בית הכנסת של הרב קוק בנוה צדק

פרטים: קטגוריה: סיור בבתי כנסת; פורסם בחמישי, 28 אוגוסט 2014 17:29; נכתב על ידי ישראל מנחם

רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל הרב אברהם יצחק הכהן קוק נחשב לדמות כמעט מיתית בפנתיאון היהודי. אין פלא איפא שגם סביב בית מגוריו, בית הכנסת שלו, המקומות בהם חי ופעל נרקמו לא מעט סיפורים, ותיאורים היסטוריים. בית הרב בירושלים למשל נחשב היום לאתר היסטורי והוא מהווה משכן לסיורים, ארועים, שיעורים, ספרים ותמונות למכירה ועוד כפי שניתן להתרשם באתר בית הרב. במסגרת זו נעסוק בבית הכנסת של הרב השוכן בנווה צדק שבתל אביב.

היסטוריה

עם תחילת המאה הקודמת הגיע הרב מפולין לארץ ישראל. בואו של הרב עורר התרגשות גדולה ביישוב החדש והכל חרדו לקראת הרב הנערץ. מדריך הסיורים זאב הולין מתאר: "עם המלווים צעד הרב מהרציף של נמל יפו אל תחנתו הראשונה בית-המדרש "שערי תורה", דרך רחוב הקרוי היום על שם זרח ברנט – תלמיד ישיבה עילוי מלונדון שעשה הון בעסקי פרוונות, והקים שכונות בארץ ישראל".

בית המדרש 'שערי תורה' ממוקם ב'נווה שלום'. שכונה זו הוקמה בשנת 1890 שלש שנים לאחר אחותה 'נוה צדק' על ידי זרח ברנט המוזכר. "בנווה-שלום התגוררו אנשים דתיים, שהקימו בה הרבה בתי-כנסת ובתי-מדרש, ביניהם בית-המדרש "שערי תורה", ברחוב אלעזר 6, שלכבוד הרב קוק קישטו את פתחו בכפות תמרים ובכתובת: "ברוך הבא בשם ה'". עם השנים נטמעה 'נוה שלום' ב'נוה צדק'.

הולין מספר כי בית המדרש הוקם בשנת 1886 ביפו על ידי חברת דגל תורה, אך ריבוי הלומדים בו אילץ את ראשיו להעבירו ל'נווה שלום' שם נרכשה אדמה על ידי ברנט. הפיקוח על הבנייה נעשה על ידי משה טודריסוביץ' – אחד מחברי המשלחת שהביאו את הרב קוק מפולין לארץ ישראל. טודריסוביץ' עבד בהתנדבות ואף השלים מכיסו את מחיר הבנייה. טודריסוביץ היה לעזר רב לרב מעת בואו ארצה והרב הכיר לו תודה על כך.

על פי הסיפור, טודריסוביץ' לא זכה בפרי בטן, והציע לאשתו כי יעלו לארץ ישראל ושם אולי יזכו בזכותה בבן, ואכן ב- 1891 נולד להם בן 'דווידל' לימים דוד תדהר קצין בצבא הבריטי ומחבר האינציקלופדיה על חלוצי היישוב ובוניו.

מכל מקום הרב היה נוהג להתפלל בבית המדרש שערי תורה שהפך עד מהרה ל'אשכול' של בתי כנסת כאשר בכל כיתה היה מתאסף מניין נוסף. דיירי שכונת אחווה הצמודה הקימו לכבוד הרב בית ברחוב אחווה 21 [או אלרואי 9] אך הרב סירב לקבל את מתנתם ואמר: "די לי שהגעתי לארץ ישראל, ואיני צריך בית כה גדול. תעזרו לאחיכם היהודים העולים לארץ ישראל, ואין להם אפשרותם ללון ולו לילה אחד".תושבי השכונה הקשיבו לדבריו והקימו את מרכז הקליטה הראשון בארץ ישראל. בבית הוקם לבסוף בית דין, והרב שימש בו כאב בית דין בשכר סמלי.

אגב, אל הבית הזה היו מתקבצים אנשי רוח מוכרים כמו ש"י עגנון, ביאליק, הסופר אז"ר, ברל כצנלסון, נחום גוטמן, א.ד גורדון ועוד.

אוריאל סימון מתאר את שהותו של הרב בנווה צדק במילים הבאות: "ביתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק בנווה צדק הוא ברחוב אלרואי 9 פינת רחוב אחווה. היום אין שם אף לא שלט שמציין זאת. הרב הקים במקום בית דין, התפלל בבית הכנסת "שערי תורה" ברחוב אלעזר 6, וישן על מיטה קטנה בבית שנראה לו גדול מדי. כאן, ללא תנאים, הוא חיבר את החיבורים החשובים ביותר שלו – אורות, אורות הקודש, עולת ראי"ה ועוד".

פעילות בית הכנסת

במקום פעל תלמוד תורה מיסודו של הרב נפתלי הרץ הלוי רבה של יפו, ובשנת תרנ"ג [1893] דווח בעיתון החבצלת כי ישנם 120 תלמידים בתלמוד תורה.

