פרטים

פורסם בשבת, 17 אוקטובר 2026 22:33

השעון זז, הזמנים לא: בית הכנסת והמעבר לשעון חורף

בשעה 02:00 בלילה שבין שבת ליום ראשון, י"ד בחשוון, יחזרו השעונים בישראל ל-01:00. השמש לא תשים לב לשום דבר: הנץ, השקיעה וצאת הכוכבים ימשיכו להגיע בזמנם. מי שיצטרך להתאים את עצמו הוא מי שעומד בתפר שבין השעון שעל הקיר לבין השמש שבחוץ, והוא הגבאי.

המועד נקבע בחוק קביעת הזמן. לפי הערך על שעון קיץ בישראל בוויקיפדיה, ב-8 ביולי 2013 אושר החוק הנוכחי: שעון הקיץ מתחיל ביום שישי שלפני יום ראשון האחרון של מרץ בשעה 02:00, ומסתיים ביום ראשון האחרון של אוקטובר בשעה 02:00. Times of Israel מציין שהמעבר בישראל חל באותו מועד כמו באיחוד האירופי. מי שזוכר את השנים שלפני כן יודע שזה לא היה מובן מאליו.

עשרות שנים של ויכוח

סיפור שעון הקיץ בישראל הוא סיפור של הכרעות שחזרו ונפתחו, והחוק שמסדיר אותו היום הוא תוצאה של ניסיונות רבים למצוא נקודת איזון בין הרגלי העבודה, השמש ולוח השנה העברי. לפי הערך בוויקיפדיה, הוא הונהג לראשונה בתקופת המנדט הבריטי, אחרי פקודת קביעת הזמן של 1940, והופעל בדרך כלל מאפריל עד ספטמבר. אחרי קום המדינה הוא הופעל במשכים שונים. ב-1958 ביטל אותו שר הפנים אחרי משאל שלא הראה העדפה, ובשנות השבעים חזר בגלל משבר האנרגיה. ב-1986 החליט שר הפנים לבטל אותו, לפי הוראת הרב עובדיה יוסף, והממשלה הפכה את ההחלטה, ומאז הוא מופעל מדי שנה. חוק קביעת הזמן מ-1992 קבע שהשעון יופעל לפחות 150 יום בשנה אך לא קבע מועדים, והם נקבעו בצו של שר הפנים ולכן השתנו מפעם לפעם. בשנת 2005 נקבע חוק קבוע ראשון, שקשר את סיום שעון הקיץ ללוח העברי: יום ראשון שלפני י' בתשרי, כלומר לפני יום כיפור. כך נעו ימי שעון הקיץ בין 163 ל-198 בשנה, והסיום יכול היה לבוא כבר בראשית ספטמבר. ב-2010 הסתיים שעון הקיץ ב-12 בספטמבר, ולפי הערך עורר הדבר מחאה ציבורית. שנה אחר כך המליצה ועדה שמינה שר הפנים לנתק את המועדים מהלוח העברי, וב-2013 הוארך שעון הקיץ עד סוף אוקטובר.

חלק מהמחלוקת נגע ישירות לבית הכנסת. לפי אותו ערך, המתנגדים לשעון הקיץ הצביעו על כך שהוא מקשה על אמירת סליחות ועל צומות, ושבתחילת מרץ ובסוף אוקטובר הנץ קרוב לשבע בבוקר. מנגד יש מי שציינו את היתרון של שחרית וסליחות באלול בשעה מאוחרת יותר, ואת הזמן הנוסף להתכונן לשבת ולחגים. אלה טענות של שני הצדדים כפי שהן מובאות שם, ואין כאן הכרעה ביניהן. מה שחשוב לגבאי הוא התוצאה: מאז 2013 המעבר קבוע ומוכר מראש, ואפשר לתכנן אותו.

מה זז בבית הכנסת, ומה לא

זמני התפילה נקבעים לפי השמש. עלות השחר, הנץ, חצות היום, השקיעה וצאת הכוכבים הם נתונים של השמש, ואינם תלויים במה שמורה השעון. מה שמשתנה במעבר הוא המספר שמופיע על הלוח: השקיעה, וכך גם זמן מנחה וערבית, יוקדמו בשעה אחת לפי השעון האזרחי. מי שקובע מנחה לפי מרחק קבוע מהשקיעה ימצא שהשעה על הלוח הוקדמה בשעה, ומי שמפעיל לוח דיגיטלי צריך לוודא שהוא מוזן בזמנים של השבוע החדש ולא של הקודם.

שחרית היא שאלה אחרת. מי שמזיז את זמן המניין יחד עם השמש מקדים אותו ביחס לשעת היציאה לעבודה, ומי שמשאיר שעה קבועה מזיז אותו ביחס לשמש. אין תשובה אחת, וההחלטה בין שתי האפשרויות שייכת לרב הקהילה, והגבאי הוא זה שמבצע אותה ומודיע עליה. מה שהוא כן יכול לעשות הוא להודיע מבעוד מועד, על הלוח ובקבוצת הקהילה, מה הזמנים ביום ראשון בבוקר, כדי שאף אחד לא יגיע שעה מוקדם מדי או שעה מאוחר מדי, ובשבוע שלפני המעבר די בהודעה אחת קצרה.

ויש עוד נקודה קטנה שהמעבר הזה חושף. המעבר חל בלילה שאחרי שבת, ולכן שעוני השבת של התאורה והמיזוג מעניינים כאן בעיקר לשבת הבאה: כדאי לוודא שהם מכוונים לשעה הנכונה. סמארטפונים ושעונים חכמים מתעדכנים בדרך כלל לבד, אך ב-2013 וב-2014 חלק מהטלפונים עברו לשעון חורף מוקדם מדי בגלל מערכות הפעלה שלא עודכנו, כפי שמובא בערך בוויקיפדיה. מי שמסתמך על שעון חכם כדי לפתוח את בית הכנסת מוטב שיבדוק אותו במוצאי שבת.

מה שבסוף נשאר הוא תפקיד פשוט: הגבאי שומר על שני השעונים. הוא יודע שהשמש היא הקובעת, ושהשעון על הקיר הוא רק הדרך שבה הקהילה מתכנסת סביבה. מי שרוצה לדעת מה בדיוק מותר ומה אסור בזמני התפילה, שאלה לרב. ומי שרוצה לעבור את המעבר בשקט, כדאי לו לעבור על הרשימה הקצרה הזו במוצאי שבת:

• לבדוק שכל שעון קיר ושעון דיגיטלי בבית הכנסת מכוון לשעה הנכונה.
• לבדוק את שעוני השבת של התאורה והמיזוג, ולכוון אותם לשבת הבאה.
• לעדכן את לוח הזמנים והמודעות עם זמני התפילה החדשים.
• להודיע לקהל מה השעה של שחרית ביום ראשון בבוקר.