כאשר בעיתונות החרדית מוזכרת הכתובת "חזון איש 5" בבני ברק, אין צורך להוסיף כל הסבר. הכל מבינים כי הכוונה לצומת ההחלטות המכרעת בציבור החרדי כיום – ביתו של מנהיג הקבוצה הליטאית – הרב אהרן ליב שטיינמן.

 

הרב אהרן ליב שטיינמן שמכונה גם 'הגראי"ל', נולד בבריסק לפני 98 שנים ועלה לארץ בשנת 1946. בתחילת דרכו בארץ לא רצה הרב שטיינמן להתפרנס ממקצוע ההוראה, על אף נסיונו בתחום, ולפרנסתו עסק במקצוע היהלומנות. כעבור זמן לא רב מונה לראש ישיבת חפץ חיים בכפר סבא, ולאחר מכן, בהמלצת החזון איש, לראש ישיבת פוניבז' לצעירים ולראש כולל פוניבז'. בנוסף משמש הרב שטיינמן גם כראש ישיבות ארחות תורה, גאון יעקב, ורינה של תורה, והוא עומד בנשיאותם של עשרות ומאות מוסדות חינוך חרדיים.

 

 

בשנת 1988 נקרא הרב שטיינמן על ידי הרב שך לשמש כחבר במועצת גדולי התורה של תנועת 'דגל התורה', והיה לגורם מכריע בציבוריות החרדית. לאחר פטירתו של הרב שך בשנת 2001 הוכר כמנהיג בציבור החרדי לאחר הרב יוסף אלישיב. עם פטירתו של הרב אלישיב בשנת 2012 היה הרב שטיינמן למנהיג הציבור הליטאי.

 

הרב שטיינמן היה נשוי לרבנית תמר לבית קורנפלד שנפטרה לפני מספר שנים, ולהם שני בנים ושתי בנות. כאמור מתגורר הרב שטיינמן בבני ברק ברחוב חזון איש מספר 5, כתובת שהפכה למוקד עלייה לרגל לאלפי יהודים המבקשים מן הרב עצה וברכה. בבית זה מתגורר הרב שטיינמן למעלה מ- 60 שנים.

 

 

ביתו של הרב שטיינמן מפורסם בצניעותו. הרב שטיינמן לא מוכן לחדש אותו או לשפץ אותו. הוא חי חיים סגפניים באופן יוצא דופן שהפכו לאגדה בקרב הציבור. הצלם אלי קובין ששוהה שעות רבות בבית הרב מספר כי מי שמבקש לראות כיצד נראו מטבחים לפני 60 שנים מוזמן לבית ברחוב חזון איש, שם ניתן עדיין למצא תנור ומקרר מתקופות קדומות יותר. בקרב הציבור ידוע גם, כי הרבנית שטיינמן ז"ל, סירבה להחליף את המקרר שלה לחדש יותר בטענה כי אל מול האומללים הרבים המגיעים לקבל נוחם אצל הרב אין ראוי להציג כלים חדשים ומנקרי עיניים. 

 

הבית פתוח לרווחה, בכל שעות היום ולא מותקנים בו כל אמצעי הגנה. לפני מספר שנים ארעה פריצה בביתו של הרב, וכספי צדקה נשדדו. מאותו יום מבקש הרב לפני כל יציאה מן הבית מאחד ממקורביו להישאר במקום.

 

 

ביתו של הרב משמש גם כבית כנסת. תפילות נערכים שם שלש פעמים ביום. תפילת שחרית נעשית עם הנץ החמה, ולאחריה נערכים פעמים רבות בריתות בהם משמש הרב כסנדק. תפילת מנחה בשעה 12:30 או בשעה 13:30 לפי עונות החורף והקייץ. תפלת ערבית נערכת כארבעים דקות אחרי השקיעה. לכל תפילה מופיעים כמאה אנשים, וכל אדם רשאי להיכנס. התפילה נערכת לרוב בעמידה. לאחר התפילה ניתן לשוחח עם הרב בחופשיות ולבקש את עצתו או את ברכתו. קובין מתאר את השתוממותם של התיירים המגיעים בשעות התפילה אל כניסת הבית ברחוב חזון איש, ולעיניהם הנדהמות פולט הבית הזעיר - עם תום התפילה - נחיל ענק של אנשים שלא מסתיים.

 

הבית הינו בן שלשה חדרים. אחד מן החדרים משמש כחדר תפילה, ושם גם נערכים מבחנים לתלמודי תורה העולים כמעט מידי יום, עם תלמידיהם הרכים, אל ביתו של הרב הישיש כדי לזכות בברכותיו. בחדר זה יש מרפסת קטנה הפונה לרחוב חזון איש ובה נוהג הרב להדליק את נרות החנוכה.

 

חדר נוסף משמש כחדר שינה לאחד מבני הבית. בחדר זה ישן בכל פעם קרוב אחר.

 

בנוסף קיים חדר השינה של הרב עצמו. חדר זה משמש מלבד חדר שינה גם כחדר שיעורים בו מוסר הרב מידי יום שיעור יומי לקבוצה של תלמידי חכמים. מלבד שיעור זה מוסר הרב שיעורים נוספים. כאשר הקבוצה גדולה נערך השיעור בחדר התפילה [אז נעזרים ברמקול], וכאשר הקבוצה מצומצמת יותר נערך השיעור בחדר השינה. הרב ישן על מיטה ישנה – מיטת סוכנות, וגם את שיעוריו ואת לימודו הוא עורך על גבי מיטה זו. כדי להישען על הקיר מציב הרב שרפרף ישן אותו הוא משעין במהופך על הקיר, והוא  נתמך בו בגבו. מחדר זה יוצאת מרפסת, שלה גם כניסה לחדרו של קרוב המשפחה שישן במקום מידי לילה. בחדר זה נבנית הסוכה לצרכו של הרב.

 

המטבח שכבר הוזכר, לא ממלא את ייעודו הטבעי, שכן הרב ניזון מידי יום מתפוח אדמה גזר ומים. זו ארוחת הצהריים הקבועה שלו שאינה משתנית לעולם. במטבח יושב גם אחד מעוזרי הרב, והוא מקליד שם את חידושי התורה הנאמרים בבית הרב במשך היום.