שאלת מעמד קניית עליות מן הפן המשפטי

שאלה
אדם קנה עליית מפטיר ביום ראש השנה, אך בטעות עלה אחר במקומו. אי לכך הודיע ל הקונה לגבאי שאינו מתכוון לשלם את אשר התחייב. לאחר דין ודברים הציע לו הגבאי לעלות לעליה אחרת במנחה וכדו'. האם חייב לשלם מה שהתחייב כשאינו רוצה, או לא יכול לעלות בזמן אחר [כגון שהיה אורח]?

תשובת עורך הדין
נראה לי שזו שאלה הלכתית מובהקת, אבל יש לה גם תשובה מבחינה משפטית ובמקרה זה נראה לי שאין הבדל ביניהם.

התשובה פשוטה ואינה שונה מכל דיני הקניין והחיובים החוזיים האזרחיים.

אדם קנה "סחורה" (במקרה זה 'עליה לתורה') והתחייב לשלם עליה.

הוא לא קיבל את הסחורה ולכן ברור שהוא לא צריך לשלם עליה.

יתרה מזו: הוא לא חייב להסכים לקבל עליה אחרת, כי זו לא הסחורה שהוא קנה.

זה לא שונה מאדם שהיה בחנות, בחר ירקות וביקש שישלחו אותם לביתו, אך מודיעים לו שמישהו אחר לקח אותם בטעות.

ברור שהוא לא אמור לשלם ואי אפשר לאלץ אותו לקנות דברים אחרים.

הערה: יכול להיות שבמקומות בהם ברור שאין שום אבחנה בין עליה לעליה והוא קנה במקרה עליה פלונית, ניתן לכוף אותו לעלות בעליה אחרת ולשלם.

הערה נוספת: שאלה יותר מעניינת היא, האם יש לו זכות תביעה מהגבאי שלא עמד בהתחייבותו. השאלה מעניינת כי מדובר פה בקניין "רוחני" ולא "פיזי" וצריך לדון מה ההתייחסות אליו.