הטכנולוגיה בשירות ההנצחה היהודית

לצד ההנצחה המסורתית והחשובה בצורת תפילה, שיעור, או ריהוט, אי אפשר להתעלם גם מהתקדמות הטכנולוגיה שמתערבת בחיינו: קבלו – הנצחה דיגיטלית, הלהיט שכובש את בית הכנסת, וגם מדוע זה משתלם כלכלית?

יום הזיכרון העומד בפתח מעלה כמידי שנה את שאלת הנצחת הנופלים ואת הטקסים, או הסמלים בהם ראוי שנזכוראת אלו שהלכו מעמנו לבלי שוב. שאלת הצפירה הבלתי יהודית, והנחת זרי הפרחים צצה בכל פעם מחדש, אך מבלי להיכנס לפולמוס הרגיש אין ספק כי אנו כיהודים מאמינים, מבקשים לזכור ולהנציח את קרובינו בפעולות רוחניות המעלות, כך לתפיסתינו, את נשמתם.

ואמנם בספר 'יוסף אומץ' שהובא ב'ילקוט יוסף' הלכות אבילות כתב כי לימוד התורה עדיף מכל דבר, ומכניס את המת לגן עדן, ואין ערך לכבוד שזוכה האב הנפטר שבנו מחדש חידושי תורה – בישיבה של מעלה.

לקראת יום הזיכרון, ביקשנו לשוחח עם העוסקים בתחום בתי הכנסת, על סוגיית הזיכרון ודרכי ההנצחה על פי רוחה של היהדות.

"תהילים, וכמובן שיעור תורה הם דבר חשוב במיוחד", אומר אוריאל אוסי, מומחה לבתי הכנסת ויו"ר הפורטל 'דפי שפור' לבתי הכנסת ולקהילה. "ניתן גם לעשות סיום מסכת, סיום משניות, סיום זוהר, כך שהמתפללים ידעו שזו לא רק הצפירה והדגל אלא יש כאן אלמנט רוחני".

"אני רוצה לספר לך על רעיון שיזמתי אצלינו בבית הכנסת ויכול לעבוד במקומות נוספים. אנו למדנו את מסכת זבחים הקשה, ולאחר שסיימנו אותה ארגנו סיור ברובע היהודי, התפללנו בחורבה ובכותל, שהוא כידוע שריד בית המקדש בו עוסקת מסכת זבחים, ולבסוף ביקרנו ב'מכון המקדש'. היה מאלף לראות את מה שלמדנו מוצג בצורה חיה, וזהו רעיון שהיה כדאי לאמץ אותו בבתי הכנסת בישראל".

ניתן להציע גם להקדיש פינה בבית הכנסת לזכר הנופל, בפינת קודש הזו תהיה ספרייה או משהו מעין זו ושמו של הנפטר יוחק בה.

"רעיון נוסף הוא 'לוחות הנצחה דיגיטליים' שזו 'המילה האחרונה' בתחום ההנצחות כיום" אומר אוסי.

 'איגוד בתי הכנסת' הרים את הכפפה ויצא לסייר בעולם הלוחות הדיגיטליים.

"בשנים הקרובות לא יהיה בית כנסת בלי הלוחות הללו"

הראשון, או לפחות הראשונים שייצר בארץ את ה'לוחות הדיגיטליים' לבתי הכנסת הוא מר אילן עטון בעליו של בית העסק הנקרא משובץ. עטון מספר כי ישנם סוגים שונים של 'לוחות דיגיטליים' וכי לדעתו לא יהיה בית כנסת בשנים הקרובות שלא יעשה שימוש בלוחות אלו "כבר כיום לרוב בתי הכנסת יש מוצר מן הסוג הזה".

אם הייתם מבקשים לרכוש לוח דיגיטלי לפני כשנתיים הייתם צריכים להיפרד מ- 15000 שקלים, כיום ניתן להשיג אותם גם ב- 6500 שקלים שזהו סכום נמוך באופן יחסי.

אילן מספר על סוגים שונים של המוצר. קיים  'לוח מידע דיגיטלי' ובו זמני תפילות, ארועים, הודעות נפטרים, תפילות ימי החול, שבת, חגים, מנין ספירת העומר וכו'.

