למדנו (בספר הזוהר פרשת נשא, דף קל''ד ע''א) כי הכל תלוי במזל, ואפילו ספר תורה שבהיכל, ופירושו של דבר, מסביר ב"מתוק מדבש" על הזוהר הקדוש, כי ספר התורה שהוא מוכן לקרוא בו בציבור, עם כל זה מזל בעליו גורם שיוציאו אותו לקרוא בו, או שלא יקראו בו, עכ''ל, ומכיוון שכך ניתן לומר, כי כל כך הרבה ספרי תורה נמצאים בבתי הכנסת, אשר בחלקם קוראים וחלקם  אינם מוצאים מן ההיכל, מלבד בשמחת תורה לקיים בהם את מנהג ההקפות, וזא משןם שהמזל גורם,

 

 

כל גבאי בית כנסת בתחילת דרכו, בודק את כמות ספרי התורה שבהיכל ומה מצבם, בכמה מהם ניתן לקרא, ובכמה מהם לא ניתן לקרא, וכאן קיימים שלשה חלקים, חלק וודאי, שניתן לקרוא בו, חלק וודאי שלא ניתן לקרא בו, וזאת משום שספרי התורה נתיישנו,  ואותיותיהם כמעט שפורחות באויר, ואו משום שהכתב דהוי ביותר וצבעו לבנבן או אדמדם, והחלק השלישי הוא הבעיתי ביותר, והם הספיקות , האם הספרים ניתנים לתיקון אם לאו,,

 

 

ראשית דברי אקדיש מספר מילים לספרי תורה חדשים, המוכנסים להיכלי בתי הכנסת ובתי המדרש, מתחת לחופת חתנים ולקול צלילי תזמורת, לאחר שבאי בית הכנסת והאורחים הרבים שהצטרפו לחגיגת הכנסת ספר התורה היו מפזזים ומכרכרים ברחוב העיר, כמ''ש אצל דוד המלך שהיה מפזז ומכרכר לפני ה', ובעקבותיהם של צעירי הצאן, הנושאים לפידים בידיהם, ומבעירים את השמחה עד לשמי רום,  ורק לאחר שוך סערת החגיגה, כאשר ספר התורה נפרש מעל בימת בית הכנסת, או אז מגיעם המבינים פחות והמבינים יותר להתרשם מאופן כתיבת ספר התורה, מרמת יופי הכתב, ומרמת כשרות האותיות ושאר הדברים הנדרשים בהלכות כתיבת ספר תורה,

 

 

טבעי ומובן מאליו, שכאשר גבאי בית כנסת מקבל הצעה להכניס ספר תורה חדש לבית הכנסת, הוא שמח שמחה רבה בשמחת התורה העתידה להיכנס לבית הכנסת בה הוא משמש כגבאי, אבל, והאבל הוא גדול, מכיוון ועליו מוטלת האחריות למספר דברים חשובים ביותר, כדלהלן, 

א. האחריות הראשונה, על הסופר שכותב את ספר התורה, ולכן עליו להפגיש את הסופר שכותב את ספר התורה הנוכחי, עם רב בית הכנסת, הרב המקומי, או כל ת''ח הבקי היטיב בטיב הלכות ספר תורה, וזאת בכדי להתרשם ולראות עד כמה שעיני בשר ודם יכולים לראות, אם מדובר בסופר ירא שמים המקפיד על קלה כבחמורה, ואם הינו נוהג כמנהג הסופרים הראוים  לכתוב סת''מ, וזאת למודעי, כי יחד עם החובה לדון לזכות כל אדם באשר הוא, ואכן חושבנו כי מי שנגש אל מלאכת הקודש של כתיבת סת''מ, חזקה עליו כי הוא ראוי לכך, אך הנסיון  רב השנים בתחום הסת''ם טפח על פנינו והוכיח כי איש הישר בעינו יעשה, וכל החפץ ליקרב אל המלאכה עושה זאת על דעת עצמו, באשר אין קצין שוטר ומושל בתחום הסת''ם,

ב. יש לבדוק אם הסופר בקי בהלכות הנדרשות לכתיבת ספר התורה, מכיון, שסוגיית כתיבת סת''ם ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, ולוודא כי הסופר בחן בהלכות אלו, ומחזיק בידו תעודת סופר,

ג. יש לבדוק את צורת כתיבת האותיות, מלבד היותם הלכתיים, גם ראויים לקריאה מבחינה הלכתית, ויש בהם את ההלכות הנדרשות בכתיבת האותיות, וגםהאם נתקיים בהם יפת אלוקים ליפת, שתהא יפיפותו של יפת באהלי שם, בכתב נאה,

 

 

לצערנו הגדול, מי שלא היה מספיק חכם, שעיניו בראשו, וסמך על הסמוך, פעמים רבות נכשל באחת משלשת הדרכים שבהם יש להיזהר, ולא אחת גם הניח את ממונו על קרן הצבי,

בעניין ספרי תורה ישנים, בעיותיהם ופתרונם, בעזר''ה במאמר הבא,

 

ייעוץ חינם ניתן לקבל ב"מכון פאר" בני ברק, בראשות הרב ישראל יוד 0527-616166 

 

דוא''ל:   This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.