מי לא מכיר את התפילה השגורה "אלקא דריבי מאיר ענני"? רבי מאיר בעל הנס הוא תנא הקבור בטבריה. היה מגדולי התנאים בדור הרביעי ותלמידו של רבי עקיבא. רבי מאיר היה בין מייסדי הסנהדרין באושא. אחד מהקבצים העיקריים מהם הורכבה משנתו של רבי יהודה הנשיא היא 'משנתו של רבי מאיר', ועל כך אומרת הגמרא 'סתם משנה כרבי מאיר'.

 

רבי מאיר זוהה כתנא שעושה ניסים ועל כן הוצמד לו הכינוי 'בעל הנס'. הגמרא מספרת על חיילים רומאים שרדפו אחריו והוכו בסנוורים, וכמו כן הגמרא במסכת עבודה זרה מספרת על גיסתו של רבי מאיר [אחותה של אשתו המפורסמת ברוריה] כי הוא הציל אותה מבית האסורים, לאחר ששכנע את הסוהר שהחזיק בה והבטיח לו כי אם יאמר 'אלהא דמאיר ענני' יינצל כפי שאכן ארע.

 

 

                                                                 

 

 צילום: אלי קובין

 

זיהוי רבי מאיר הקבור בטבריה

האם הקבר בטבריה אכן שייך לרבי מאיר בעל הנס? הדעות על כך בין החוקרים חלוקות. הרב ראובן מרגליות סבור כי רבי מאיר בעל הנס הקבור בטבריה אינו רבי מאיר מן הגמרא. הרב מרגליות טוען כי לא היה כלל תנא בשם רבי מאיר בעל הנס וזו רק אגדה בעלמא. מי אם כך טמון בקבר? יש הסבורים כי מי שקבור שם הוא רבי מאיר קצין שעמד בתחילת המאה ה- 13 בראש עליית בעלי התוספות לארץ ישראל בלווית מאות יהודים.

הדעה הרווחת סבורה כמובן שהתנא רבי מאיר הוא הקבור בקבר שבטבריה, ומאחר שרבי מאיר חולל ניסים בחייו, עולים רבים על קברו גם לאחר מותו כדי לזכות בנס ובישועה. ישנה אגדה או אמונה כי רבי מאיר הבטיח לפעול ישועות לכל מי שינדב צדקה לעניי ארץ ישראל לעילוי נשמתו.

 

 

קופות הצדקה

החל מהמאה השמונה עשרה התפרסם קבר רבי מאיר בעל הנס גם בזכות קופות הצדקה שהוחזקו בכל קהילה ובכל בית. בקרב יהודים בכל העולם מקובלת האמונה כי תרומה לקופת הצדקה של רבי מאיר בעל הנס לטובת עניי תוך אמירת הפסוק 'אלהא דמאיר ענני' פעמיים או שלש מעלה את התפילה לכיסא הכבוד והיא לא שבה ריקם.

 

כפי שצויין יש הסבורים כי לא רבי מאיר קבור שם. בין החוקרים ישנה דעה מעניינת הגורסת כי מקור המנהג קשור לעלייתו ארצה של הרמב"ן שחי במאה ה- 13 ופעולתו ליישוב הארץ ולאחזקת תלמידי חכמים. החוקרים משערים כי באותה עת היו קופות צדקה על שמו של הרמב"ן, וכאשר הגיעו יהודים ארצה בתקופות מאוחרות יותר ומצאו את הקופות עם ראשי התיבות רמב"ן, חשבו בטעות כי הכוונה היא לרבי מאיר בעל נס, ומכאן השתרש מנהג הקופות על שם רבי מאיר.

 

בין הקופות המפורסמות על שם רבי מאיר בעל הנס ניתן להזכיר את רבי מאיר בעל הנס סלאנט – להחזקת עניי ארץ ישראל, כולל חיבת ירושלים ליוצאי גליציה, ואת כולל חב"ד גם כן להחזקת עניי ארץ ישראל.

 

 

מיקום הקבר

הקבר נמצא לחוף הכינרת בשדרות אליעזר קפלן בדרומה של טבריה [מערב לכביש 90 מדרום לחמי טבריה].

 

מבנה הקבר

מתחם הקבר נמצא על צלע מדרון ההר, בכניסה הדרומית לטבריה. למתחם שתי כניסות האחת מדרום מזרח והשניה מצפון מזרח. המתחם עצמו כולל שני מבנים בעלי כיפות קמרונות ובהם ציון הקבר, האחד ספרדי בעל כיפה לבנה [המתוחזק על ידי משפחת ועקנין], והשני אשכנזי בעל כיפה כחולה [המתוחזק על ידי ישיבת אור תורה]. את מבנה בית הכנסת מעל הקבר בנו בשנת 1867 והוא נקרא כתנות אור, ואז גם נוסדה ישיבה ספרדית בשם מאיר בת עין. בשנת 1900 נוסדה במקום ישיבת אור תורה. בישיבה זו למד הרב ישראל דב אודסר ממנהיגי חסידות ברסלב. הרב אודסר הוא הרב שסיפר כי קיבל פתק בשנת 1922 לערך חתום בידי רבי נחמן מברסלב שנפטר כמאה ועשר שנים קודם לכן. המכתב כלל את האימרה נ נח נחמ נחמן מאומן, שמוכרת היום לכל יהודי ולכל ישראלי.

 

ישנה רחבה גדולה לפני הציון, מבנה ישרותים, מבנה הנהלה משרדים וישיבה. בשתי הכניסות מוצבים דוכני מזכרות.

 

 

פעילות ותיירות

מתחם קבר בי מאיר בעל הנס פתוח כל יום בכל שעות היום. בבית הכנסת שעל הציון מתקיימים כל העת מניני תפילות ושיעורי תורה. באתר משרד התיירות נאמר שהאתר פתוח בימי א- ו בין השעות 8-20:00 אך לפי הידוע לנו הוא פתוח גם בשעות שלאחר מכן. אתר משרד התיירות מדווח על 200000 מבקרים מידי שנה.

 

יום י"ד באיר הוא היום בו עולים רבים רבים לקברו של רבי מאיר בעל הנס, שן אז לפי המסורת חל יום פטירתו.