מה מקשר בין איש ביטוח רפואי מוכר, העיירה קוצק שבפולין, והסופר שאול מייזליש? התשובה, כמו שנוהגים לומר, בגוף השאלה. העיירה קוצק, חסידות קוצק, והרבי מקוצק.
שוקי מדנס, אחד מאנשים הביטוח הרפואי המובילים בארץ, הינו בן לאב יוצא קוצק, מהשרידים הבודדים בעיירה שנותרו אחרי השואה, וככזה, הפכו הניגונים של העיירה, של הרבי מקוצק לפס הקול של ילדותו, של חייו. את השירים שעובדו מחדש הפיק מדנס בתקליט שפורסם בחודש האחרון, בשיתוף פעולה עם הסופר שאול מייזליש.
חסידות קוצק נוסדה במאה ה-19 על ידי רבי מנחם מנדל מורגנשטרן, הידוע עד היום בכינויו 'הרבי מקוצק'. הרבי היה תלמידו של החוזה מלובלין, ובהמשך של 'היהודי הקדוש' משפיסחה. לאחר פטירת 'היהודי הקדוש' היה לתלמידו של רבי בונים מפשיסחא. לאחר פטירת רבי שמחה בונים בחרו רוב חסידיו ברבי מנחם מנדל לאדמו"ר, שישב עמם בקוצק.
בשנת 1838 חלה האדמו"ר במשך תשעה חדשים. לאחר מכן, בעקבות עזיבת אחד מתלמידיו הבולטים [האדמו"ר מאיזביצה] הסתגר הרבי במשך 20 שנים עד לפטירתו בשנת 1859. תלמידו הקרוב, רבי מאיר אלתר מייסד שושלת גור המתקיימת גם בימים אלה, נחשב לממשיכו.
לפני שנים ספורות נתקל מדנס בספר שחיבר הסופר המוכר שאול מייזליש על הרבי מקוצק – 'אין שלם מלב שבור', והחליט להוציא לפועל חלום אותו נשא הוא בליבו מאז פטירתו של אביו: פרסום תקליט עם ניגוני קוצק, וסיפורים על הרבי והחסידות. הוא פנה למייזליש ובתום עשרות שעות עבודה הפיקו השנים תקליט בו מושרים ניגוני קוצק על ידי טובי הזמרים והנגנים, כמו אלי יחיאלי, שעיה אברמסון, ששי קשת, אברמי רוט, חנן בר סלע, כשבין השירים מופיעים קטעי קישור, סיפור, ואמרות על ידי שאול מייזליש.
חלפו הרבה מאד שנים מאז פטירתו של הרבי מקוצק, אביך בוודאי לא הכיר אותו?
"כמובן, אבל העיירה כולה חיה את את תורתו ואת ניגוניו של הרבי גם שנים אחרי פטירתו. אבא ידע את כל הפתגמים והאימרות של הרבי, הוא היה מחובר רגשית ונפשית לעיירה. קוצק היתה בראש מעייניו, הוא תמיד התגעגע. את השירים של קוצק, היה שר אבא בכל ליל שבת. לימים כתב אבא ספר על הרבי מקוצק, ואני כתבתי את התווים של המנגינות וכך הם נותרו בידינו".
שאול מה אתה יכול לספר על הרבי בכמה מילים?
"הרבי היה אחד מגדולי אדמור"י החסידות. הוא התפרסם בחריפות שלו ובהנהגתו התקיפה. הנקודה המרכזית שלו היתה החתירה לאמת. זו היתה התפיסה שלו, הדבר הדומיננטי בחייו. הוא לא אהב את כל ההצטעצויות סביבו, את החסידים שהיו מבקשים ממנו עצה על עוונותיהם: "מה אני מנקה הארובות שלכם"? היה מרעים בקולו, "כל השבוע תחטאו ובשבת תבואו לבקש ברכה"?
