בית הכנסת בכפר ג'ובר, על אתר המערה בה הסתתר אליהו הנביא
- פרטים
- קטגוריה: מהניוזלטר
- פורסם בראשון, 29 יוני 2014 13:13
- נכתב על ידי מאיר עטר
אחד מבתי הכנסת העתיקים בעולם נמצא במדבר דמשק המקראי, וקדושת המקום החלה כבר בימי אלישע הנביא. היה וכתב: מאיר עטר.
בית הכנסת בג'ובר היה המקודש ביותר ליהודי דמשק והאזור.
הוא נבנה למעלה מ-2900 שנה, על אתר המערה בה התחבא אליהו הנביא בבורחו מפני המלך אחאב ואיזבל אשתו שרצו לרצוח אותו לאחר שהרג 450 מנביאי הבעל על הר הכרמל.
מערה קטנה שנמצאת מתחת לקרקע בכפר ג'ובר- הנמצא במדבר דמשק המקראי, שימשה את אליהו הנביא כמקום מסתור בעת בריחתו. (בזמנו דמשק היתה עיר קטנה וכפר ג'ובר היה במרחק של כ-4 ק"מ מדמשק. כיום דמשק היא עיר גדולה וכפר ג'ובר הפך להיות אחד משכונותיה). מערת המחבוא של אליהו התקדשה ליהודים ומאוחר יותר גם למוסלמים ולנוצרים שבאיזור. קדושת המקום על פי המסורת התחילה כבר בימי אלישע הנביא. סביב המערה הוקם מתחם לאירוח המאמינים שבאו להתברך מקדושת המקום. (לפי עדויות שקיימות מהתקופה שלאחר בית שני מצוין שרוב יהודי דמשק חיו בכפר ג'ובר).
מתחם בית הכנסת בג'ובר יושב על שטח גדול מוקף חומה גבוהה. בכניסה מהשער הראשי, נראית חצר גדולה שסביבה ומימינה באר מים שממנה שאבו מי שתייה. הכניסה לבית הכנסת היתה דרך פרוזדור שבתחילתו היה חדר להכנת נרות שמן- "קנדיל" והדלקתם. הנרות הועברו דרך אולם בית הכנסת למערת אליהו אליה ירדו במספר מדרגות צרות.
אבי משפחת אביחצירא
בפינת בית הכנסת קבור ר' שמואל אבוחצירה, אבי השושלת המפורסמת. (בפי העם הוא נקרא חכם חצירה). ר' שמואל בילה את רוב שנותיו באחד מחדרי הארוח של בית הכנסת וביקש להיקבר במקום בבוא יומו. וכך היה.
בית הכנסת הוא רחב ידיים, יפה ומפואר ויכל להכיל לפחות כ-300 מתפללים.
בכניסה לאולם בית הכנסת מצוי היה לוח שיש מגודר ועליו כתוב ב-3 שפות: עברית, ערבית וצרפתית: "בזה המקום נמשח אלישע בן שפט על ידי אליהו הנביא זכור לטוב ש' ג"א מ"ג ליצירה" (שנת ג' אלפים ארבעים ושלוש לבריאת העולם).
מנהגים הקשורים לבית הכנסת:
• זִיַארָה- ביקור במקום כדי להודות על טובה שאדם זכה בה, או כדי להיוושע מצרה כמו: עקרות, מחלות שונות, קשיי פרנסה וכדו'. ביקור כזה היה יכול להסתיים עוד באותו יום, ויכול היה להימשך מספר ימים עם לינה באכסניה.
• סגולות כמו הדלקת נרות במערה עם תפילה אישית מול הנרות, קריאת פרקי תהילים, מתן תרומה לבית הכנסת, השארת גופיית החולה על כסא אליהו למשך הלילה, קשירת הגופיה על חבל ותלייתה בתוך הבאר- למחרת החולה היה לובש את הגופיה הקרירה והיה נרפא, שתייה ממי הבאר.
• בדורות האחרונים היו מקיימים את צוואת רבנו המהרח"ו לסיים את לימוד הזוהר הקדוש כולו פעמיים בשנה: לפני ראש השנה ולפני חג השבועות. את סיום הזוהר היו מקיימים בבית הכנסת בג'ובר ברוב פאר והדר.
• בכל חודש היו נוהגים יהודי דמשק לעלות למערת ג'ובר בערב ראש חודש ולקיים שם את תפילת ראש חודש. בסוף התפילה היו מכבדים את המתפללים בברכות הנהנין.
בדור האחרון של יהודים בדמשק היו נוהגים ללכת למערה רק בערב ראש חודש אלול וארוע זה היה נקרא בלשון העם "משמרת רחמים". באותה תפילה היו אומרים גם סליחות, תוקעים בשופרות ומצפים לגאולה הקרובה.
• בכל יום שישי היו מגיעים אנשים להדליק נרות ולקרוא תהילים במקום לפני כניסת שבת.
בשבת בבוקר היה מגיע ציבור של אנשים מדמשק כדי לקיים תפילת שחרית בציבור בבית הכנסת במסע רגלי ארוך, כל זאת על מנת להבטיח כי התפילה במקום תשמר והמקום ישמור על צביונו היהודי.
כיום רבו הידיעות על הריסות בית הכנסת בקרבות שבין המורדים לצבא סוריה.
אנו כולנו תקוה כי בקרוב בגאולה הקרובה יתגלו כל ספרי הקודש הקבורים תחת הריסות בית הכנסת ונזכה לגאול אותם ולהביאם לבית המקדש במהרה בימינו. אמן.
הכתבה מתפרסמת גם בגליון 'כנישתא' הנערך על ידי ר' אלון חאמי