קמחא דפיסחא

 

איך לא מלבינים פנים של תורם? מה עושים עם רמאויות המתגלות במהלך חלוקת 'קמחא דפסחא', ולמה באופן כללי כדאי כבר היום לחשוב על המחר. אלון חאמי יועץ 'ארגון בזמן' עם טור 'טיפים' ועצות מיוחד לחג הפסח.

 

"והיה כי ישאלך בנך מחר..."

המתבונן בפסוק הזה יגלה דבר תמוה שבוודאי יעורר אצלו שאלה, מדוע ישאלך בנך מחר ולא היום?!

והתמיהה מקבלת משנה תוקף כשאנו נזכרים שהתורה נכתבה מאוחר יותר ממקרה 'יציאת מצרים'  עצמו, שכן שעבוד מצרים היה לפני מתן תורה וראוי היה לכאורה לכתוב: "אם ישאלך בנך היום" כלומר - אחרי כל מה שראית שקרה לישראל בשעבוד מצרים?

מכאן אפשר לראות שתמיד התורה חשבה קדימה ליום המחר, שכן העבר והווה ידועים ומה שנותר הוא לדאוג ליום המחר.

ב"ה זכיתי בין תוך כל עיסוקי הרבים בעשור האחרון גם לכהן כרב בית כנסת ולא מעט פעמים  נתקלתי  במקרים שלעתים אומר אני לעצמי, למה לא ראית את יום המחר - יום קודם.

לדוגמא: יהודי אחד תרם כיתוב מסוים עם מסגרת יפה (לעילוי נשמת אחד מיקיריו) והוא חשב שראוי שמסגרת זו תהיה תלויה בכל קיר ופינה בבית הכנסת, התורם הלה לא העלה את מחשבותיו לפני, ומסתמא גם לא שאל את גבאי בית הכנסת.

באחד הימים עת הגיעו לבית הכנסת (עת הגיע היורצייט של יקירו) הביט סביבו, ולהפתעתו, אול ליתר דיוק לאכזבתו העצומה הוא מגלה כי מכל המסגרות שהביא לבית הכנסת רק אחת תלויה... את ההמשך כבר לא צריך לספר לכם.

דוגמאות כאלה ישנם רבות ובטח גם אתם יכולים לשתף אותי באירועים דומים שעברו עליכם, יכלה הדף מהספר.

נו, ניתן לפתור דבר כזה? ומה עושים אם מישהו מביא תרומה כזו מבלי לשאול? אם נקבל, הוא ירצה לראות את זה מתנוסס לפי תכניותיו, ואם לא ניקח עלול הוא להיפגע! מה העצה?

כמובן שכדאי  לעשות מודעה בכניסה לבית הכנסת של כל מי שרוצה לתרום לבית הכנסת יגש לגבאי.

ובמקרה שאדם כבר והביא ולא רוצים לפגוע בו, בפרט אם הוא אחד התורמים הקבועים של בית הכנסת  וכדאי להימנע ממחלוקת. מומלץ לומר לו שהנהלת בית הכנסת תשמח לקבל את תרומתו הנדיבה והמיוחדת, אך ההנהלה רוצה לזכות אנשים נוספים כי בית הכנסת הוא מקום של כלל הציבור, ולכן ניקח מתנה אחת, ובשאר תזכה עוד בתי כנסת אחרים, כך שהשם החקוק במתנה יופיע בעוד מקומות קדושים. כך גם תזכה יותר את הנשמה וגם תגרום לה נחת רוח- לנפטר(או לחי).

זה נקרא לחשוב ליום המחר..

במימוש עצה זו אנו מרוויחים גם על שמירת היחסים טובים עם התורם שגם אם היום תרם משהו עשוי הוא לתרום בעתיד משהו גדול יותר. ובכלל אל לנו לזלזל אפי' בתרומה קטנה, שכן מי לנו גדול מבית המקדש שהייתה הפרוכת שבו עשויה מבלאי בדים של העניים כדי להראות לכולם כי לקב"ה חשוב הלב הטוב, ולא הרושם של עשירים.

קימחא דפיסחא-לא לרמאים!

רעיון יפה יש אצל בתי הכנסת לגייס תורמים ותרומות ומגביות לחלוקת "קימחא דפיסחא" לאנשים נזקקים.

לפני מס' שנים שמעתי סיפור מצמרר, יהודי אחד הגיע לקבל את הסל של המזון לפסח, אך דא עקא שגבאי בית הכנסת הבחין שעני זה כבר ביקר בבית הכנסת וכבר נטל את סל המצרכים. הגבאי החל לצעוק עליו ודחוף אותו החוצה, האיש יצא בדמע ובבושת פנים.

הגבאי: איך הוא לא מתבייש לבוא זו הפעם השניה? ישנם אנשים נזקקים אחרים שזקוקים, זה גזל...וכו'

מבלי להתייחס לעוון של מי גדול יותר של הגבאי שהשפיל וביזה את האיש מבחינת "המלבין פני חברו ברבים" או של האיש שספק עם עבר גזל..  [ספק, שהרי ייתכן שהוא עצמו נזקק יותר ולא די לו בסל אחד].

ראיתי באחד מבתי הכנסת שנותנים סל מזון רק למי שמציג תעודת זהות - ויש רשם שרושם את שמות המקבלים, כך שנעשית בקרה באמצעותה כל נזקק לא מקבל יותר מסל אחד. אלא שגם שיטה זו אינה ערובה לחלוקה מדויקת וכבר שמענו על מקרה בו פעם הבעל הלך לקחת ופעם האישה ואף הגדילו לעשות לשלות את הילדים, ורק בסיכומם של הרישומים התגלה החסר.

אז מה עושים הרי בסופו של דבר דעת הגבאים והתורמים לזכות כמה שיותר אנשים!

העצה!

א. חודש או יותר לפני להכין רשימה על פי מקורות טובות של משפחות נזקקות באזור ולשלוח אליהם הביתה (אפשר לציין על פתקית  שזה מבית כנסת פלוני).

ב.  רעיון נפלא יותר לחלק תלושים (זה לא כבד ולא מקבלים מוצרים כפולים שהיום כולם מביאם אורז ושמן ויין.. ומזה לא מספיק לעשות ליל סדר), וכל משפחה קונה בדיוק מה שחסר לה או מה שהיא זקוקה כגון משפחה עם תינוקות וילדים קטנים.. וכו'.

טיפ לגבאים: עם מי לעמוד בקשר

המועצה הדתית מחלקת בדרך כלל, בכל אזור, מצרכים בערב פסח.

העיריה (הרשות המקומית) מחלקת רווחה: מחלקים לפי רשימות ידועות למשפחות חד הוריות..וכד'

פסח כשר ושמח- מ"ארגון בזמן"

 

המדור נערך על ידי אלון חאמי

יו"ר ארגון בזמן

טלפון: 5047924 03

דוא"ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.