סדר השבטים בויטראז'
- פרטים
- קטגוריה: מהניוזלטר
- פורסם ברביעי, 09 מרס 2011 16:29
- נכתב על ידי שרה קונפורטי
שרה קונפורטי, אמנית ויוצרת בתחום הויטראז נתקלה במהלך עבודת בשאלה הלכתית - טכנית מרתקת. היא לא התעצלה ויצאה למסע תורני והלכתי מעניין. התוצאה המרשימה מתפרסמת במסגרת זו לראשונה.
נושא המאמר: האם יש חובה למקם את 12 השבטים בסדר מסויים בבית הכנסת, כאשר מציירים את י"ב השבטים על מעקה עזרת הנשים, בתוך ארון הקודש או על ויטראז'ים בחלונות?
בעקבות עבודתי בבית הכנסת עמית – מרכז עולמי ליהדות תוניס, כאשר תכננתי ויצרתי את היכל הקודש, ציירתי את הויטראז'ים לפי סדר מסויים שמצאתי לנכון למקמם, שיקולים הנובעים משיקולי אמנות – יופי ואסתטיקה.
קיבלתי פניות לא מעטות ממתפללים "מדוע אין הויטראז'ים של 12 השבטים מסודרים לפי הסדר בתורה"?
כאמנית, היה חשוב לי כי ארון הקודש ייראה בצורה היפה ביותר האפשרית מכל בחינה שהיא. גם הסדר של 12 השבטים- ויטראז מצויר ליד ויטראז' אחר, הסמלים של כל שבט עם צבעיהם היוו שיקול אמנותי, מה יפה יותר מבחינה ויזואלית- אחד ליד השני. מכיוון שכל רצוני הוא שגם הקהל ייהנה ויהיה מרוצה מהתוצאה, פניתי לרשימה של רבנים בשאלה האם חובה לסדר את השבטים לפי סדר מסוים על גבי ארון הקודש. כל הרבנים שאיתם דיברתי, ענו לי פה אחד, כי אין כל חובה לסדר את 12 השבטים לפי סדר מסוים. הנימוקים לכך הם אלו:
1. אם אין חובה להוסיף את סמלי 12 השבטים על ארון הקודש, גם אין חובה לסדרם לפי סדר.
2. אין חובה הלכתית לגבי הסדר של 12 השבטים כאשר מציירים אותם. ישנה חובה הלכתית כאשר קוראים בתורה למשל, או כאשר מעתיקים וכותבים. אני ציירתי ויטראז'ים ולכך אין חובה הלכתית.
3. ההיגיון בעבודה האמנותית על גבי הארון הוא לא הסדר של השבטים, אלא הגיון אסתטי, אמנותי. בעבודת האמנות וציור השבטים אין שום משמעות הלכתית.
4. גם בתורה מופיעים השבטים בכמה סדרים: פעם מסודרים השבטים לפי תאריכי לידה, לפי האמהות: רחל, לאה, בלהה, זילפה. במקום אחר מסודרים השבטים לפי מחנות ומסודרים בשלשות.
5. ישנם לפחות 4 צורות של סדר של שבטים, לא סדר מסוים אחד.
6. להלן חלק מהמקומות שהשבטים מופיעים בתורה, בכמה סדרים: בפרשת במדבר- סדר אחד של שבטים, בפרשת פינחס- סדר אחר, ויגש- בשמות, וזאת הברכה- בספר דברים, פרשת ויחי- ספר בראשית, פרשת נשא- השבטים מסודרים לפי דגלים. השבטים מופיעים גם בברכת יעקב, והם בברכת משה.
7. האישים איתם שוחחתי ומהם שאבתי את נימוקי הם הרבנים הגאונים: שלמה אבינר, שמרלינג, מנחם וינברג, עוזי שוויציה, יונתן אלרן, יחזקאל קופלר, אלחנן בן – נון.
קוריוז נחמד: הרב וינברג מנחם ביקש לשמוע על ארון הקודש שתכננתי. לאחר שתיארתי לו את עמודי הזכוכית שהובאו מחו"ל והוספתי ויטראז'ים ותאורה בתוכם, ותיארתי את כתר התורה שבניתי מזכוכיות עבודת ידי, השווה אותי הרב למלך שלמה שבנה את בית המקדש וייבא חומרים מארצות אחרות והוסיף למשכן אבנים יקרות וזכוכיות בעבודת יד....
