הנסיעה לעיר טולוז
- פרטים
- קטגוריה: מהניוזלטר
- פורסם בחמישי, 21 מאי 2015 17:24
- נכתב על ידי אליעזר היון
הנסיעה לעיר טולוז – לועידת רבני אירופה לא היתה קלה במיוחד. היא ארכה 12 שעות [כמו נסיעה לניו יורק] וכללה ביקור בארבעה שדות תעופה – תל אביב, בריסל, מינכן, וטולוז, כשכל המערך הזה מלווה בוויכוחים ועימותים עם פקידי דלפקי חברות התעופה בגין איחורי 'קונקשנים', מוניות, אוטובוסים ושלשה מטוסים.
לא קל מסתבר להגיע אל יהדות טולוז. ועידת הרבנים הגדולה באירופה נקנית בייסורים.
ועם זאת, מרגש היה להגיע אל האולם בבניין הקהילה היהודית בטולוז, ולפגוש במאות רבנים מכל רחבי אירופה. מצרפת ועד מוסקבה, מאלג'יר ועד בריטניה, מגרמניה ועד עריה הזעירות של רוסיה. כולם אנשים העומדים בראשי קהילות, מתמודדים עם אותם מצוקות, ומנסים להציל את היהדות שמחוץ לארץ ישראל, היהדות שנרדפת כמעט בכל ערוץ – פיזית, מנטלית, ורוחנית.
הועידה נפתחה עם הקראת מכתבו של הגראי"ל שטיינמן שאמר בפשטות "לא להתגרות בישמעלים". לא להרגיז אותם. אלוקים יודע כמה שהוא צודק. צרפת מתמלאת בישמעלים, או במילים פשוטות יותר, צרפת נכבשת על ידי המוסלמים, ועל כך בהמשך. 'צריך להצפין' אמר הרב, 'ואין צפון אלא תורה. יש לדבר עם בני הקהלה בלשון רכה. זו הדרך היחידה'.
האורח המרכזי שנאם בערב הראשון היה מר אנטוניו טאיאני, סגן יו"ר הפרלמנט האירופאי שאמר כי הילדים של טולוז [בני משפחת סנדלר ומונסוניגו הי"ד שנרצחו בפיגוע הרצחני לפני כ-3 שנים] מתו בשל היותם יהודים. בדיוק כמו הילדים של אושוויץ. 814 מקרי אנטישמיות נרשמו באירופה בשנה האחרונה, ציין.
ועם זאת הוא קרא ליהודים שלא לנטוש את אירופה: "כל יהודי צריך לחיות על פי אמונתו. שום יהודי לא צריך לעזוב את אירופה".
שאלה של בחירה
אירופה מתאסלמת, מאות מקרי אנטישמיות מדווחים בתקשורת, ואפילו כשיצאנו לטייל היום ברחובות טולוז, הופנו לעבר חברי העיתונאים צביקה קליין מ-nrg ויוני קמפינסקי מערוץ 7 קריאות אנטישמיות, אבל סגן יו"ר הפרלמנט האירופאי אדיש. מילא הוא, מדוע הרבנים לא קוראים לצאן מרעיתם לעלות ארצה?
הרב כהנא, רב קהילה בגרמניה אומר לי כמעט בהומור כי התשובה הלא רשמית היא כי אם יעלו אנשים מן הקהלות היהודיות ארצה – יאבד הרב את פרנסתו, שכן קהילה ללא יהודים אינה צריכה רב. מה יאכל הרב? התשובה הזו לא לגמרי לא נכונה, אבל יש תשובה 'רשמית' יותר אומר הרב כהנא, והיא גם נכונה: "בקהלה יש יהודים שניתן לקרב אותם ליהדות, גם אם רחוקים כעת. אם הם יגיעו לארץ, הסבירות שהם יתקרבו ליהדות נמוכה יותר". דבריו של הרב כהנא מאפיינים את תפיסתם של חלק מגדולי התורה בארץ ישראל שקראו שלא להעלות את יהודי אירופה לארץ, בשל החשש לאבדנם הרוחני.
רבה הראשי של צרפת הרב חיים קורסייה הוא ידיד אישי של אבי, ולאחר שהוא נוזף בי על חוסר שליטתי בצרפתית – שפת אבי, הוא אומר בעברית: "לעשות עלייה זה פשוט מאד. רק צריך לעשות את הבחירה. יש יותר מעשרים אחוז מערבים בישראל ואיש לא שואל שאלה מן הסוג הזה.
"אם מישהו עושה עלייה בגלל הפחד זו לא עלייה טובה. את העלייה לארץ צריך לעשות ממקום של בחירה חופשית. על צרפת מוטלת הדרישה לתת ביטחון לאזרחיה, ולאחר שזה יקרה הם יכולים לעשות את בחירתם האישית.
גם הרב אברהם ווייל, רבה הראשי של טולוז, מבקש שלא להתערב בבחירה של בני הקהילה הפרטיים: "זו בחירה חופשית. אני באמת חושב שאני לא צריך להתערב בעניינים האלו. כל אחד צריך לדעת האם הגיע הזמן בשבילו לעלות".
