מי לא מכיר את ספר ההלכה הקנוני היהודי המקובל על תפוצות ישראל כולם – השולחן ערוך? מי חיבר את הספר המכונן הזה, מתי והכין הוא פעל? סיור בית הכנסת החודשי נערך בבית התפילה על שמו של יוצר יהודי ענק שספריו נלמדים ומקובלים היום בכל בית יהודי הלא הוא רבי יוסף קארו מצפת מחבר הספרים בית יוסף, כסף משנה, וכמובן שולחן ערוך.

 

רבי יוסף קארו נולד בספרד בשנת 1488 לאביו רבי אפרים שהיה תלמיד חכם. עם גירוש ספרד נדדה משפחת קארו והגיעה לליסבון ומשם לקושטא. בקושטא נפטר אביו של רבי יוסף והוא גדל בבית דודו רבי יצחק קארו. מאוחר יותר הגיע רבי יוסף לאדריאנופול שם התחתן, והחל להיות מוכר כרב וכפוסק חשוב. בגיל 34 החל בכתיבת ספרו הגדול על הטור 'בית יוסף'. בינתיים התאלמן רבי יוסף מאשתו הראשונה ונישא בשנית. הוא התגורר בבולגריה, הקים שם בית כנסת וישיבה – בית יוסף ואז עלה לארץ, לעיר צפת.

 

כתיבתו של החיבור 'בית יוסף' ארכה כעשרים שנה. החיבור כולל דיונים מעמיקים שבסופם כותב רבי יוסף את דעתו המסכמת. לאחר מכן כתב ספר קיצור הנקרא שולחן ערוך – שהפך מהר מאד לספר הספיקה המרכזי של היהדות עד היום.

 

רבי יוסף נפטר בצפת בגיל 87 [1575] והידיעה על פטירתו הכתה גלים והעולם היהודי שרוי היה באבל ימים רבים על אחד מענקי הרוח שקמו לעם ישראל.

 

מקובל כי בצפת הקים רבי יוסף את בית מדרשו, וזהו בית הכנסת על שם מרן רבי יוסף קארו. הרב קארו כונה בתואר הכבוד מרן בין היתר על שם ראשי התיבות "מאתיים רבנים נסמך" כלומר מאתיים רבנים סומכים על רבנותו ומסכימים לכל פסק הלכה שלו.

 

קיימת בידינו עדות של רבי שמחה מזאלאזיץ , שביקר בבית הכנסת בשנת 1764 ודיווח כי  למדו בו 700 תלמידים.

 

 

בית הכנסת נמצא ב'סימטת בית יוסף' ומעל הפתח קיימת אבן עליה חקוק השיקום האחרון שנערך בבית הכנסת. בית הכנסת כאמור נבנה כפי הנראה במאה ה- 16.

 

בצורתו בית הכנסת אינו אופייני למבנה של בית כנסת אלא לבית מדרש, שכן רבי יוסף כאמור הקים את המקום גם כבית מדרש. בבית כנסת זה קיים חדר תת קרקעי מפורסם בעל תקרה מקומרת. מה ייחודו של חדר זה המושך אליו תיירים כה רבים?

 

על פי המסורת, לרבי יוסף קארו התגלה מגיד – ישות רוחנית ששוחח עמו בדברי תורה וקבלה בשפה הארמית. השיחות עם המגיד נאספו לספר בשם 'מגיד מישרים' הכולל תאריכים מדוייקים של ההתגלות ותוכן ההתגלויות עצמן. רבי שלמה אלקבץ מספר כי נכח באחת ההתגלויות וכך הוא כותב: "זיכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו (=רבי יוסף קארו), קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא".

 

הפגישות בין המגיד לרבי יוסף קארו התקיימו בחדר הקטן המקומר, שתחת בית הכנסת, ומכאן ייחודיותו הגדולה. אגב, קיימות עדויות מן המאה ה- 16 על קולות מסתוריים שנשמעו בלילות מחדר זה.

 

פרט מעניין נוסף מצביע על כך כי בבית כנסת זה לא הייתה "עזרת נשים". לפני פחות ממאה שנים, אלתרו "עזרת נשים", ע"י פתיחת כניסה צדדית לגברים, והפיכת המבואה בכניסה הראשית "לעזרת נשים".

 

בשנת 1759 ארעה רעידת אדמה גדולה בצפת ובית הכנסת נפגע. כשמונים שנים מאוחר יותר ארעה רעידת אדמה קטסטרופאלית שהחריבה את העיר צפת ואת סביבותיה והותירה אלפי הרוגים. היה זה בכ"ד טבת או ה- 1 בינואר. בזמן תפילת המנחה החרידה את העיר רעידת אדמה עצומה שהחריבה את הערים טבריה וצפת. ההרס והחורבן הועצמו על ידי סדרה של גלי צונאמי שעלו מן הכינרת. במהלך אסון טבע זה נהרס גם בית הכנסת על שם מרן רבי יוסף קארו.

 

בשנת 1847 שוקם בית הכנסת מחדש ותיאור על כך חקוק באבן שמעל לשער בית הכנסת.

 

הכניסה בתשלום כולל הדרכה לקבוצות, טלפון לתאום 04-6923284 , לאפרים בן שמעון. בית הכנסת ממוקם כמצויין בעיר העתיקה צפת.

שעות פתיחה בימים א-ה בשעות 09:00-16:00 ,בימי שישי בשעות 09:00-13:00 ,בימי שבת סגור.