להלן מצורפות הפרשות מהתורה עם הסדר השונה של השבטים:
פרשת ויחי -
פרשת וַיְחִי היא פרשת השבוע ה-12 והאחרונה בספר בראשית. היא מתחילה בפרק מ"ז פסוק כח ומסתיימת בסוף הספר, פרק נ' פסוק כו. הפרשה בכללה עוסקת בימי חייו האחרונים של יעקב במצרים ובהכנה לקראת הישארות בני יעקב במצרים במאות השנים הבאות. יעקב ומשפחתו חיים במצרים עוד שבע עשרה שנה לאחר סיום פרשת יוסף ואחיו. כשמרגיש יעקב שבאה שעתו למות הוא קורא ליוסף ומשביע אותו שלא יקבור אותו במצרים אלא ב ארץ ישראל. אחר כך הוא מברך את בני יוסף, מנשה ואפרים, וקובע שהם יהיו שייכים לשבטי ישראל כמו ראובן ושמעון. אף על פי שמנשה נולד לפני אפרים, יעקב נותן את הבכורה לאפרים, וקובע כי הוא יהיה גדול מאחיו.
אחר כך אוסף יעקב את כל בניו ומברך אותם. הוא מתייחס בביקורת לראובן שחטא במעשה בלהה וכן לשמעון ולוי שחטאו במעשה שכם, ואחר כך מברך את יהודה, זבולון, יששכר, דן, גד, אשר, נפתלי, יוסף ובנימין (בסדר זה), ומאריך במיוחד בברכות יהודה ויוסף. הברכות עוסקות בתכונות המאפיינות את השבטים ובקורות אותם בעתיד, עם רמיזות לנחלות שיהיו להם בארץ ישראל. בתום הברכות מצווה יעקב את בניו לקבור אותו במערת המכפלה, ונפטר מן העולם בן מאה ארבעים ושבע שנים.
פרשת ויגש
פרשת וַיִּגַּשׁ היא פרשת השבוע האחת-עשרה בספר בראשית. היא מתחילה בפרק מ"ד פסוק יח ומסתיימת בפרק מ"ז פסוק כז. הפרשה ממשיכה לתאר את אירועי יוסף ואחיו, ולמעשה בה מסתיים סיפורו של יוסף הפרשה הבאה, ויחי, עוסקת בסוף חייו של יעקב. הפרשה הקודמת הסתיימה בדרישתו של יוסף להחזיק אצלו את בנימין, אחרי שהואשם בגניבת גביע הכסף של יוסף. יהודה הציע שהאחים כולם יישארו במצרים כעבדיו של יוסף, אך יוסף מוכן לאפשר לשאר האחים לחזור לארץ כנען ולהשאיר אצלו רק את בנימין. יהודה ניגש ליוסף ופורש בפניו בנאום ארוך את השתלשלות העניינים מנקודת מבטו. הוא מתאר את מערכת היחסים המיוחדת בין יעקב ובנימין ("ונפשו קשורה בנפשו") ואת מצבו הנפשי הרעוע של יעקב מאז היעלמות יוסף. יהודה מדגיש כי הוא ערב לשלומו של בנימין בפני יעקב, ומציע להישאר במקום בנימין כעבדו של יוסף. בשלב זה יוסף איננו מצליח יותר להסתיר את זהותו מהאחים. הוא משלח את כל הנוכחים מהחדר ומציג עצמו בפני אחיו: "אני יוסף, העוד אבי חי?" האחים נבהלים ושותקים, ויוסף מסביר כיצד התגלגלה מכירתו לטובה, וכיצד הוא מסוגל כעת לכלכל את משפחתו במהלך הרעב השורר במצרים ובכנען. לאחר פיוס הדדי הוא שולח את האחים, עם עגלות וציוד שמספק פרעה, חזרה לכנען, מתוך כוונה שהמשפחה כולה עם יעקב תבוא אל יוסף למצרים. יעקב מקבל בהתרגשות גדולה את הבשורה ויוצא לדרך למצרים. הוא עוצר ב באר שבע ומעלה קורבנות, ושם מתגלה אליו ה' ומחזק את ידיו בירידה למצרים. אלוהים מבטיח ליעקב כי זרעו יהיה לגוי גדול במצרים ובסופו של דבר יעלו חזרה לארץ ישראל. לאחר מכן מובאת בתורה רשימה של צאצאי יעקב שירדו למצרים. משפחת יעקב מגיעה למצרים ויעקב ויוסף נפגשים. יוסף מדריך את אחיו לומר לפרעה שהם רועי צאן, כדי שישכן אותם באזור נפרד במצרים. בני יעקב נפגשים עם פרעה ואחריהם בא גם יעקב עצמו ומברך את פרעה. יוסף משכן את אחיו בארץ גושן ומספק להם מזון במהלך שנות הרעב. במקביל מנהל יוסף את הכלכלה המצרית כולה בזמן הרעב. המצרים הרעבים ללחם נותנים ליוסף את כספם, את מקניהם ולבסוף גם את אדמותיהם בתמורה לאוכל. יוסף קובע מערכת של מסים, שבה פרעה מחזיק בכל הנכסים, מספק לעם זרעים לעבודת האדמה והעם מחזיר לו חמישית מן היבול.