לוח משוכלל יותר נותן מידע רב יותר כמו זמני היום – שקיעת החמה, צאת הכוכבים, חצות, ואפילו סוף זמן אכילת חמץ.

המצאה מרתקת היא 'לוח ההנצחה הדיגיטלי' שמחלי. את שמות הנפטרים. כולנו מכירים את לוחות המתכת בבית הכנסת עליהם מוצמדות לוחיות נחושת קטנות עם שמות הנפטרים. לצערינו הרב במהלך 66 שנות קיומינו בארץ נטרו לא מעט אנשים ומספר המונצחים עולה עד שהלוחות מתמלאים...

בבתי כנסת רבים, העלו את הלוחות לעזרת הנשים מחוסר מקום בקומה הראשונה אלא שגם שם הקירות מתמלאים, עד שהתחושה היא שאנו מבקרים להבדיל בבית קברות ולא בבית כנסת. מה הפיתרון? לוח הנצחה דיגיטלי, מאפשר הכנסת שמותיהם של כל הנפטרים עם יתרון בולט: כאשר מגיע התאריך של הנפטר, עולה שמו על הלוח, וכך כולם מודעים לעובדה שפלוני נפטר בתאריך מסויים.

יש כאן גם אלמנט של כבוד לנפטר שכולם זוכרים אותו ואת פטירתו, וגם השקטת מריבות בבית כנסת הנוצרות מחמת חוסר ידע כי השבת ה'מפטיר' שייך לראובן, ואילו לשמעון יש 'אזכרה' בשבוע הבא. כדאי לזכור כמות הנפטרים לא עלינו היא רבה והעובדה שהשמות מתחלפים ועולים בזמן ובתאריך הנכון מסייעת מאד לגבאי בית הכנסת.

עד כמה שהדבר יישמע מוזר, לוחות זיכרון מן הסוג הזה מהווים גם השקעה מצויינת עבור בית הכנסת. בית כנסת כיום גובה בין 300 ל- 1000 ₪ עבור כל לוחית זיכרון, בלוחות הנחושת המסורתיים ניתן היה להכניס עשרות ספורות של שמות, בלוחות הזיכרון הדיגיטליים ניתן לרשום גם מאות שמות, כך שההכנסה גבוהה במיוחד וההוצאה [עלות החמשל היא כ- 300 ₪ בשנה]. נמוכה.

השעון היהודי

מוצר נוסף הוא ה'שעון היהודי' הדיגיטלי. לשעון זה שני יתרונות מרכזיים:  א. הוא זול ב. הוא חשוב למתפלל שכן הוא נותן את הזמנים של היום לפי הגיפיאס של אותו מקום, למשל את זמן עלות השחר בעיר חדרה או בעיר מודיעין, שאר לוחות השנה מציגים כידוע את זמני היום של שלשה ערים: תל אביב, ירושלים, באר שבע.

יתרון נוסף הוא שאין צורך להפעיל אותו, חיבור חד פעמים לשקע החשמל והוא עובד ללא הפסקה, כמו שעון...  המזנים כולם מוצגים בו החל מעלות השחר ועד לשקיעת החמה, צאת הכוכבים, ספירת העומר לפי העדות השונות וכו' וכו'. השעון מחובר למערכת לווינית כך שהוא מדוייק ברמה של שניה מה שמהווה כלי רב ערך למנינים של הנץ המקפידים על שעה מדויקת לפי זריחת השמש.

עלות החל מ- 2500 ₪.

לוח נוסף הוא לוח פרשת שבוע דיגיטלי המחליף את הידני. עטון מספר כי לוח כזה נמצא אצל הרב אבינר שגם נותן לנו הערות. במהלך הזמן נוספו לו 'עירוב תבשילין', צומות, סוגי תפילות וכדו'.

ואיך מנציחים? הלוחות הללו מגיעים על מסגרת עץ כך שאת שם הנפטר חורטים או חוקקים על הלוח. הסיבה: הנצחה דיגיטלית עלולה להיעלם. התורם יעזוב את בית הכנסת, וגבאי חדש ימחוק בטעות את שם הנפטר מלוח המידע.