הרב קוק כמו בכל מקום בו הגיע הפיח חיים במקום והיה הפטרון והשמגיח של התלמוד תורה. הוא פרסם אגרות לנדיבים שיתמכו במקום, היה בוחן את התלמידים, והיה מעורב בתכניות הלימודים. על פי הולין, הרב סבר, שלא די בלימוד תורה לתינוקות של בית-רבן אלא שצריך ללמדם מקצוע, ובמקום נפתחו סדנאות ללימוד מלאכות שונות. ואמנם דבריו של הולין נתמכים במכתב אותו כתב הרב ופורסם ב'אגרות הראי'ה:

ואותם שיש להם נטייה למלאכה יתלמדו איזה שעות ביום בבית המלאכה, אשר כבר הועמד עמנו פה במוסד "שערי תורה" (שזה מקרוב אשר נוסד, ערך שנתיים ועתה הוא עומד במדרגה כזאת עד שהבנק אנגלא-פלסטינ הכין על ידו ארון על פי תוכנית הארונות האירופאים בפורמאט גדול והם מלאי רצון מטוב המלאכה).

בשנת 1909 נפתחה במקום ישיבה גבוהה במקום שמנתה כמה עשרות תלמידים. שמה של הישיבה היה 'ישיבת שערי תורה' אך גם 'הישיבה המרכזית', ו'הישיבה לתורה ולחכמת האמת'. לפי משה נחמני [מחבר הספר 'שעריה נעולים] הישיבה תוכננה להיות ישיבה מרכזים עם תכנית לימוד חדשנים שכלול מלבד לימוד התלמוד וההלכה גם אמונה, קבלה, מוסר, דקדוק, ושפות זרות.

המתחם הכיל בתקופות מסויימות, מלבד בית כנסת ותלמוד תורה וישיבה גם בית תבשיל.

בית הכנסת כיום

סביב בית הכנסת קיימת תסבוכת משפטית בין עיריית תל אביב, וההקדש, לאנשי 'ועד ההצלה של בתי הכנסת ההיסטוריים בנווה צדק'. יפעת אביצדק כלפא חברת הועד מאשימה את אנשי ההקדש ואת העירייה בהשתלטות על בית הכנסת והפיכתו לבית מגורים: "בימים אלה נערכות עבודות ההצלה במתחם, היזמים חיפשו מקור חשמל. היזמים שרכשו את המתחם נגשו לבית הכנסת שעדיין פעיל ולקחו משם חשמל. לתדהמתנו מחצית מבית הכנסת הפך לדירת מגורים עם עשרים מיטות וריצוף חדש", אמרה אביצדק לכלי התקשורת.

לדבריה הועד הגיעה להסכמה עם היזם והעירייה שהמבנה ישומר אך ההסכמים לא נשמרו. באתר ערוץ 7 פנו לעורך דין יוסף שחור – נציג ההקדש שאמר כי המתחם אמנם נמכר, אבל למעט בית הכנסת. לדבריו בית המדרש נשאר בחזקת ההקדש כבר 120 שנה. שחור קובע שבית הכנסת משמש כמרכז תורה וכולל אברכים וכולו תפוס על ידי הכולל ומשמש גם לתפילה במשך ימי החול. לדבריו מכיוון שזה כולל ליום שלם, כמנהג הכוללים בעולם ובישראל נותנים לאברכים אפשרות לנמנם חצי שעה עד שעה בהפסקת הצהרים ולשם כך הכניסו למקום מיטות מתקפלות.

גם נציגו של היזם שרכש את המתחם אומר שיש שם אמנם מיטות אך רק לשנת צהריים. לדבריו אם יוודע כי ישנים שם גם בלילה תהיה זו הפרה מהותית: "עד היום לא נעשתה שום פגיעה בבית הכנסת ובית הכנסת ישוחזר. כשבית הכנסת ישוקם תחזור תהילת עולם".

ועדת המשנה להתנגדויות בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה החליטה בסופו של דבר ללהבטיח את שימורו של מתחם 'שערי תורה' ביפו ואת שימושו הציבורי. בזאת, קיבלה הועדה את עמדת תנועת 'ראש יהודי', ועד הפעולה להצלת בתי הכנסת בנווה צדק והמועצה לשימור אתרים שנתמכו ע"י פעילי ציבור וחברי כנסת.

הועדה החליטה להגדיר את האזור המכונה 'מתחם הרב קוק', המתחם בו שכן בית המדרש של הרב קוק ובו פעל הרב בכהנו כרבה של יפו והמושבות, כ"אזור בעל משמעות היסטורית וחינוכית להבנת מורשת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל", כך דווח באתר ynet. רמת שימור המבנים במקום תוגדר כ'שימור מחמיר', שבו ייעשה טיפול ייחודי למבנים המתפוררים.

הוועדה קבעה כי האיזון הנכון בין טובת הציבור והבעלים הפרטיים הוא כי המתחם יישאר בבעלות פרטית, אך בשל ערכיו יקוימו בו בקומת הקרקע, "שימושים בעלי אופי ציבורי התואמים את אופיו ההיסטורי של המקום, וכי המבנים שעליו והרחבה שביניהם ישומרו בשימור מחמיר". השימושים ביתר הקומות יהיו מלונאות או מגורים. עם זאת, וידאה הועדה כי ניתן יהיה לממש, ביתרת שטח המתחם, את זכויות הבנייה על פי התכנית המופקדת.