המדור המשפטי: יחסי עובד מעביד בבית הכנסת
- פרטים
-
קטגוריה: מדור משפטי
-
פורסם בשלישי, 15 ינואר 2013 10:10
-
נכתב על ידי עורך הדין דוב אינדיג
בעל הקורא קיבל שכר על עבודתו וכעת פוטר. בית הכנסת טוען כי אין ב'קריאת התורה' יחסי עובד מעביד. הצדדים הגיעו לבית משפט ועורך הדין שלנו מנסה לעשות סדר
תיאור המקרה
אדם תבע את בית הכנסת לבית משפט. לטענתו הוא מונה לפני כ- 18 שנים לבעל קורא [לאחר שפעם אחת ניגש לעמוד וקרא היטיב] והוא קיבל תשלום סדיר של 700 ש"ח לצורך העניין.
אגודת בית הכנסת ניכתה מס מהתשלומים ששילמה לו, אך לא שילמה לו על חופשות, ולא הוסיפו לו תוספות יוקר לתשלומים שקיבל. לא מזמן תבע בעל הקורא את האגודה על הפרשי שכר, פיצויי הלנת שכר ו"חופשה שנתית במשך 18שנה. יו"ר האגודה הכריז בישיבת בית הכנסת כי האיש פנה לבית משפט חילוני ולא לדין תורה ואין הוא ראוי לקרא בתורה. הוא ראה בזה אקט של פיטורין והוא תובע כעת גם פיצויי פיטורין.
האגודה מנגד טוענת שהאיש ביצע את קריאתו בהתנדבות והתשלומים ששולמו לו היו רק לכיסויי הוצאותיו.
חוות עורך הדין דוב אינדיג
מקריאת הדברים אני למד שמדובר באנשים יראי שמיים ולכן יהיה זה נכון לבחון את האפשרות להעביר את הדיון לבי"ד צדק אשר יורה לתובע להקפיא את ההליכים בבית הדין לעבודה.
במידה ויוחלט על מהלך כזה, רצוי שיתבצע בטרם הגשת כתב הגנה בבית הדין לעבודה.
לענין התביעה בבית הדין לעבודה, מהתיאור דלעיל קשה לקבוע אם התקיימו יחסי עובד מעביד או שהיה מדובר במתן שירות כנגד תשלום.
בכדי לקבוע את קיומם של יחסי עובד מעביד נוקטים בתי הדין לעבודה במבחן הנקרא "מבחן מעורב".
הרכיב הדומיננטי הנבדק במבחן המעורב הוא "מבחן ההשתלבות במפעל"
מבחן זה כולל, בין היתר, שני חלקים:
- האם הפסקת עבודתו של התובע תפגע בפעילות השוטפת של בית הכנסת ?
- האם נתן לראות את התובע כבעל עסק עצמאי המשרת את האגודה כגורם חיצוני?
בתי הדין לעבודה קבעו מבחנים נוספים לצורך בדיקת קיומם של יחסי עובד מעביד:
- מבחן כלי העזר לביצוע העבודה.
- מבחן הקשר האישי.
- צורת תשלום השכר.
- ניכוי מס הכנסה במקור.
בנוגע להתנדבות: יש צורך בהוכחה ברורה כי הקריאה בתורה שביצע התובע באה מרצונו הטוב של התובע.
מהמתואר לעיל עולה כי קיים ספק לגבי רצונו של התובע. יש להתייחס גם לעובדה כי מדובר בעבודה שהתמשכה לאורך שנים אשר שולמה לתובע בקביעות, דבר הנראה כ"עבודה" והמקשה על טענת ההתנדבות.
על כל פנים התביעה כמתואר לעיל, תחול על תקופה שלא תעלה על 7 שנים ועל יתרת השנים תחול התיישנות בהתאמה (ישנם רכיבים בעלי תקופת התיישנות קצרה יותר, כגון: חופשה והבראה).