השכנים הגיעו לבית המשפט: לא רוצים בית כנסת בבניין המשותף

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: מדור משפטי

פורסם בראשון, 19 נובמבר 2017 09:03

נכתב על ידי דוד זהבי

סוגיית הקמת בתי כנסת בבניין משותף נושאת בחובה לא רק עניינים משפטיים אלא גם ערכיים. נדמה שכל מי שמתגורר בשכונה דתית או חרדית נתקל בבניינים בהם הוקמו מניינים ובתי כנסת ומן הסתם גם שמע על דיונים ולעיתים קרובות גם מריבות ומחלוקות שליוו את ההקמה ואת פעילות בית הכנסת.

אין במאמר זה ניסיון להיכנס להיבטים הערכיים [האם ראוי להתנגד לבית כנסת שהוא מקום קדוש בבניין, ומאידך, האם נכון לפתוח בית כנסת בבניין כאשר יש שכנים הטוענים כי הדבר מפריע להם ונמצא פוגע במצוות בין אדם לחבירו], או להיבטים ההלכתיים [כיצד פוסקת ההלכה בשאלה זו], שכן זהו טור משפטי 'טהור', ותידון בו השאלה המשפטית כפי שרואה אותה החוק הישראלי.

אנו מתפללים רק שעתיים בבוקר של שבת

שאלה מסוג זה עלתה בפני בית המשפט בירושלים כאשר שכנים טענו כי דירה בבניין המשותף הוסבה בשבתות לבית כנסת. הנתבעים טענו בתגובה כי לא מדובר בשימוש בבית כבית כנסת. לדבריהם, מניין המתפללים מצומצם והוא מתכנס רק בשבתות כאשר משך הזמן הארוך ביותר הוא שעתיים בתפילה של שבת בבוקר. כמו כן, אין רב, גבאי, ריהוט אופייני לבית כנסת או ארון קודש, ולמעשה אף סממן של בית כנסת. הם הוסיפו לציין כי התפילות נערכות בתוך חדר אחד מתוך ארבעת חדרי הדירה.

בית המשפט דחה את טענת הנתבעים בקובעו כי: "אין רשימת מאפיינים סגורה ההופכת מקום לבית כנסת. ככלל, אם במקום מסוים נעשה שימוש קבוע לתפילה במניין, גם אם הדבר נעשה רק ביחס לקבוצה קטנה, מוגדרת ומצומצמת, די בכך כדי לקבוע כי נעשה שימוש במקום לבית כנסת, והדבר מחייב היתר מתאים".

עורך הדין נעם נהרי מסביר: סעיף 1 לחוק התכנון והבניה מורה כי שימוש חורג במקרקעין הוא שימוש שלא בהתאם לשימוש שהותר בהיתר הבניה או שימוש בניגוד לתכנית החלה על הקרקע. למעשה, ייתכנו מקרים בהם שימוש יהיה חורג למרות היותו תואם את התכנית החלה על הקרקע, מאחר ואינו נכלל בהיתר בניה שניתן לבניין. לכן, ככל והשימוש "בית כנסת" אינו נכלל בהיתר הבניה, יהיה בהפיכת דירה בתוך בניין מגורים משום שימוש חורג - עבירה פלילית (ס' 204 לחוק התכנון והבניה. מתוך אתר בחדרי חרדים).בחינת הפסיקה מלמדת, כי בתי המשפט אינם מחפשים מאפיינים מיוחדים ל"בית כנסת" – כמו רב, ארון קודש וכד', אלא די היה להם שהיה מדובר בתפילה מאורגנת בזמנים קבועים.

קנס 15 אלף שקלים או 90 ימי מאסר

עורך הדין שחר לוינזון מסביר כי הן ועדות התכנון והבנייה והן בתי המשפט בוחנים את השאלה אם לאשר הקמת בית כנסת בדירת מגורים מתוך מגמה ברורה לצמצם ככל הניתן את מספר האישורים שניתנים בדיעבד לשימוש חורג. בכמה מההחלטות הרשיעו בתי המשפט את אלה שעמדו מאחורי הפעלת בתי הכנסת ללא היתר לשימוש חורג. בחינת השיקולים של בתי המשפט במקרים אלה מבהירה מדוע ההחלטה אם לאשר הקמת בית כנסת בשטח משותף מורכבת, לאור האיזון העדין שצריך להיעשות מול אינטרס הציבור [מתוך אתר וואלה]..

