משהו טוב עובר על תל אביב

האם תל אביב מתחרדת? או אולי כח התורה הוא זה שהשפיע? שתי התשובות כנראה נכונות. לא פחות מ- 26 אורעי הקפות שניות התקיימו ברחבי העיר תל אביב-יפו, ביוזמתה של המחלקה לתרבות תורנית בשכונות.

לראשונה קיימה המחלקה ארוע הקפות שניות גם בשכונת רמת אביב החדשה שבצפון תל אביב. הארוע התקיים בבית הכנסת 'תהילת אביב' בהשתתפות מאות אנשים שלקחו חלק בשמחתה של תורה.

במקום נשא דברים סגן ראש העיר הרב נתן אלנתן והתושבים הודו לו על פעילותו בעירייה למען ענייניה הדתיים שלהשכונה כמו הקצאת שטח ומבנה למקווה טהרה.

25 ארועים נוספים התקיימו בשכונות תל כביר, קרית שלום, שפירא, יפו, יד אליהו, שכונת התקווה, כפר שלם, נווה צדק, נווה שרת, ועוד.

במהלך הארועים התקיימו תהלוכות ברחובה של עיר עם זיקוקי דינור, ורכבים לליווי התהלוכות.

מלבד ארועי הקפות שניות התקיימו גם כעשרים ארועים של שמחת בית השואבה, בשמחה ובריקודים, בהשתתפות אמנים וביניהם איציק אשל, אלעד שער ועוד.

ראוי לציון הארוע במוסדות 'שערי אשר' בנשיאותו של הרב שמעון אשר שליט"א. הארוע נמשך כארבע שעות ובמהלכו השתתפו למעלה מ-2000 אנשים.

היפוך מגמה?

בעבר פרסמנו בגליון בית מקדש מעט כי תל אביב של קום המדינה היתה עיר גדולה לאלוקים, אך שינויים חלו בה בהיבט השלילי. היא היתה מורכבת מעשרות אדמורי"ם [כ- 70] ומחברי הרבנות הראשית ודיינים בכירים. בסך הכל היו כאן למעלה מ- 130 רבנים גדולים שמסביב לכל אחד מהם התארגנה קהילה, בית כנסת, מוסדות. בין החסידויות ניתן להזכיר את קלוידינוב, ביטשקוב, פרימישלאן, קרטשניף, אוסאקוב, סדיגורה, ועוד ועוד.

התקציב של מאות המוסדות הללו הגיע מתרומות, ולפעמים גם מהמועצה הדתית כמו משכורתם של הדיינים והרבנים, אלא שעם הזמן דעכה תל אביב הדתית ובתי הכנסת הפכו למוזנחים. את ארגון בית הכנסת והפעלתו נדרש לעשות הגבאי, לעיתים אדם מבוגר, ולא מעט בתי כנסת נסגרים ומתפלליהם לא טורחים לחפש מקום אחר. העזובה בשטח בתי הכנסת בתל אביב נוראית.

האם התיאור החי מעשרות ארועי החג מצביע על שינוי מגמה?

קשה עדיין לענות.