פרשת וארא
פרשת וארא היא פרשת השבוע השנייה בספר שמות. היא מתחילה בפרק ו' פסוק ב ומסתיימת בפרק ט' פסוק לה. ה' מסביר למשה את המהלך המיועד ליציאת מצרים ולגאולת העם ב"ארבע לשונות של גאולה": "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם". ה' מצווה את משה למסור דברים אלה לעם ומשה מבצע את השליחות, אבל בני ישראל אינם שומעים אליו "מקוצר רוח ומעבודה קשה". ה' מורה למשה ללכת שוב אל פרעה, ומשה מקשה: "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה?". סיפור הדברים מופרע לשם תיאור קצר של ייחוסם של משה ואהרון ופירוט צאצאיהם: "אלה ראשי בית אבתם בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלה משפחת ראובן, ובני שמעון ימואל....ואלה שמות בני לוי......."
ןזאת הברכה
פרשת וזאת הברכה היא פרשת השבוע האחת-עשר והאחרונה בספר דברים והאחרונה ב תורה כולה. היא מתחילה בפרק ל"ג פסוק א ומסתיימת בסוף הספר, פרק ל"ד פסוק יב.
בניגוד לכל שאר פרשות השבוע שקוראים אותן בימי שבת, את פרשת וזאת הברכה קוראים בחג שמחת תורה, שנקבע לציון סיום מחזור קריאת תורה על פי מנהג הקריאה הבבלי שבו מסיימים את התורה כולה בכל שנה. העולה האחרון לקריאת הפרשה נקרא "חתן תורה", ומיד אחריו קוראים לעולה נוסף המתחיל לקרוא את פרשת בראשית, והוא נקרא "חתן בראשית".
עיקר הפרשה מתאר את ה ברכות שברך משה רבנו את שבטי ישראל לפני מותו. אחרי מבוא כללי מברך משה את השבטים לפי הסדר הבא: ראובן, יהודה, לוי, בנימין, יוסף (והתייחסות מיוחדת למנשה ואפרים), זבולון, יששכר, גד, גן , נפתלי, אשר ואח"כ סיכום כללי. הברכות לשבט לוי ו לשבט יוסף ארוכות יותר מברכות שאר השבטים, ולעומת זאת שבט שמעון כלל איננו זוכה לברכה. רוב הברכות עוסקות בתיאור אופי השבט או אופי נחלתו.
פרשת נשא
פרשת נשא (או נשוא) היא פרשת השבוע השנייה בספר במדבר. היא מתחילה בפרק ד' פסוק כא ומסתיימת בפרק ז' פסוק פט. פרשת נשוא היא הארוכה ביותר בתורה, ויש בה 176 פסוקים. השבת שבה קוראים את פרשת נשא היא תמיד השבת הקרובה לחג השבועות..
הפרשה ממשיכה בעניינים שנדונו בפרשת במדבר שלפניה, כלומר במניינים, מִפקדים ורשימות, ואולם יש בה גם כמה פרשיות הלכתיות. הפרשה היא חלק מרצף הפרשות בתחילת ספר במדבר העוסקות בהקמת מחנה ישראל ובהכנות לנסיעה מ הר סיני אל ארץ ישראל.
· המשך העיסוק ב שבט לוי : תפקידי משפחות בני גרשון ובני מררי ומניינם.
· קורבנות הנשיאים: תרומות נשיאי השבטים לרגל סיום הקמת המשכן
· בפרשה זו מטה יהודה הוא הראשון, מטה יששכר השני, מטה זבולון השלישי וכו.........
פרשת פינחס
פרשת פינחס היא הפרשה השמינית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק כ"ה פסוק י ומסתיימת בפרק ל' פסוק א. פרשת פינחס היא השנייה באורכה מבין פרשות השבוע, ויש בה 168 פסוקים.
בפרשה זו שבט ראובן הראשון, , אחר כך שמעון,, גד,, יהודה, יששכר, זבולון, יוסף, מנשה ואפרים......
נושאים בפרשה: לקראת הכניסה לארץ ישראל וחלוקת הנחלות נערך מפקד נוסף של בני ישראל, לפי משפחות. בפרשת פנחס, לקראת הכניסה לארץ ישראל, נערך מפקד מבני ישראל. בפרק כ"ו מובאת הסיבה לכך: וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. לָאֵלֶּה, תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה, בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת. לָרַב, תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ, וְלַמְעַט, תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ, אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו, יֻתַּן נַחֲלָתוֹ. אַךְ-בְּגוֹרָל, יֵחָלֵק אֶת-הָאָרֶץ, לִשְׁמוֹת מַטּוֹת-אֲבֹתָם, יִנְחָלוּ. עַל-פִּי, הַגּוֹרָל, תֵּחָלֵק, נַחֲלָתוֹ- בֵּין רַב, לִמְעָט
המטרה לחלק את הארץ לפי "מספר" השמות. לתכנן את חלוקת הארץ לנחלות משפחתיות. ואילו, בפרשת במדבר, לפי ספר במדבר פרק א' המטרה היא לפקוד כל זכר, יוצאי צבא מבן 20 שנה ומעלה. וכך כתוב : אחת מהסיבות לעריכת מפקד היא הערכת המצבה של הכוח האדם הצבאי.
