[רפא אל. שולי רנד, מתוך נקודה טובה].

 

קרוב לאלפיים שנה מאז פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי והעלייה לקברו של התנא אך מתעצמת עד שהציון במירון נחשב לאתר המבוקר ביותר בישראל מיד אחרי הכותל המערבי.

 

בליל ל"ג בעומר פוקדים את הציון קרוב לחצי מיליון יהודים כשהשמחה וההתרגשות מרקיעה שחקים. "אתה עייף" שאל כתב רדיו את אחד החוגגים, "עייף בל"ג בעומר, כאן אצל רבי שמעון?!" ענה האיש בתמיהה אמיתית. ואמנם, הדרך ללא ספק קשה, הצפיפות העצומה מעיקה, חוסר השינה והנסיעה הארוכה בכבישים הפקוקים אינם קלים לאיש, ובכל זאת לא יהין איש מבין אותו מספר יהודי מונומנטלי לוותר על החוויה.

 

ליל ל"ג בעומר הוא גם הזמן בו מגיעים לביטוי מנהגיהם השונים והיפים של העדות השונות. יש המדליקים מדורה בוויריאציות שונות, יש המשחקים בחץ וקשת, ויש שנהגו לאסוף את ספרי הגניזה מן הבתים. וכפי שיתואר בכתבה המיוחדת שהכנו סביב מנהגי ל"ג בעומר. בית הכנסת המוכר ביותר בהקשר להילולת 'לג בעומר' הוא בית הכנסת הלובי 'בושאייף' שבמושב זיתן. להילולה המסורתית נוהגים להגיע מידי שנה עשרות אלפי בני אדם. שוחחנו עם גבאי בית הכנסת ושמענו ממנו על ההילולה כמו גם אודות ההיסטוריה המרתקת של בית הכנסת. לבסוף, בפינתו הקבועה של דוד דואק, הגבאי והבלוג, מופיע ברוח החג, סיפור מפתיע ומשעשע אודות מנהגי ל"ג בעומר.

  

שרה קונפורטי, אמנית הבית, אלון חאמי, היועץ המסור, מופיעים כסדרם, כמו גם המדורים הקבועים 'חדשות בית הכנסת, השאלה ההלכתית, והפינה המשפטית.

 

בברכת ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי

 

חודש טוב 

אליעזר היון. עורך