שמאחד את בתי הכנסת בישראל, האם בית כנסת אינו משהו קהילתי, קבוצתי, כמעט אישי?

ב. האם ניתן לשתף פעולה בין בתי הכנסת הרבים בארץ, ובנימה יותר קונקרטית: האם בית כנסת של דתיים לאומיים מרעננה יכול לשתף פעולה עם בית הכנסת חניכי הישיבות בלב בני  ברק? האם הצדדים יסכימו לכך?

ג.האם לבתי כנסת אין צרכים ייחודיים, ולמשל: בית כנסת מסויים פונה לקהל רחב, גם לא דתי בעיקר בשבתות וחגים, ובית כנסת אחר משמש כבית מדרש?

ד. תקנון וארגון כזה לא עלול להיות לרועץ כאשר בתי כנסת שאינם ראויים – כמו רפורמים וקונסרבטיביים יטענו כי גם הם מבקשים להצטרף? וכי הם לא בתי כנסת – יטענו? ובכלל מי קובע מה הוא בית כנסת ראוי ומה הוא אינו ראוי?

ה. מה כוחם של ראשי האיחוד על הנהגת בתי הכנסת פנימה? האם סכסוך בין הרב לגבאי או בין הגבאי למתפללים ייושב על ידי האיחוד? אם לא, מדוע? ואם כן, מדוע?

ו. מה סמכותו ההלכתית של איחוד כזה על בתי הכנסת, האם בכלל יכולה להיות סמכות כזו, האם ראוי שיהיה כך?

ז.מה עם בתי הכנסת בחו"ל, במידה והדבר מצליח האם ראוי להרחיב את ארגון בתי הכנסת גם לחו"ל?

ח.האם האיחוד ילחם את מלחמתם של בתי הכנסת גם כאשר הוא מתמודד מול שאלות ציבוריות וערכים אחרים בחברה הישראלית ולמשל: הקמת בתי כנסת ביישובים ובקיבוצים שחרתו על דגלם כי בית כנסת לא יבנה בתחומם?

ט. איך יתקשר ארגון כזה עם ארגונים אחרים הפועלים בשדה הזה?

התשובות לשאלות האלה אינן חד משמעיות, ולכל גורם יהיה מן הסתם מענה אחר, ומכל מקום, יש לתת את הדעת על כך כאשר בוחנים ברצינות הקמת ארגון גג למוסד חשוב כמו בית הכנסת בחייו של האיש היהודי.

להלן מעט מן התקנון המעניין הזה, שצילומים ממנו מצורפים לכתבה זו.

התקנון נפתח במטרותיו שהם 'איגוד בתי הכנסת בישראל, הגשת עזרה רוחנית ארגונית וחמרית, ייצוג בתי הכנסת וסיוע בכל ענייניהם בהתאם לתקנות האיחוד, הרמת קרן בית הכנסת בעיני הציבור וחיזוק זיקתו אליו, קירוב לב הנוער לבית הכנסת, הקמת מנייני נוער, וייצור וגיבור הווי חברתי תרבותי ודתי מסביב לבית הכנסת.

בהמשך מופיעה הכותרת פעולות ודרכים בהם מופיעים בין השאר הפעולות הבאות: ארגון שיעורים, הקמת ספריות, הקמת חוגים וועדות לשם קיום מצוות, טיפוח זמרת קודש, ביקורים וטיולים למקומות הקדושים.

חברי האיחוד הם המייסדים החתומים על התקנות, וכל בית כנסת שהתקבל על ידי הנהלת הסניף המקומי וההנהלה הארצית.

סמכויות המוסדות הארציים והמקומיים הם לקנות לחכור לשכור, לרכוש להשכיר וכו' למטרות האיחוד. לבנות להקים לשנות ולהחזיק במצב תקין, לחתום על חוזים שיקם שטרות ויפויי כח, להטיל ולקבל מס חבר תרומות ועזבונות.

זכויות וחובות החברים כוללים את הדרישה מכל בית כנסת לשלם מס חבר לפי מספר המקומות הקבועים בגובה שיקבע על ידי מוסדות האיחוד, כל בית כנסת חבר חייב למלא אחרי החלטות המוסדות בענייני האיחוד, כל בית כנסת רשאי להודיע על פרישתו מהאיחוד שתחול שלשה חודשים מיום קבלת הודעתו על ידי ההנהלה.

מוסדות האיחוד כוללים האסיפה הכללית, מועצת הסניף הנהלת הסניף וועדת ביקורת, הועידה הארצית, המועצה הארצית, ההנהלה הארצית וועדת ביקורת.

בהמשך מפורטים סמכויותיהם של כל אחד מהמוסדות הנ"ל.

ייצוג האיחוד או הסניף ייעשה על ידי יושב ראש הנהלתו ובהיעדרו על ידי סגנו, או מי שיוסמך באופן כללי או למקרה מסויים על ידי ההנהלה.

תחת הכותרת הוראות כלליות לכל מוסדות האיחוד מופיעים בין השאר: לכל מוסד זכות הכרעה כל זמן שמחצית חבריו ועוד אחד נוכחים, ויש להשתדל שבכל מוסד יהיו מיוצגים כל סוגי בתי הכנסת המשתתפים בגוף הבוחר.

כל שינוי בתקנות יעשה על ידי החלטה של הועידה הארצית ברוב של שני שלישית של הנוכחים בועידה שבסדר היום הופיע סעיף זה.

פירוק האיחוד יתקבל על ידי שני שלישים של הנוכחים בועידה שתיקרא למטרה זו.