שלח לך
פרשת שלח לך (או שלח) היא פרשת השבוע הרביעית בספר במדבר . היא מתחילה בפרק י"ג פסוק א ומסתיימת בפרק ט"ו פסוק מא. החלק המרכזי בפרשה הוא תיאור חטא המרגלים ותוצאותיו. לפי ציווי של ה' שולח משה רבנו קבוצה של שנים עשר נשיאים, אחד מכל שבט (הנמנים בשמם בתחילת הפרשה), לתור את ארץ כנען.
"וראיתם את הארץ מה היא, ואת העם הישב עליה - החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב? ומה הארץ אשר הוא ישב בה - הטובה הוא אם רעה? ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים? ומה הארץ השמנה היא אם רזה? היש בה עץ אם אין? והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ, והימים ימי בכורי ענבים" (י"ג, יח-כ). שליחות המרגלים נמשכת ארבעים ימים ובשובם חוזרים המרגלים עם אשכול ענבים כבד עד כדי ששנים היו צריכים לשאת אותו על מוט. המרגלים מתארים את טובה של הארץ:
"ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו, וגם זבת חלב ודבש היא, וזה פריה." (י"ג, כו-כז).
חטא המרגלים (י"ג - י"ד): משה שולח ע"פ ה' 12 נציגים (אחד מכל שבט), כולם ממנהיגי העם, לרגל את הארץ. המרגלים עוברים בכל הארץ, רואים את עריה ולוקחים מפירות הארץ. בשובם, אומרים עשרה מהמרגלים שאמנם, הארץ טובה מאוד אך העם היושב בה חזק ובעל מבצרים. מחלוקת קורח ועדתו (ט"ז - י"ח ז): קורח ומאתיים חמישים נכבדים ערערו על הנהגתם של משה ואהרן. משה מציע שאנשי קורח ואהרן יקטירו קטורת וה' יראה במי הוא בוחר. בעת ההקטרה פונה משה לכל העם, קורא להם להתרחק מקורח ועדתו ומכריז שאם הוא אכן המנהיג הראוי בעיני ה', קורח ועדתו ימותו עכשיו באופן לא טבעי. לאחר שמשה אומר את דבריו, אש אוכלת את מקטירי הקטורת של קורח וכל אנשי קורח נבלעים באדמה. ה' גורם למגפה בעם שנעצרת רק לאחר שאהרן רץ עם הקטורת שלו אל הנפגעים. בסיום הפרשה משה מניח במשכן 12 מטות, של 12 נשיאי השבטים, כדי לברר באופן מוחלט מי ראוי להיות הכהן הגדול- ה' מודיע ששבט לוי ורק הוא יכהן במשכן ובני אהרן ככוהנים..
המפקד ומינוי יהושע (כ"ו - כ"ז): מפקד עם ישראל לשבטיו כולל שבט לוי, בקשת בנות צלפחד נחלה ותשובת ה' החיובית, מינוי יהושע למחליפו של משה שיכניס את ישראל לארץ.
סיום המסע (ל"א - ל"ג מט): משה שולח במצוות ה' צבא לנקום במדין על סיועם למאבק של מואב כנגד ישראל, השלל מחולק מחצית לצבא ומחצית לשאר העם. בני גד וראובן מבקשים לנחול בעבר הירדן ומקבלים את בקשתם בתנאי שלפני כן יילחמו עם ישראל בכיבוש הארץ. משה מסכם את המסע בכותבו את רשימת תחנותיהם, אהרון עולה להור ההר ומת שם.
הסדר בפרשה זו: ראובן. שמעון, יהודה, יששכר, אפרים, בנימין, זבולון, יוסף, מנשה, אשר, נפתלי, גד.
לאחר ששלחתי כתבה מודפסת זו לבית הכנסת עמית, החליטו לא לשנות מאומה מסדר השבטים.
עלי להעיר גם שישנם בתי כנסת אשר אוסרים על ציור השבטים באופן כללי כאשר ציורי בעלי חיים נמצאים בתוכם (לדוגמה בתי כנסת ממוצא יהדות מרוקו אינם מתירים ציורי בלי חיים ביב שבטים).
נכתב ע"י שרה קונפורטי. ליצירת קשר עמה ניתן לפנות לאתר www.sarakonfort
הנחה מובטחת לפונים דרך 'איגוד בתי הכנסת.'