כך למשל באחד המקרים שהגיעו לבית המשפט, נטען בכתב האישום כי בין ספטמבר לפברואר, השתמש הנאשם במבנה של כ-70 מ"ר שייעודו למגורים, כבית כנסת וזאת ללא היתר. בגזר הדין נקבע כי יוצא צו איסור שימוש חורג למבנה וכן צו הריסה לגבי הבנייה. הנאשם נקנס בסכום של 15 אלף שקל או 90 ימי מאסר.

עורך הדין מסכם: במרבית המקרים הפיכת דירת מגורים לבית תפילה דורשת קבלת היתר לשימוש חורג, ואולם גם כשקיים ההיתר, מומלץ לקיים אסיפת דיירים הכוללת את בעלי הזכויות בנכס, ולקבל החלטה מתאימה בעניין זה. יש לבחון היטב את מכלול האפשרויות שכן ייתכן ובמקום להסתכן בהגשת כתב אישום הכרוך לעיתים בהרשעה פלילית, כן מומלץ לכתת רגליים ולהגיע לבית הכנסת השכונתי.

מחלוקת בין הדיירים

עורכי הדין אושרי שלוש ואלירן שלוש מספרים על מקרה עקרוני שהגיע להכרעה משפטית אצל המפקחת על הבתים המשותפים בחודש מאי השנה [הובא באתר ווינט], ומקרה זה מלמד כי ניתן לעשות זאת במידה שמתקבל אישור מראש באסיפה הכללית של הדיירים, המאשר לעשות שימוש בחלקים מהרכוש המשותף. 

במקרה זה נדרשה המפקחת על הבתים המשותפים בנתניה אסתי שחל, לדון בתביעה לא שגרתית במסגרתה התעוררה מחלוקת בין דיירי בניין דירות בעיר על הפעלת בית כנסת במקום חדר הכושר והמחסן ברכוש המשותף. שניים מבעלי הדירות תבעו מהמפקחת לתת צו מניעה, שיבטל את הפעלת בית הכנסת ברכוש המשותף של הבניין.

בתביעה צוין כי הפעלת בית הכנסת פוגעת בזכויותיהם לעשות במקום שימושים אחרים כגון מחסן או חדר כושר וכי נדרשת הסכמה של כלל בעלי הדירות להפעלת בית הכנסת ברכוש המשותף. עוד פורט כי מלבד בעלי הדירות, פוקדים את בית הכנסת גם מתפללים מהסביבה הקרובה, וכי במקביל לשימוש כבית כנסת, משמש האולם גם להרצאות ולימודי תורה.

המפקחת על בתים משותפים קיבלה את התביעה והורתה על הפסקת פעילות בית הכנסת, עד שיתקבל אישור של רוב מוחלט של הדיירים באמצעות האסיפה הכללית, כלומר ועד הבית. זאת בנימוק לפיו מדובר בשימוש וניהול הרכוש המשותף של כלל דיירי הבית.

עורכי הדין מסבירים מדוע נדרש רק 'רוב' דיירים [יצויין כי הבנין לא נרשם עדיין כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים אך אין וויכוח על היותו כזה. ההסבר מתייחס למצב משפטי זה].

בהחלטתה הבחינה המפקחת בין כללי שימוש ברכוש המשותף, שנדרשת האסיפה הכללית לקבוע, לבין שימושים ששוללים לצמיתות את זכות השימוש של שאר בעלי הדירות, שיש לקבוע אך ורק בהסכמת כלל בעלי הדירות. המפקחת ציינה כי השימוש ברכוש המשותף כבית כנסת, אינו פוגע או משנה את זכויות בעלי הדירות המתנגדים, שהן הרכוש לא הופקע מהרכוש המשותף ואין מניעה ששאר בעלי הדירות יעשו בו שימושים אחרים.

סיכום:

א. אם בדירה שבבניין משותף נעשה שימוש קבוע לתפילה במניין, גם אם הדבר נעשה רק ביחס לקבוצה קטנה, מוגדרת ומצומצמת, די בכך כדי לקבוע כי נעשה שימוש במקום לבית כנסת, והדבר מחייב היתר מתאים.

ב. גם כשקיים ההיתר, מומלץ לקיים אסיפת דיירים הכוללת את בעלי הזכויות בנכס, ולקבל החלטה מתאימה בעניין זה.

ג. בבניין משותף שעדיין לא נרשם בפנקס הבתים המשותפים, אם יש רוב מוחלט של הדיירים ניתן להקים בית כנסת. ההסבר: השימוש ברכוש המשותף כבית כנסת, אינו פוגע או משנה את זכויות בעלי הדירות המתנגדים.