האמת שלו מיגנטה את החסידים הרבים שהסתופפו אצלו. הגיעו אליו המוני אנשים למרות שהוא לא ביקש. זה היה מדהים, אנשים לא יכלו לעזוב. היו סיפורים על הורים, נשים וילדים שקיימו הפגנות בחצר ואמרו: החזירו לנו את הקרובים שלנו, הם לא שבים הביתה, אבל הם העדיפו להיותר בחצר, סמוך לאדמו"ר. וכמובן יש את סיפור הפטירה שלו, וההתבודדות שלו ב-20 השנים האחרונות, כשמסביב זה ישנם לא מעט גירסאות".
יש לא מעט אימרות שמיוחסות אליו
"נכון. כולם מכירים את 'אין שלם מלב שבור'. כלומר הלב מגיע למצב 'שלם', רק כשהוא נמצא במצב של 'שיברון'. כך גם 'אין ישר מסולם עקום', יש רגעים בהם חייב אדם להטות את הסולם כדי שיוכל לטפס. אם הסולם יהיה ישר, תלול, לא ניתן יהיה לעלות.
אימרה נוספת לועגת לצעידה ב'אמצע הדרך'. רק סוסים הולכים באמצע הדרך נהג הרבי לומר. אדם חייב לתפוס צד, נתיב, דרך אותה בחר – ולצעוד בה. הרבי היה אומר לחסידים שרצו לחזור לבתיהם לפני שהגיעו לרמה הרוחנית הרצויה: 'זה אלי ואנווהו – אלוקי אבי וארוממנהו' – קודם כל 'זה אלי', לאחר שתיגע לדרגת 'אנווהו', אז תפנה לביתך לאביך 'אלוקי אבי ורוממנהו'. ועוד אמר הרבי, את המצוות תבצעו בסתר ואת העבירות בגלוי, את זה נראה אתכם עושים...
אילו הייתי משווה את האדמו"ר לזרם פילוסופי מודרני הייתי מוצא בו את מבשרה של התורה האקזיסטנציאליסטית. שאלות של קיום, מהות, אחריות ומשמעות מטאפיזית אותם יש לרכוש בעמל רב, נידונו אצלו לראשונה ובמלא העצמה".
את האימרות, אנקדוטות, וסיפורים מחיי הרבי מקוצק, מציג מייזליש בין קטעי המוזיקה היפים שבתקליט, כשבאחד מסיפוריו הוא מתאר את המסע שלו לקוצק, ובהמשך לבריסק, סביב הכנת תקליט: "הגענו לבריסק ושם פגשתי ביהודי שהראה לי את מקומה של הישיבה, את בית הכנסת ואת בית החיים. בהמשך הוא מצביע לי על בית ומספר לי בו נולד, מנחם בגין, ראש ממשלת ישראל המנוח. הוא נולד בתשעה באב, ומכאן שמו מנחם.
ואז אומר לי היהודי דבר מעניין. אתה יודע, למה מנחם בגין הסתגר בשנותיו האחרונות בביתו עד לפטירתו? את זה הוא למד מהרבי מקוצק. אם אתה לא שלם עם עצמך אתה נכנס לחדר. ואני תפסתי פתאם איך 200 שנים חלפו להם פתאם במהירות במנהרת הזמן, מהרבי מקוצק ועד לראש ממשלת ישראל של סוף המאה ה-20".
התקליט הופק בכ-20 אלף עותקים - מספר שיא להפקה מן הסוג הזה - וזכה לתגובות נלהבות מהקהל שביקש עוד ועוד. ההצלחה הגדולה הולידה אצל מנדס את הרעיון לעשות מחזמר על חייו של הרבי, ועל העיירה, בשילוב הניגונים.
מה עושים לך היום הניגונים כשאתה שומע אותם?
"כשאתה שומע את הניגונים הלב נפתח. אחרי שמקשיבים להם כמה פעמים מבינים את העוצמה שלהם. זה כמו מדיטציה. בשבוע האחרון הייתי בכנסת השלוחים של חב"ד בניו-יוק. זו היתה חוויה מכוננת. אלפי שלוחים מכל העולם. הם שרו ניגונים מרטיטים של חב"ד ואני לא הפסקתי לחשוב, אילו הם היו שרים את הניגונים של קוצק, אילו... הניגונים הקרובים ביותר לקוצק הם אלו שבגור, ממשיכיו למעשה של האדמו"ר, אבל זה לא אותו דבר.