"כל שבוע מבקשים ממני תעודה המעידה על יהדות כדי לעלות לארץ" מספר לי רבה של מילוז הרב אליהו היון "ועם זאת, יש לנו קשר מצויין עם ראש העיר ומפקד המשטרה המקומית שמבטיחים את בטחוננו. יש להם אינטרס שנישאר כאן והם נותנים לנו את כל הביטחון ושמירה על מוסדות הקהילה. מאידך האנטישמיות קיימת. בכל פעם שמתרחש משהו בארץ, או לאחר הפיגועים הגדולים בפריז, גם מילוז 'בוערת', והאנטישמיות מתפרצת.
מה צריך לעשות כדי להתגבר על האנטישמיות?
"זו שאלה של חינוך. ראש העיר ואני הקמנו לפני עשר שנים מן 'לוח שנה' אותו מכינים ביחד היהודים מכל הדתות בעיר. יהודים, נוצרים, ומוסלמים. החיבור הזה והיצירה המשותפת הזו, מצליחה לייצר שיח, ואינטראקציה בין הילדים מהדתות הכל כך דיכוטומיות הללו, ואלו מפחיתים את גילויי האנטישמיות. שוב, הכל הוא פונקציה של חינוך.
כינוסים גדולים לערבים ויהודים עושה גם הרב דוד מויאל, רב העיר קאן המפורסמת. "בשבוע שעבר קיימתי כנס בו השתתפו אלף אנשים, מתוכם 600 מוסלמים שקראו להפסקת האנטישמיות ושלטים בגנות האנטישמיות ושנאת הערבים [מוסלמפוב] במקביל נתלו בכל הריכוזים הקהלתיים. באותו כינוס הכרזתי כי מיום זה ואילך אפסיק ללכת ע ם כובע ברחוב, ואלך עם כיפה ללא חשש, וכך אני יורה גם לאנשי קהילתי".
שאלת מיהו יהודי רלוונטית מתמיד
אבל השמירה על הביטחון הפיסי לא מספיקה. שאלת ההתבוללות באירופה הופכת לקריטית במיוחד כאשר הנתונים הנחשפים מלמדים על קרוב ל- 80 אחוזי התבוללות (!). "תתקן" אומר לי הרב משה לבל, ראש ישיבה ורב קהילה במוסקבה, "אצלנו יש מאה אחוז התבוללות. כישהודי מתחתן עם יהודייה זו טעות סטטיסטית. זה קרה במקרה. אין כמעט כל סבירות שדבר כזה יקרה.
עד כמה אתם נתקלים בזה?
כל הזמן. מגיעים אלינו יהודים עם שמות יהודים "פרידמן", "רבינוביץ", אבל אז מתברר שהם צאצאים של נישואי תערובת. רק האבא שלהם יהודי. רק הסבתא יהודייה. וזה כואב שבעתיים. ברחוב הם סופגים קריאות אנטישמיות בשל יהדותם, ואצלנו מתחוור להם שהם אינם יהודים. זו הסיבה שאנחנו עוסקים כל כך הרבה בגיור. רב קהילה שיספר לך שהוא מתכתב כל היום סביב שאלות גיור וכדומה, או משקר לך, או גרוע מכך – מזייף, ולא נוהג על פי ההלכה.
אז איך בכל זאת מתמודדים עם התבוללות שהופכת לשאלה כל כך קרדינלית? נשיאה של הועידה הרב גולדשמידט, אמר על כך במסיבת עיתונאים שקיים כי הוועידה הקימה לפני חמש שנים עם הגברת ג'ואל אפללו את ארגון 'חוליה', הנותן מענה לשאלה הזו. הארגון הקים הרבה גני ילדים חדשים, ומעניק הדרכה לרבני הקהלות כיצד יש להתמודד עם תופעות מן הסוג הזה.
הרב אפרים מירוויס, רבה הראשי של בריטניה התייחס גם הוא לסוגיא האקוטית הזו ואמר כי בעבר תפקידו של רב הקהילה היה למצא את מי שצמא ליהדות, ומתעניין בה, היום תפקידו של הרב הוא לאתר את מי שאינו יודע לשאול. לאתר את היהודי שלא נראה. יחד עם זאת הוא הדגיש כי לצד ההתבוללות העצומה ישנם גם סיפורי הצלחה. הרבה שנולדו בבתים המנותקים מכל סממן דתי מגלים בעת האחרונה צימאון לרוחניות, ביקוש ליהדות.
"אני מודע לכך שחלק ניכר מן היהודים שבאים לבית הכנסת שבקהלה שלי, הם יהודים שנישאו בנישואי תערובת" מודה בפני הרב ישראל פריפסקי, רבה הצעיר של העיר לוברצה הסמוכה למוסקבה, "ועם זאת חיזוק הזהות היהודית והחינוך עשויים למנוע את זה. השאיפה היא שהמצב הזה יפתר, או על ידי גיור של אחד מבני הזוג או על ידי פרידה, אבל במצב הנתון, צריך להתייחס לעובדה כי בקרב בני הקהילה יש זוגות החיים באיסור, ועם זה יש להתמודד. לא להרחיק".
עם סיום הפאנל הראשון, פנו רבני הקהילות לשמיעת שיעורו של הראשון לציון, הגר"י יוסף שברך בפתח דבריו את מאות הרבנים, וסיים במשפט אחד שאולי אומר את הכל: "תפקידכם, רבני הקהילות באירופה, קשה לאין שיעור, מתפקידם של הרבנים בארץ ישראל".
צילום: אלי איטקין